תזכיר החוק מבקש לאמץ את טכנולוגיית  DLTלקיום מסחר דיגיטלי בניירות ערך בבורסה ייעודית. טכנולוגיית DLT (Distributed Ledger Technology), היא טכנולוגיה לניהול מסד נתונים מבוזר בין צדדים מרובים, ללא גורם מרכז. תזכיר החוק מניח שייעולו של המסחר ייעשה ע"י שימוש באחת מהטכנולוגיות שנובעת מטכנולוגיית ה-DLT, שהנפוצה שבהן היא טכנולוגיית "בלוקצ'יין" – מערכת שמבוססת על "שרשרת בלוקים" המתעדת ומסדרת את כל העסקאות שנוצרו ברשת, בזמן נתון.

מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור שפורסם במרץ 2018: מטבעות קריפטוגרפיים הם ניירות ערך דיגיטליים שכל אחד מהם מהווה קובץ מידע דיגיטלי מוצפן בטכנולוגיית DLT הניתן להעברה בין צדדים (דוח הוועדה של רשות ניירות ערך לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור שפורסם במרץ 2018).

הואיל ותחום המסחר של ניירות ערך דיגיטליים נמצא בשלבים מוקדמים וטרם זכה לאימוץ נרחב, רגולטורים וקובעי מדיניות בעולם מתמודדים עם השאלה האם וכיצד נדרש ליישב בין הכללים המסדירים את הפעילות המסורתית בשוק ההון לבין המאפיינים של פלטפורמות דיגיטליות. הבעיות האפשריות שנשקפות הן: אחזקה ומשמורת של ניירות ערך, אבטחת מידע וסייבר, מניעת הלבנת הון ומימון טרור, סופיות הסליקה, וכן שקיפות בנתונים ובמידע.

בשנה האחרונה החלו רשויות מפקחות במגזר הפיננסי ברחבי העולם, כמו גם ארגוניים בינלאומיים, לפרסם ניירות עמדה ומסמכי היוועצות לגבי הצורך בביצוע התאמות ושינויים במארג הרגולטורי הקיים לצורך התאמתו למסחר דיגיטלי. דוגמא לכך הוא הדוח של הארגון הבינלאומי של רשויות לניירות ערך (IOSCO – International Organization of Securities Commissions) שפורסם בפברואר 2020.

דוח זה מונה מספר אתגרים שמציב המסחר הדיגיטלי, ועל רשויות רגולטוריות הבוחנות אסדרה ופיקוח על פלטפורמות מסחר בנכסים קריפטוגרפיים להתמודד עמם:

גישה – יש להבין את תהליך הגישה למסחר בפלטפורמה ומהם הכללים והנהלים שלפיהם נקבעת הצטרפות של משתתפים חדשים. על הרשויות לבחון אם ראוי לאפשר גישה ישירה ובלתי מתווכת למשקיעים מן הציבור. יש לוודא את העמידה של מפעיל הפלטפורמה בחובות איסור הלבנת הון ומימון טרור ובדיקת כשירותם של המשקיעים.

שמירה על נכסי משקיעים  –יש לוודא כי החזקת כספים ונכסים על ידי הפלטפורמה או על ידי צד שלישי לטובת המשקיעים, מתבצעת באופן בטוח ואמין. יש להבין כיצד מוחזקים הנכסים במשמורת ואילו מנגנונים ונהלים פנימיים קיימים בפלטפורמה להגנה מפני סיכונים כמו מתקפות סייבר, גניבה והפסקת פעילות של החברה. כמו כן, יש לוודא כי החברה מנהלת רישומים פנימיים מסודרים לצורך שמירה על הנכסים אשר ניתנים לביקורת חיצונית. כאשר הפלטפורמה אחראית גם על משמורת של הנכסים, יש לשקול אימוץ דרישות הון על החברה לצורך הבטחת יציבותה ולפקח באופן שוטף על הלימות ההון.

