הצעות החוק מבקשות לתקן את החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, הקובע בסעיף 3 כי בית המשפט רשאי לתת צו הגנה מפני אדם הנוהג באלימות בבן משפחתו. אלימות לצורך קבלת צו הגנה מוגדרת כמבצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין, לרבות אם קיים בסיס סביר להניח שהוא עלול לעשות את אחד מאלה. כיום החוק מגן מפני אלימות פיזית בלבד. בדברי ההסבר להצעות החוק החדשות נכתב, כי האלימות המתרחשת במסגרת יחסים בין בני זוג אינה מתמצה אך ורק בביטויים התנהגותיים אלימים ברמה הפיזית וכי אלימות הנושאת אופי כלכלי כלפי בן הזוג עלולה להיות קשה לא פחות מסוגי אלימות אחרים, והיא אף מתקיימת לעיתים לצד התנהגויות אלימות נוספות. לפיכך, המטרה העיקרית של החוק המוצע היא מתן מענה לבן הזוג שננקטת כלפיו אלימות כלכלית כחלק ממערכת היחסים הזוגית. סעיף 7א להצעות החוק קובע, כי אלימות כלכלית הינה התנהגות מתמשכת של בן הזוג, תוך הטלת אימה, כפייה או שליטה על בן הזוג האחר. בהצעת החוק מפורטות שלוש חלופות המבטאות התנהגות כזו: התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית, לרבות יציאה לעבודה או פתיחת חשבון בנק; התנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכס שיש לבן הזוג זכות בו או גישה אליו, לרבות מניעת החזקת כרטיס אשראי או שימוש בו והסתרתו; התנהלות כלכלית המונעת ניהול סביר ותקין לחייו של בן הזוג, לרבות שליטה על התנהלותו הכלכלית.

צוין כי הצורך ליצור כלים להתמודדות עם אלימות כלכלית באה לידי ביטוי באמנה בדבר מניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. אמנה זו, המכונה "אמנת איסטנבול", נועדה להעניק הגנה משמעותית ומקיפה לנשים מפני כל צורה של אלימות, כולל אלימות כלכלית. לפי הצעת החוק, מדינת ישראל בוחנת את אפשרות הצטרפותה לאמנה, הדורשת נקיטת משנה זהירות למניעת מעשי אלימות ולספק לקורבנות האלימות תרופות ראויות כנגד הגורם הנוקט באלימות. החוק המוצע נועד לקדם את הטעמת עקרונותיה של האמנה: הגנה על הזכות לחיים חופשיים מאלימות.

להצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית), התש"ף-2020 לחצו כאן.

להצעת חוק הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף-2020 לחצו כאן.