ראשיתו של הסכסוך בתחילת שנות האלפיים עת המפתחים של חברת אנדרואיד עמלו על פיתוח מערכת הפעלה  לטלפונים ניידים, הנושאת גם היא את השם אנדרואיד. בשנת 2005, רכשה חברת גוגל את חברת אנדרואיד במטרה לפתח פלטפורמה לבניית מערכות הפעלה ויישומים לטלפונים ניידים. גוגל שאפה להקים פלטפורמה פתוחה וחינמית אשר תאפשר למפתחים גמישות, זאת מתוך הנחה שככל שיוצגו למשתמשי הקצה יותר אופציות, תוכנות ויישומים, כך תהפוך הפלטפורמה לפופולרית יותר ותזכה לנתח שוק גדול יותר.

בכדי להוציא את החזון האמור לפועל, היה על גוגל למשוך מפתחים מיומנים. באותן שנים, מרבית המפתחים אשר פעלו בשוק השתמשו בשפת ג'אווה ובסביבת הפיתוח של ג'אווה, אשר פותחו על ידי חברת סאן מיקרוסיסטמס (Sun Microsystems). ואכן, לאחר רכישת חברת אנדרואיד, פצחה גוגל במגעים עם חברת סאן מיקרוסיסטמס במטרה להסדיר את השימוש בקוד של החברה בקשר עם מערכת ההפעלה אנדרואיד. אולם, המגעים לא צלחו.

חברת גוגל המשיכה במאמציה לפתח פלטפורמה פתוחה וחינמית לטלפונים ניידים. על פי העדויות שהוצגו בפני בתי המשפט בארצות הברית, למעלה מ-100 מהנדסים עמלו במשך למעלה משלוש שנים בכדי לבנות את הפלטפורמה של גוגל. במהלך תקופה זו נדרשו המהנדסים, המתכנתים והמפתחים של גוגל לכתוב מיליוני שורות קוד. כדי לאפשר למיליוני מפתחים אשר נהגו לעבוד עם שפת הפיתוח הפופולרית גאווה לעבוד עם הפלטפורמה החדשה שלה ובכדי להבטיח תאימות בין מערכת ההפעלה אנדרואיד ויישומים שפותחו על ידי שימוש בשפת ג'אווה, העתיקה חברת גוגל כ-11,500 שורות קוד מתוך מערכת Java SE. הקוד שהועתק היווה חלק חשוב מממשק תכנות ליישומים (באנגלית: Application Programming Interface; ראשי תיבות: API).

API, הוא ממשק תכנות ליישומים המאפשר למפתחים להשתמש ב"קיצורי דרך". כלומר, הוא מאפשר למפתח להשתמש בשורות קוד קיימות כדי ליצור פונקציות מסוימות, במקום לכתוב קוד חדש מאפס.

בשנת 2010 רכשה חברת אורקל את חברת סאן מיקרוסיסטמס.  מיד לאחר מכן תבעה החברה את גוגל בגין הפרת זכות יוצרים ב-11,500 שורות הקוד האמורות. חב' אורקל טענה כי ממשק תוכנות היישומים שלה הכולל קוד, פונקציות ופקודות מן המוכן זמין בחינם למפתחי יישומים (אפליקציות). אולם, הממשק לא נועד לגורמים מסחריים המעוניינים להשתמש בו בכדי להקים פלטפורמה מתחרה. הואיל וכך, היה על חברת גוגל לשלם לאורקל תמלוגים בגין השימוש שעשתה.

הערכאות הנמוכות קיבלו את עמדתה של אורקל. ואולם בית המשפט העליון ברוב של 6 שופטים מול 2 קיבל את טענתה של גוגל. שופטי הרוב קבעו כי השימוש של גוגל בקוד חוסה תחת הגנת השימוש ההוגן.

אחת השאלות המרכזיות אשר עמדה לדיון במסגרת פרשה זו היא, האם שורות הקוד שהועתקו היו מוגנות בזכויות יוצרים בהתאם להוראות החקיקה האמריקאית. גוגל טענה כי ה-API של אורקל נופל תחת הקטגוריה של יצירות שאינן זכאיות להגנת זכות יוצרים. מבלי לקבוע מסמרות לעניין זה, הסכימו שופטי הרוב להניח לצורך הדיון כי שורות הקוד אשר עמדו במוקד המחלוקת היו מוגנת בזכויות יוצרים. משכך, חלקו הארי של הדיון בפני בית המשפט העליון נסוב סביב השאלה האם השימוש של גוגל היה שימוש הוגן.

בהתאם להוראות סעיף 107 לחוק זכות יוצרים האמריקאי ופסיקת בתי המשפט בארצות הברית, בכדי לענות על השאלה הזו היה על בית המשפט לשקול ארבעה שיקולים עיקריים: (א) טיבה של היצירה המוגנת; (ב) טיבו ומטרתו של השימוש ביצירה המוגנת; (ג) היקף השימוש ביצירה המוגנת; (ד) ההשפעה של השימוש על השוק הפוטנציאלי של היצירה.