ניגוד עניינים  –יש לבחון אילו ניגודי עניינים מתעוררים בין הפלטפורמה לבין המשקיעים כתוצאה ממודל הפעילות שלה, וכיצד היא מנהלת אותם. ניגודי עניינים פוטנציאליים עלולים להתעורר כתוצאה ממסחר עצמי של הפלטפורמה, עובדיה או צדדים קשורים ; מתן שירותי ייעוץ למשקיעים; קשרים עיסקיים או זיקה לנכסים הנסחרים בפלטפורמה; יחס מועדף ללקוחות או משתתפים מסוימים בפלטפורמה. על הרשויות להעריך את המדיניות והנהלים שקיימים בפלטפורמה לצמצום ניגודי עניינים, לרבות הגילוי הניתן למשקיעים, הפרדה פנימית בין פעילויות שונות בפלטפורמה ועוד.

תיאור פעילות הפלטפורמה – יש לבחון אם הפלטפורמה מספקת מידע ברור ושלם למשקיעים בנוגע לפעילותה, כללי המסחר ואופן השימוש במערכת. נוכח הסיכונים הייחודיים למסחר בנכסים אלו, יש להקפיד כי הפלטפורמה מציגה ללקוחותיה הסברים ומידע בהיר שיסייעו להם לקבל החלטות השקעה מושכלות. הגילוי עשוי להתייחס לכל אחד מאלו – סוגי פקודת המסחר, אופן גביית עמלות מצד הפלטפורמה, כללים למניעת מניפולציות ותרמיות במסחר, הטכנולוגיה שבה נעשה שימוש, כללים בנוגע לביטול ותיקון פקודות, ומידע על ההתמודדות עם הסיכונים הייחודיים לניירות ערך דיגיטליים.

הוגנות שוק – יש לבחון אם לפלטפורמות אמצעי בקרה אפקטיביים למניעת מניפולציות, תרמיות ופגיעה בתקינות המסחר, בדגש על הסיכונים הייחודיים לתחום ניירות הערך הדיגיטליים. יש לבחון אם הכלים הפיקוחיים הקיימים מעניקים מענה מספק למאפיינים הייחודיים של המסחר, בהם תנודתיות גבוהה וזמני מסחר רציפים. הדוח ממליץ לבחון האם הכללים המסורתיים בדבר תקינות השוק מתאימים דיים לניירות ערך דיגיטליים.

טכנולוגיה  –יש לוודא את יציבות ואמינות המערכות הטכנולוגיות שבהן משתמשת הפלטפורמה ואת יכולת ההתמודדות שלהן עם איומי סייבר הנפוצים בתחום ניירות הערך הדיגיטליים. מומלץ גם לבחון נהלים לזיהוי וגילוי חולשות אבטחה, ולערוך בדיקות חיצוניות להבטחת תקינות ועמידה בסטנדרטים טכנולוגיים מקובלים.

קישור לתזכיר החוק הקמת בורסה ייעודית, ינואר 2021

קישור לדוח של IOSCO מפברואר 2020: Issues, Risks and Regulatory Considerations Relating to

 Crypto-Asset Trading Platforms (Final Report)

קישור לדוח הועדה לקידומם ומיסודם של שווקים דיגיטליים בישראל, ינואר 2020

קישור לדוח הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור, מרץ 2018

מתוך כתב התביעה שהגישה הרשות עולה, כי בשנת 2015 השיקה אמזון תוכנית בשם – Amazon Flex שירות שבאמצעותו אנשים פרטיים העומדים בקריטריונים נדרשים, יכולים להירשם כשליחים של החברה; אלה ייחשבו בעיני אמזון כקבלנים עצמאיים. אמזון גיבשה מתווה תשלום לשליחיו, לפיו החברה תשלם לנהגים פוטנציאליים טיפים של לקוחות בנוסף לתעריף אחיד שנקבע עבור ביצוע משלוחים. עפ"י הנטען בכתב התביעה, אמזון הדגישה בפני השליחים המיועדים וכך גם ללקוחות כי בתוכנית Amazon Flex  – 100% מהטיפים יועברו לנהגים. הטיפים הוצגו ללקוחות ולשליחים כבונוס עבור ביצוע המשלוחים.

