בעתות משבר ביטחוני או חברתי נוצר מתח בין חופש הביטוי לבין אינטרסים לאומיים, ביטחוניים וחברתיים, המצריכים אסדרה מיידית וקביעת כללים מנחים שיבטיחו את איזון הערכים השונים. החופש האקדמי וחופש הביטוי הם עקרונות יסוד במוסדות ההשכלה הגבוהה. בעוד שחופש הביטוי מאפשר את הבעת הדעות המגוונות, החופש האקדמי מבטיח את חירות המחקר וההוראה. עם זאת, כותבות המאמר מציינות את היעדר האסדרה השיטתית בנושא, המתבטאת בהעדר התייחסות מספקת בתקנוני המשמעת של המוסדות להשכלה גבוהה לגבולות חופש הביטוי. לרוב, תקנונים אלו מגדירים התנהגויות אסורות, אך אינם מספקים כלים להתמודד עם ביטויים מעוררי מחלוקת או פוגעניים.

מוסדות ההשכלה הגבוהה, כגופים דו-מהותיים, נדרשים לשמור על שיח מכבד וערכי שוויון. המאמר בוחן את תפקידה של הרגולציה בהקשר זה, תוך הבחנה בין רגולציה מדינתית לבין רגולציה מוסדית-עצמית. הכותבות מציגות גישות שונות לעניין הרגולציה. הן דוחות את הגישה הליברטאריאנית, הדוגלת בחופש ביטוי מוחלט ומתעלמת מהמחלוקות בין ביטויים לגיטימיים לבין ביטויים פוגעניים או בלתי חוקיים. במקום זאת, הן מציעות להעדיף את הגישה המגבילה את חופש הביטוי במקרים מסוימים, כדי לשמור על ערכים חברתיים וביטחוניים.

המאמר סוקר מקרי בוחן בהם התעוררו מחלוקות סביב התבטאויות של אנשי סגל וסטודנטים, כגון פיטורי עובדים בשל התבטאויות שקשורות לאירועים ביטחוניים, השעיית מרצים שהביעו עמדות שנוי במחלוקת, והרחקת סטודנטים מהמוסד האקדמי בעקבות התבטאויות שנחשבו לפוגעניות כלפי יחידים או קבוצות אחרות בקמפוס. מקרים אלו מדגישים את הצורך בקביעת גבולות ברורים לחופש הביטוי תוך שמירה על האיזון בין עקרון חופש הביטוי לבין מניעת פגיעות חמורות בקהילה האקדמית ובציבור הרחב.

המאמר מציע מודל רגולציה שיבסס את חופש הביטוי כנקודת מוצא, ויגביל אותו במקרים חריגים בלבד. המודל המוצע כולל רגולציה עצמית באמצעות קוד אתי ותקנון משמעת עצמאי בכל מוסד אקדמי. המודל מבחין בין ביטויים במרחב המוסדי ומחוצה לו, ובין ביטויים שפוגעים ביחידים או קבוצות במרחב האקדמי, ומציע חסינות לביטויים שנעשים במסגרת מחקר אקדמי, תוך שימת דגש על חומרת הביטוי, במיוחד אם הוא מגיע מאנשים בתפקידי מפתח במוסדות.

לסיכום, המאמר מדגיש את החשיבות של שמירה על חופש הביטוי והחופש האקדמי כעקרונות יסוד, לצד הצורך בהגדרת גבולות ברורים לשם מניעת ביטויים פוגעניים. המאמר קורא לפיתוח רגולציה עצמית בכל מוסד אקדמי ורגולציה מדינתית שתספק מסגרת כללית שתחזק את הרגולציה העצמית ותקדם הסדרה מקצועית של הסוגייה.

המחקר צפוי להתפרסם בכתב העת מחקרי רגולציה.