הכרעת בית המשפט העליון מבוססת על הניתוח הבא של ארבעת השיקולים העיקריים לעניין שאלת השימוש ההוגן:

• אופי היצירה המוגנת – נקבע כי שורות הקוד שהועתקו הן שורות קוד המגדירות את ממשקי ה-API של ג'אווה. לטעמו של בית המשפט, ההגדרות האלה קשורות באופן משמעותי לרעיונות שאינם זכאים להגנת זכויות יוצרים וערכן העיקרי נובע דווקא מתרומתן ליכולת של מפתחים לפתח תוכנות המבוססות על שפת ג'אווה. משכך, נקבע כי גם אם שורות אלו מוגנות בזכויות יוצרים, הרי שהן רחוקות מליבת זכויות יוצרים יותר מתוכנות מחשב אחרות. יתרה מזאת, בית המשפט העליון הביע את דעתו כי גם אם תוכר הגנת שימוש הוגן במקרה זה, הרי שלא יהיה בכך כדי לפגוע בהגנת זכות היוצרים המוענקת לתוכנות מחשב באופן כללי תחת הדין האמריקאי.
• טיבו ומטרתו של השימוש ביצירה המוגנת – לעניין זה, שקל בית המשפט העליון האמריקאי אם השימוש של גוגל מוסיף דבר מה חדש ליצירה המועתקת. כלומר, האם מדובר בשימוש טרנספורמטיבי. מבחן השימוש הטרנספורמטיבי אומץ לראשונה בפסיקה בארצות הברית בשנת 1994 בפרשת Campbell v . Acuff-Rose Music, Inc. על פי מבחן זה, על בית המשפט לברר אם השימוש ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים נעשה למטרה שונה מהיצירה המקורית, והאם יש בשימוש זה כדי להוסיף משמעות או מטרה השונים מהותית מאלו לשמם נוצרה היצירה המקורית. במקרים בהם התשובה לשאלות אלה היא חיובית, ייטה בית המשפט להכיר בשימוש כשימוש הוגן. מבחן השימוש הטרנספורמטיבי הפך למבחן מרכזי במסגרת בחינת הוגנות השימוש.  שכן, הכרה בשימוש טרנספורמטיבי לא רק מטה את הכף לטובת הכרה בשימוש הוגן, אלא יש לה פעמים רבות השפעה על האופן בו בית המשפט בוחן את שאר מרכיבי השימוש ההוגן. בפרשה זו מצא בית המשפט כי השימוש של חב' גוגל בקוד מהווה שימוש טרנספורמטיבי. שכן, חברת גוגל העתיקה רק את אותן שורות קוד אשר היו נחוצות למפתחים אשר החזיקו בידע וניסיון בשפת ג'אווה בכדי שיוכלו להמיר את המיומנויות שלהם בסביבת אנדרואיד. כלומר, ההעתקה של חב' גוגל נועדה לאפשר פיתוח של מוצרים חדשים. מטרה זו נמצאה על ידי בתי המשפט כמטרה שיש בה כדי לקדם את התכליות של דיני זכויות יוצרים. משכך, בית המשפט מצא כי יש בשימוש זה כדי להטות את הכף לטובת הכרה בשימוש של גוגל כשימוש הוגן.
• היקף השימוש ביצירה – בית המשפט העליון מצא כי גוגל העתיקה 11,500 שורות קוד שהן רק 0.4% מן היצירה (ה-API של ג'אווה). כלומר, היקף השימוש הטה את הכף לטובת הכרה בשימוש הוכן.  
• השפעת השימוש על השוק הפוטנציאלי של היצירה – בית המשפט קבע, על בסיס הראיות שהוצגו בפניו, כי מערכת האנדרואיד שפותחה על ידי גוגל לא מהווה חלופה למוצר של אורקל. מעבר לכך, בית המשפט מכיר בכך שלהכרעה בפסק דין זה השלכות עמוקות על חדשנות בתעשיית המחשבים של ימינו והוא מציין כי הגבלת השימוש ב-API של ג'אווה עלולה להביע לפגיעה בציבור. משכך, נמצא, כי גם הפקטור הרביעי מטה את הכף לטובת הכרה בשימוש הוגן.

לאור כל האמור לעיל נקבע על ידי בית המשפט העליון כי מעשיה של גוגל נופלים בגדר "שימוש הוגן" בהתאם להוראות דיני זכויות יוצרים בארצות הברית.

 על אף שהנושא לא עלה במפורש במסגרת דיוני בית המשפט העליון, לפסיקת תקדימית זו השלכות רחבות היקף לעניין היחס שבין דיני הקניין הרוחני ודיני התחרות:

מחד, רבים רואים בפסיקת בית המשפט בפרשה זו כניצחון של תנועת הקוד הפתוח ועסקים קטנים.  שכן, אילו פסק בית המשפט כי גוגל מפרה את זכויותיה של חברת אורקל היה הדבר עלול להשפיע על מיליוני מפתחי אנדרואיד מסביב לעולם אשר היו עלולים למצוא עצמם חשופים לתביעה בגין הפרת זכות יוצרים. מנגד, יש הטוענים – לרבות נציגי חברת אורקל – כי פסיקת בית המשפט העליון תחזק את כוחה של גוגל בשוק ועלולה להביא להגברת אי הוודאות המשפטית והגבהת חסמי הכניסה לשוק. בפרט, לאור הקושי להתוות את גבולות דוקטרינת השימוש ההוגן.

לקישור לפסק הדין ראו: https://www.supremecourt.gov/opinions/20pdf/18-956_d18f.pdf