בהתאם לתוכנית, אמזון שילמה לנהגים שכר שעתי בסיסי של 18 דולר בתוספת 100% מהטיפים ללקוחות. אך בסוף 2016, ה- FTC מצאה שאמזון ביצעה שינויים סודיים בתוכנית מבלי לספר לנהגים או ללקוחות. במקום להעביר 100% מהטיפים לנהגים, אמזון הכניסה לכיסה כשליש מכל טיפ כדי לשלם לנהגים את המינימום המובטח. כפי שמסבירה זאת FTC בכתב התביעה: "אם תעריף הבסיס של אמזון במקום מסוים היה 18 דולר, והלקוח השאיר טיפ של 6 דולר לנהג, אז אמזון שילמה לנהג רק 12 דולר והשתמשה בטיפ המלא של 6 דולר כדי להגיע לתשלום מינימלי של 18 דולר לנהג". במילים אחרות, למרות המצג לנהגים ולקוחות, אמזון לקחה חלק נכבד מהטיפים שלקוחות ייעדו במפורש לנהגים והשתמשה בכסף להפחתת עלויות העבודה. אמזון המשיכה להשתמש במודל התמחור המקפח וזאתלמרות תלונות של נהגים ופרסום תקשורתי שלילי; זאת, עד אוגוסט 2019, המועד בו FTC הכריזה על פתיחת חקירה.

במרץ הנוכחי, במסגרת צו מוסכם, רשות הסחר הפדרלית השיתה על אמזון תשלומים כספיים והנחיות אופרטיביות ביחס לשליחים. על פי ההסדר, אמזון תידרש לשלם 61,710,583 דולר, שישמשו לפיצוי הנהגים. בנוסף, ייאסר על אמזון להציג בצורה מוטעית הכנסה או שכר של נהג כלשהו. ​​עליה להבהיר כמה מהטיפים ישולמו לנהגים, כמו גם אם הסכום ששילם הלקוח מהווה טיפ. אמזון תיקנס על ביצוע שינויים מבלי לקבל תחילה את הסכמת הנהג.

ניתן להסיק מספר מסקנות יישומיות: בפרסום הצעות עבודה עסקיות נדרשת שקיפות לגבי תנאים מהותיים והסבר מראש אודות מידע מהותי על שכר, טיפים וכו'. בעת שינוי אופי העסקה, יש להבהיר זאת לעובד. להסתיר את המתרחש מאחורי הקלעים – זו אסטרטגיה לא חוקית. כמו כן, על תאגיד להציג למתקשרים עימו בחוזה עבודה את התנאים המלאים בנוגע להטבה שהובטחה לעובד. כאמור, בנוסף לטענות הטעייה מצד נהגים, אמזון הטעתה גם את הלקוחות כאשר אמרה כי "100% מהטיפים מועברים לשליח שלך". על תאגידים מוטלת החובה לפרסם מידע מדויק ומהימן. כמו לגבי מאפייני מוצר או מחיר, חברות צריכות לגלות בפרסומיהן מידע גם בנוגע למדיניות הטיפים.

לכתב התביעה:

FTC v. AMAZON.COM, INC., and AMAZON LOGISTICS, INC., FILE NO. 1923123 (February 2, 2021)  

לצו המוסכם:

צו המוסכם בין אמזון לרשות הסחר הפדרלית ממרץ 2021

ראשית הסכסוך בחוסר ההסכמה בין שתי החברות: Epic Games הציגה מנגנון תשלומים חדש שאיפשר לגיימרים (משחקנים) לרכוש ישירות את המטבע המשמש את משחקני ה-Fortnite. מנגנון התשלומים מאפשר לאפליקציה לעקוף את מסגרת הרכישה בחנות של Apple ואת העמלה המשמעותית ש- Appleגובה עבור כל רכישה. Apple הגיבה במהירות ומחקה את האפליקציה מחנות האפליקציות.

