התובעת, אפיק-גיימס, היא חברה אמריקאית פרטית לפיתוח משחקים מקוונים. הנתבעת, גוגל, היא חברת טכנולוגיה אמריקאית רב-לאומית וציבורית, האוחזת בנתח שוק דומיננטי בענף מנועי החיפוש באינטרנט. בכתב התביעה, אפיק-גיימס טענה לפגיעה בתחרות מצד גוגל. נטען שגוגל שולטת בשני שווקים אינטרנטיים גדולים: שוק הפצת אפליקציות ושוק גביית תשלומים, וכי שליטה זו נוצלה על ידה לרעה כדי לנסות ולדחוק את אפיק-גיימס מזירת שיווק האפליקציות. לפי כתב התביעה, גוגל סירבה לבוא בדברים עם אפיק-גיימס כדי לפתור את הסכסוך ארוך השנים. כך, באוגוסט 2020, אפיק-גיימס הציעה לציבור חלופת תשלום עצמאית עבור משחקיה דרך אתר האינטרנט שלה, ולא דרך החנות הדיגיטלית של גוגל. נטען כי כנקמה על פעולה זו, גוגל הורידה את המשחק המצליח "פורטנייט" מהחנות הדיגיטלית שלה, ובכך פגעה משמעותית בהפצת המשחק וברווחיה של אפיק -גיימס.

אפיק-גיימס הגישה תביעה לסעד מניעתי שיאסור על גוגל למנוע ממפתחי משחקים, כמו אפיק-גיימס, להפעיל חנויות עצמאיות לאפליקציות מתחרות על גבי מכשירים מבוססי מערכת אנדרואיד – זו תוכנת ההפעלה של סמארטפונים שעליה גוגל מתקינה את האפליקציות שלה (וביניהן חנות המשחקים: גוגל-פליי). אפיק-גיימס הוסיפה ודרשה להורות לגוגל לחדול מהסכמי הבלעדיות שהיא מכתיבה ליצרני הציוד וכן למפתחי המשחקים, המבטיחים לגוגל לגוגל בלעדיות בהפצת האפליקציות ובגביית התשלומים, במטרה לשימור המעמד המונופוליסטי. התביעה התבססה על חוקי התחרות בקליפורניה ועל סעיפים 1-2 לחוק שרמן הפדרלי משנת 1890, האוסר על מונופוליזציה הפוגעת בתחרות ובמסחר.

במישור כח-השוק, נטען כי גוגל שולטת בשוק מערכות ההפעלה הסלולריות מבוססות אנדרואיד. תואר כי אנדרואיד היא מערכת הפעלה חינמית בקוד פתוח, המאפשר לאחרים להשתמש בה כדי לפתח מערכות נוספות. גוגל הכתיבה, כי מערכת ההפעלה המובנית במכשירים מבוססי אנדרואיד תהיה המערכת הקניינית של גוגל. צוין כי לפי חקירת הנציבות האירופית משנת 2020, מערכות גוגל מותקנות בכ-95% מהמכשירים הניידים מבוססי אנדרואיד. כיוצא משליטת גוגל בשוק זה, גוגל מחזיקה במונופול גם בשוק הפצת האפליקציות במכשירים הניידים מבוססי אנדרואיד. בתוך כך, במכשירי אנדרואיד מותקנת החנות הדיגיטלית של גוגל הנקראת 'גוגל פליי'. הנציבות האירופאית קבעה בהחלטה משנת 2020, כי יותר מ-90% מהורדות האפליקציות במכשירי אנדרואיד מתבצעות דרך חנות המשחקים של גוגל.

