אסטרטגיית ה 'Grace Periods', (להלן: "גרייס"), קשורה לתחום היחסים בין ספקים לקמעונאים בשוק המזון בישראל.

במאמרם, מתמקדים פרופסור אזרחי ופרופסור גילה, ב השפעתאסטרטגיה זו על התחרות. האסטרגייה יוצרת פער זמנים בין הודעת הספק על העלאת המחיר שהוא גובה מהקמעונאים לבין יישום בפועל של ההעלאה.

פרופסור אזרחי ופרופסור גילה טוענים במאמרם כי פרקטיקת הגרייס עלולה לפגוע בתחרות. זאת על ידי אפשור העלאה של המחיר הסיטונאי שהספק גובה מהקמעונאים והמחירים שהקמעונאים גובים מהצרכנים.

בקליפת אגוז, הדרך שבה פרקטיקת הגרייס מאפשרת העלאת מחירים היא שהיא נותנת ערך לקמעונאים, שאינו כשלעצמו מגולגל לצרכנים, המעודד אותם להסכים להעלאת המחיר הסיטונאי. כך, למשל, אם הגרייס ניתן רק לקמעונאי פיבוטלי, כזה שהסכמתו דרושה לצורך העלאת המחיר הסיטונאי בכל השוק, הוא נותן ערך לאותו קמעונאי, בדמות יתרון תחרותי כלפי הקמעונאים המתחרים ואפשור העלאת המחיר לצרכן על ידו מבלי לאבד נתח שוק לטובת הקמעונאים האחרים. דוגמא נוספת לדרך שבה פועל הגרייס היא שכאשר הדחייה בהעלאת המחיר ידועה רק לקמעונאים, היא מאפשרת לקמעונאים לתאם העלאת מחירים, בהבנה שבשתיקה, מבלי לעורר אנטגוניזם של צרכנים ושל התקשורת.

המאמר מראה כיצד פרקטיקת הגרייס יכולה להוות הפרה של חוק המזון וחוק התחרות. כך, למשל, חוק המזון אוסר על ספקים לשלם תשלומים לקמעונאי שלא בדמות הנחה במחיר ליחידה. פרקטיקת הגרייס יכולה להיות הפרה של איסור זה. על פי המאמר, הפרקטיקה גם יכולה להפר את חוק התחרות, לאור זאת שהיא מקלה על תיאום, ולעיתים מפלה בין קמעונאים.

ד"ר ידין ממקדת את השיח בארבע קבוצות עיקריות של אתגרים וכשלים אפשריים במאגר האסדרה: קשיים קונספטואליים, קשיים דוקטרינרים, קשיים מהותיים וקשיים מעשיים. הקושי הראשון עוסק בהגדרה הרחבה למדי, ובהתאם – העמומה למדי, הקבועה בחוק ל"אסדרה". ביחס לקושי השני, ד"ר ידין מתארת סוגיות משפטיות חדשות שצפויות להתעורר בעקבות הקמת המאגר ומצריכות התייחסות. בהמשך, היא מפרטת בנוגע לקושי המהותי, המתבטא בשינוי דפוסי החקיקה והאסדרה בישראל לרעה. לבסוף, ד"ר ידין מציינת קשיים מעשיים הקשורים לניהול השוטף ולשימוש במאגר עצמו.

ד"ר ידין מציעה במאמרה שורה של פתרונות אפשריים והצעות ייעול לבעיות הנובעות מן המאגר, ובהם הגדרה של מטרות המאגר, שינוי מסוים בסוגי הנורמות שיכלול, נקיטת פעולות שונות להנגשת המאגר, ניהול בקרה על פרסום האסדרות, וניהול מעקב אחר שינויים בדפוסי האסדרה. כפי שציינה המחברת בסיכום, "עיצוב המאגר בכפוף לדגשים המוצעים עשוי להוביל לשיפור מהותי לא רק במימוש הערכים האינטרינזיים של השקיפות וההנגשה, כגון מימוש האוטונומיה של אלו המושפעים מן האסדרה, והגברת האמון בשלטון וביסודותיו הדמוקרטיים, אלא גם באסדרה עצמה." בהקשר זה המחברת מסבירה כי אין מדובר בנושא טכני שקשור רק להנגשת חקיקה ורגולציה ולפיתוח מנגנוני שקיפות, אלא למכשיר חשוב ומרכזי שיש בכוחו להשפיע על טיבה ואיכותה של האסדרה עצמה ועל יחסי הכוחות החברתיים והכלכליים במשק. יש לקוות כי המאמר יגיע לקובעי מדיניות ולגורמים האמונים על פיתוח מאגר האסדרה ועל יישום וניהול היבטיו המשפטיים, הטכנולוגיים והאחרים, וכי המלצותיו יזכו לאוזן קשבת. הוא מומלץ לקריאה לסטודנטים, חוקרים, אנשי הפרקטיקה הרגולטורית ומשפטנים המתעניינים באסדרה, שקיפות, חקיקה, מנהל דיגיטלי, ומאגרי מידע. טיוטת המאמר זמינה לקריאה כאן: https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=4659306 ולאחר סיום עבודת העריכה היא צפויה להתפרסם במחקרי רגולציה ט (2024).