Epic games הגישה בקשת צו מניעה זמני כנגד Apple. Epic games טוענת כי ההסרה מהחנות של Apple היא דוגמה לכך שApple- מגבירה את כוחה העצום במטרה להטיל מגבלות בלתי סבירות בשוק עיבוד התשלומים. לטענת Apple, Epic games אפשרה תכונה באפליקציה שלה שלא נבדקה או אושרה על ידי Apple, הדבר נעשה בכוונה מפורשת להפר את הנחיות ה- App Store בנוגע לתשלומים החלים על כל מפתח אפליקציה שמוכר מוצרים או שירותים דיגיטליים.  צו מניעה זמני – לא ניתן. עם זאת, ההליך המשפטי התפתח להגשת כתב תביעה שמתנהל בימים אלו. Epic games טוענת שאופן הפעלת חנות האפליקציות של Apple (App Store) מלמדת על פרקטיקה מונופוליסטית, מכיוון ש-Apple מאפשרת לבצע רכישות והתקנה של אפליקציית המשחק Fortnite רק מתוך החנות של Apple, וכך שולטת במערכת התשלומים וגובה עמלה. הרכישות בחנות האפליקציות של Apple ובאמצעות מערכת התשלום של Apple, חלות על יותר ממיליארד מכשירי Iphone ברחבי העולם –Apple  בדרך כלל גובה עמלה של 30% בכל קנייה.

Epic Games טוענת כי יש לשמר את זכות הצרכנים להתקין אפליקציות ממקורות לבחירתם ואת זכות המפתחים להתחרות בשוק הוגן. לטענתה, אין לאפשר לApple- להשתמש בדומיננטיות של הפלטפורמה שלה כדי לחסום כניסה ולא לאפשר מגרש משחקים דיגיטלי שוויוני. המדיניות של Apple מרעה עם הצרכנים שמשלמים מחירים גבוהים מהראוי, בגלל היעדר תחרות בין רכישה מחנויות שונות ואפשרויות עיבוד תשלומים מגוונות. נטען כי מדיניות Apple פוגעת גם במפתחים, שהפרנסה שלהם לעתים קרובות תלויה בשיקול הדעת של Apple לגבי מי לאפשר בפלטפורמת ובאילו תנאים.

לבקשת צו המניעה של אפיק גיימס נגד אפל, אוגוסט 2020

המשבר הבריאותי שפקד את העולם במהלך שנת 2020 השפיע על שוק העבודה הישראלי, תחילה ע"י צמצום הפעילות הכלכלית החל מחודש מרץ, והשבתת חלק ניכר של הפעילות במשק במהלך שלושת הסגרים. על מנת להתמודד עם השבתת הפעילות הכלכלית, הופעלו מספר כלי סיוע שנועדו לתמוך בעסקים ובעובדים שנפגעו מכך: סיוע ממשלתי בשוק העבודה, ובראשו הפעלת מנגנון החל"ת (חופשה ללא תשלום) והארכת הזכאות לקבלת דמי אבטלה. כלים אלו אפשרו לספוג חלק מהפגיעה של המשבר, אך משכו ועוצמתו של המשבר הם ייחודיים: שיעור התעסוקה בגילאי 15+ צנח מ61.1% בשנת 2019 ל-53%, והאבטלה נסקה משיעור נמוך של 3.8% ל-15.7%. מספר הבלתי מועסקים לא ירד מתחת לכ-500 אלף איש מפרוץ המשבר. האבטלה כוללת את שלושת המרכיבים הבאים: 1) בלתי מועסקים/ות בהגדרה הצרה (מובטלים/ות שמחפשים/ות עבודה); 2) נעדרי/ות קורונה (מועסקים/ות שנעדרו זמנית מעבודתם/ן בשל סיבות שקשורות לקורונה לרבות העובדים/ות שהוצאו לחל"ת); 3) לא-משתתפים/ות בכוח העבודה בשל סיבות שקשורות לקורונה.

המדיניות שננקטה בישראל בשוק העבודה: הממשלה הקלה בקריטריונים לזכאות לדמי אבטלה הן ליוצאים לחל"ת והן למובטלים, העלתה את שיעור דמי האבטלה והאריכה מספר פעמים את משך הזכאות. במסגרת רשת הביטחון שנפרסה בסוף יולי, הוארך משך הזכאות לדמי אבטלה עד לסוף יוני 2021 או עד ששיעור האבטלה במשק יירד מתחת ל-7.5%. כתוצאה מצעדים אלו 79% מסך דורשי העבודה החדשים שנרשמו בשירות התעסוקה בחודשים מרץ-דצמבר היו בגין חל"ת, ולא בשל פיטורין או התפטרות.

 כדי לעודד חזרה לעבודה ולהתמודד עם התמריץ השלילי שגלום בדמי האבטלה ננקטו הצעדים הבאים:

1. הסדר של "חזרה גמישה מחל"ת" – כלי זה נועד למקבלי דמי אבטלה שחזרו לעבוד במשרה חלקית בתקופת משבר הקורונה, כולל אצל המעסיק שהוציאם לחל"ת, ואיפשר תשלום דמי אבטלה על חלק השכר שהופחת ביחס לשכר שקיבלו ערב המשבר (עם תקרות). מהלך זה הוסיף גמישות חשובה לשוק העבודה, אך הגיע באיחור (אחרי הסגר השני) והיה כפוף לתנאים מחמירים, שאמנם הקטינו את החשש לניצולו לרעה, אך גם הקטינו את האפקטיביות שלו.

2. הגדלת מענק העבודה לשנת 2020 ב-62% כדי לתמרץ את היצע העבודה והעברת תשלום מיידי של מקדמה בגין מענק העבודה עבור שנת 2020 שאמור להיות משולם רק במחצית השנייה של 2021 – לאור התובנות שהופקו ממענק התעסוקה בסוף הסגר הראשון. על בסיס השיפור בזמינות המידע, החליטה הממשלה, עם הכניסה לסגר השני, לצמצם הוצאת עובדים לחל"ת באמצעות מענק לשימור עובדים בסכום של 5,000 ש"ח. המענק שולם בגין כל עובד (מעל סף מסוים) שהעסקתו נמשכה בחודשים ספטמבר-אוקטובר. הזכאות של המעסיק למענק נקבעה בהתאם לפגיעה בפדיון שלו ולאחוז העובדים ששימר במהלך התקופה.

3. מענק למעסיקים שפעלו לקליטת עובדים – המענק שולם למעסיקים שבמהלך החודשים אפריל-ספטמבר קלטו עובדים שעמדו במספר תנאים, ביניהם קבלת דמי אבטלה לאחר הסגר. מענק התעסוקה שאושר במאי נתן מענה מהיר לצורך להחזיר עובדים לאחר הסגר, כדי להימנע מאבטלה מתמשכת וגם לצמצם את תשלומי דמי האבטלה, חסרונו היה שהפיצוי התבסס על עצם ההחזרה של עובדים מחל"ת/אבטלה, בלי להתחשב במידת הפגיעה בעסק ובמספר המועסקים בפועל.

כמו ישראל, מדינות מפותחות רבות התאימו בתחילת המשבר מנגנוני סיוע קיימים לעובדים שהצורך בהם פחת, תוך הגמשת הקריטריונים לזכאות לסיוע, שיפור התנאים והארכת משך הזכאות.

שלא כמו בישראל, במרבית המדינות המפותחות, מדיניות הסיוע לעובדים התבססה על אפשרות להמשך העסקה חלקית, כאשר המעסיק משלם את השכר והממשלה משתתפת בתשלום חלקי או מלא עבור שעות העבודה שהופחתו:

– תוכנית ה-Kurzarbeit הוותיקה של גרמניה ("המודל הגרמני") – המודל תומך בשימור עובדים בעת פגיעה בהכנסות בשל ירידה זמנית של הביקושים. במסגרת התוכנית, מעסיקים שהצורך שלהם בתשומת עבודה פחת יכלו לצמצם את מספר שעות ההעסקה של עובדיהם תוך תשלום שכר מלא על שעות העבודה בפועל ותשלום של 60% עד 87% משכר העובד על שעות העבודה שהופחתו ביחס להיקף תעסוקתו לפני המשבר. התשלום על השעות שהופחתו כוסה באופן מלא על ידי המדינה (כולל ויתור על תשלום דמי ביטוח לאומי בגין שעות אלו), כך שהמעסיק לא נשא בעלויות נוספות מעבר לתשלום עבור שעות העבודה שלהן נזקק בפועל.

– מנגנונים דומים הופעלו בצרפת (תוכנית ה-Time Work ,(Short  בבריטניה Coronavirus Job Retention) (Scheme , באיטליה,  בספרד,  בקנדה,  בשבדיה  ובצ'כיה.  בכל המדינות המוזכרות, המדינה משלמת,  באמצעות  המעסיקים,  עבור  שעות  עבודה  שהופחתו.

מעבר לתוכניות התמיכה בהכנסה ובהעסקה- שנסקרו לעיל, הפעילו המדינות תוכניות משלימות, שנועדו לעודד שימור והחזרה של עובדים למעגל העבודה. בבריטניה הוכרזה התוכנית scheme ,Kickstart המסבסדת העסקה של עובדים צעירים, וקנדה סבסדה את שכר העובדים המועסקים בשיעור התלוי במידת הירידה של הכנסות החברה.

מהסקירה עולה שרוב המדינות התבססו במהלך המשבר על תוכניות סיוע ותמיכה בהכנסות העובדים שהיו קיימות לפניו, עם התאמות והרחבות. חלק מהן הוסיפו תוכניות חדשות, אך אלה לא החליפו את כלי המדיניות שנהגו לפני המשבר. ממצא זה מצביע על החשיבות של יצירת מנגנונים בישראל המספקים מענה בעת משבר מבעוד מועד – בתקופות השגרה.

בנק ישראל ממליץ לבנות בישראל את התשתית שתאפשר ליישם כלי תמיכה מגוונים וממוקדים, כדי להרחיב את האופציות שיעמדו לרשות הממשלה לניהול משברים בשוק העבודה.

לדוח המלא ראו: דוח בנק ישראל, דין וחשבון 2020, ניסן התשפ"א מרץ 2021

החובה למסירת נתונים לרשות קבועה בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, והיא כוללת חובה למסור מידע הדרוש להפעלת סמכויות הממונה  לפי החוק. חובה זו ומבטיחה את יכולתה של הממונה לקבל החלטות בצורה מושכלת על בסיס מידע רלוונטי.

בעניין בזק, הממונה על התחרות דרשה נתונים לגבי שיטות העבודה של בזק לפריסת כבלי הסיבים בתשתיותיה. בדיקת הממונה נערכה על מנת לברר אם אופן פריסת כבלי הסיבים של בזק יוצר חסם בפני כניסת מתחרים חדשים לתחום התקשורת.

בזק מסרה לרשות התחרות מידע חלקי ומוטעה ביחס לשיטותיה להשחלת סיבים, ובכך הקשתה בצורה משמעותית על יכולתה של הממונה לבצע את בדיקתה לגבי התנהלות המונופול. הממונה קבעה, כי מתן מידע מוטעה וחלקי לדרישות הנתונים מהווה הפרה של הוראות סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית.  

ההחלטה להטיל על בזק עיצום כספי בסך של 4.2 מיליון ש"ח התווספה להחלטה על הטלת עיצום כספי מחודש ספטמבר 2019, בסך 30 מיליון ₪, בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת, ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת תוך פגיעה בצרכני התקשורת עצמם. העיצום הכספי הוטל לאחר שימוע שנערך לחברה. בנוסף הוטל עיצום כספי אישי על מנכ"לית בזק לשעבר, הגב׳ סטלה הנדלר, בגובה 500,000 ₪, בנימוק לפיו היא הייתה מודעת למדיניות החברה ולא מנעה את ההפרות למרות שהיה בסמכותה לעשות זאת

העיצום הכספי שהוטל כעת על בזק הוא הגבוה ביותר שהוטל על תאגיד שהפר את חובת מסירת המידע המעוגנת בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית.

להחלטת בית הדין לתחרות בדבר מתן תוקף לצו לחצו כאן.

לפי פרק זה, בישראל ישנה בעיה כלכלית-חברתית של חוסר שוויון בין הרשויות המקומיות בהיבטים של אפשרויות תעסוקה וההשתלבות המלאה בתהליך הכלכלי מצד אוכלוסיות מוחלשות, שלרוב הנמנים עם האוכלוסייה החרדית והערבית. לפי המוצע, ממשלת ישראל צריכה "לנתץ" את המחסומים הקיימים המונעים ממגזרים שלמים באוכלוסיית המדינה להתפתח מקצועית וכלכלית. נטען בדו״ח כי מיגור הפערים אינו אפשרי במודל השלטוני הקיים המתאפיין בריכוז כלל הסמכויות בידי הממשלה.

הפתרון המוצע לבעיה היא כינונו של רובד ביניים ממשלי חדש בישראל – רשויות על-אזוריות. המטרה בכינון המודל האזורי המוצע היא קידום מדיניות מוניציפאלית אפקטיבית, אשר תקדם את מצבם של תושבי האזורים העניים בישראל. הרשויות העל-אזורית תהינה מורכבות מנציגי הרשויות המקומיות שיוגדרו בשטח ריבונותן, ואשר ישתפו פעולה ביניהם לצורך קידום הפיתוח המשותף בכל הרשויות המקומיות באזור. אימוץ הניהול העל-אזורי המשותף נועד לגרום לניצול מרבי של יתרון לגודל.

הדו"ח שם דגש על פיתוח תשתית התחבורה לצורך קידום הפריפריה. מהדו״ח עולה כי חלוקת האחריות הקיימת לגבי מדיניות התשתיות בישראל אינו מפותח ביחס למדינות ה-OECD. פרויקטים גדולים של תשתיות דורשים את הסכמת הרשויות המקומיות בתחומי השיפוט שבהם עתיד להתבצע הפרויקט. תיאום לא יעיל בין רשויות מוביל לרוב למשא ומתן ממושך, המעכב את קידום הפרויקטים, ובייחוד כשכל רשות מקומית מכוונת את פעילותה והחלטותיה תוך דגש על קידום צרכיה המקומיים. חשיבות התיאום היעיל בין הרשויות המקומיות נשענת על שני אדנים: תחילה לצורך מניעת עיכוב ביישום החלטות ממשלתיות; התיאום הכרחי גם כדי לזהות הזדמנויות השקעה ולהבטיח משאבים כספיים נאותים הנדרשים להשקעה. הדו"ח ממליץ על הקמת רשות תחבורה למטרופולין תל אביב. רשות זו תהיה מקושרת לאזורי הפריפריה בישראל. הפתרון המוצע נועד לממש את קידום פיתוחה של רשת תחבורה משולבת, הכוללת מערכת תמחור אחידה, וכן הבטחת תמיכה כספית יציבה לתחבורה ציבורית.

הדו"ח מצביע על כך שהפערים בהכנסות בין יישובים עשירים ועניים בישראל הם מהגבוהים ביותר בין מדינות ה-OECD וכי פערים אלו ממשיכים להתעצם. בדו"ח מופיעה המלצה לרפורמה בתחום מימון העיריות המקומיות,  למזג עיריות ולהקים מספר מטרופולינים – רשויות על-אזוריות. באופן זה, נטען בדו"ח, נחולל שיפור בשיתוף הפעולה והתיאום בין האזורים על ידי קידום אשכולות אזוריים ואזורי תעשייה משותפים. צוין כי הממשלה בישראל פועלת לקידום הקמתם של אשכולות אזוריים אולם כיום רק 26% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת באחד מהאשכולות האזוריים, המשתפים פעולה בניהול פרויקטים משותפים. מטרת האשכולות היא לקדם שיתוף פעולה אזורי במספר תחומים, כגון: מערכות ניהול פסולת, מכרזי רכש וקידום החינוך.  האשכולות יירשו אחריות הן מהממשלה והן מהרשויות המקומיות.

לעיון בדו"ח לחצו כאן.

אחת הסיבות לחקיקת החוק היא הביקורת שהושמעה בבג"ץ 2399/20, ולפיה התקנת תקנות שעת חירום רבות שעוקפות את פיקוח הכנסת על הממשלה מהווה פגיעה בעקרונות הפרדת הרשויות. בעקבות חקיקת חוק הקורונה הגדול, בחודש ספטמבר האחרון הגישו ארגון עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל והאגודה לזכויות האזרח בישראל, עתירה להורות שהחוק בטל (בג"צ 6321/20). העותרים טוענים כי החוק מפר נורמות דמוקרטיות: החוק כולל היקף נרחב של סמכויות דרקוניות המסורות לממשלה. גם הליך חקיקתו אינו תקין: ההסדרים הראשוניים הקבועים בו מלמדים כי זהו חוק הדורש למידה מעמיקה טרם הבאתו לדיון. אף על פי כן, החוק הובא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת תוך פטירתו מחובת ההנחה על שולחן הכנסת, הקבועה בסעיף 88 לתקנון הכנסת. משך הדיון בחוק במליאה הוגבל לשלוש שעות תוך צמצום היקף הזמן לדיון בהסתייגויות. נטען כי אופן חקיקת החוק מבטא פגם היורד לשורש הליך החקיקה, מכיוון שנגרמה פגיעה רצינית בזכות ההשתתפות של חברי הכנסת במובנה המהותי המכרסמת בגיבוש עמדה מושכלת בסוגיה נדונה.

בעתירה נטען כי החוק אינו חוקתי משום שהוא מסמיך את הממשלה לקבל את ההכרעות העקרוניות ביחס לקשת רחבה של עניינים, החל מרמת תחלואה שתצדיק הפעלת סמכויות ועד להיקף המגבלות שיוטלו על הציבור. יש במצב הדברים משום עקיפה של הוראות סעיף 39(ה) לחוק יסוד: הממשלה שקובע כי הכנסת היא זו שאמורה לקבוע הסדרי חירום ככל שאין מניעה לתפקודה. נטען כי מנגנון הפיקוח הפרלמנטרי על תקנות הממשלה מוסיף על הפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ושלטון החוק בכך שהוא מאפשר כניסה לתוקף של תקנות הממשלה עוד קודם לאישורן על ידי ועדה של הכנסת. כך גם ביחס למתן הסמכות לממשלה לקבוע עבירות פליליות בתקנות אשר מוביל לפגיעה בעקרון החוקיות בפלילים.

העותרים טוענים, כי החוק גורם לפגיעה קשה בזכויות יסוד חוקתיות לרבות חופש התנועה, חופש הדת והפולחן, חופש הביטוי וההפגנה, חופש העיסוק, הזכות לחינוך, הזכות לקניין. נטען כי הפגיעה בזכויות אלו אינה תואמת את מבחני פסקת ההגבלה; קרי, זהו חוק שאינו הולם את ערכיה של מדינה דמוקרטית, אינו לתכלית ראויה ואינו עומד במבחני המידתיות.

לעתירה לבג״ץ 6312/20 לחצו כאן.

דיון בעתירה, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, נקבע ליום 12.1.2021.

בהקשר זה נפנה לפסיקה מעניינת של בית המשפט העליון בארצות-הברית מנובמבר 2020, שפסק כי איסורים שהטילה מדינת ניו-יורק על פעילות בתי תפילה בעת קורונה אינם חוקתיים, משום שהם נוגדים את זכות היסוד לפולחן דתי. אופן קבלת ההחלטה – ברוב של חמישה שופטים כנגד ארבעה – מלמד על קושי מהותי למצוא את נקודת האיזון האופטימלית בין הגבלות ראויות להבטחת בריאות הציבור לבין הגנה על זכויות אדם.

לפסק הדין של בית המשפט העליון בארצות-הברית בנושא זה לחצו כאן.