במישור ההתנהלות המונופוליסטית, נטען שגוגל ביצעה סדרה של פעולות אנטי תחרותיות בכדי לשמר את מעמדה המונופוליסטי בשוק הפצת האפליקציות. כך, גוגל התנתה את הרישוי לחנות גוגל-פליי וכן שירותים חיוניים אחרים בהסכמים למתן יחס מועדף לחנות גוגל בהשוואה לכל חנות אפליקציות מתחרה. בכדי לגשת לחנות גוגל, יצרני ציוד חתמו על הסכם הפצת יישומים ניידים עם גוגל הנקרא "MADA". לפי כתב התביעה, הסכם זה העניק רישיון לחבילת מוצרים של גוגל, כולל אפליקציות מובנות ושירותים שסופקו על ידי גוגל. לפי ההסכם, יצרני הציוד חייבים להתקין מראש עד 30 אפליקציות חובה של גוגל. דרישות אלה מבטיחות שחנות גוגל-פליי תהיה הבולטת ביותר שהמשתמשים נתקלים בה.

בנוסף, גוגל הטילה מגבלות אנטי-תחרותית על מפיצים ומפתחים מתחרים של אפליקציות בכך שהחנות הדיגיטלית שלה אוסרת על הפצת המשחק בקישור חיצוני, מבלי שנמצאה לכך הצדקה טכנולוגית או אחרת. גוגל הבטיחה את ההגבלה בהסכם הפצה למפתחים הנקרא "DDA". ההסכם קובע כי מפתחים אינם רשאים להשתמש בחנות גוגל כדי להפיץ כל קישור חיצוני שלא ניתן להורדה בחנות הדיגיטלית של גוגל. הסכם זה אינו נתון למשא ומתן ומפתחים המבקשים גישה למשתמשי אנדרואיד חייבים לחתום עליו. דבר זה פוגע באפשרות של מפתחים להציע לצרכנים מודלים חדשניים של חנות אפליקציות, למשל חנות מותאמת לתחומי עניין נושאיים. דוגמה מעשית לכך היא ניסיונה של אפיק-גיימס לבצע הסכם עם יצרנית ציוד בשם וואן פלאס: מטרת ההסכם הייתה לפי הנטען לספק חווית משחק טובה עבור משתמשי פורטנייט. ואולם גוגל דרשה שוואן פלאס לא תיישם את ההסכם עם אפיק-גיימס (למעט בהודו).

בכתב התביעה נטען עוד, כי גוגל מתנה את היכולת של מפתחים לפרסם אפליקציות במכשירי אנדרואיד בכך שירשמו את האפליקציה בחנות של גוגל. התנהגות זו מבססת את המונופול ומגבילה את האופן בו צרכנים יכולים להיחשף לאפליקציות ולהוריד אותן. גוגל מערימה קשיים על הורדת אפליקציה שלא דרך החנות שלה גם באמצעות מכשולים טכנולוגיים. כך, בכדי להוריד את משחק פורטנייט דרך הפלטפורמה של אפיק-גיימס, על המשתמש לעבור 16 שלבים מסורבלים להתקנה. בנוסף, גוגל מפרסמת אזהרות המאיימות על סכנה לכאורה להורדת אפליקציה שלא דרך החנות של גוגל.

נטען כי ההתנהגות האנטי-תחרותית של גוגל פוגעת בצרכן, השבוי במערכת ההפעלה של גוגל מבלי יכולת מעשית להחליפה. הצרכן לא מסוגל להגיב להתנהלות האנטי תחרותית של גוגל שכן אין לו חלופה. השבי הצרכני עוזר לגוגל לשמר את מעמדה המונופוליסטי. בדרך זו, גוגל פוגעת גם במפתחי האפליקציות וגם ביצרני הציוד השבויים בהתנהלותה הכובלת.

בעניין גביית התשלומים באפליקציות, נטען כי גוגל משתמשת בחוזים שכופים על מפתחי האפליקציות להשתמש בעיבוד התשלומים בחנות גוגל. דוגמה להתנהגות האנטי-תחרותית של  גוגל היא בגביית עמלה של 30% עבור שימוש בחנות גוגל. נטען שתעריף זה משקף את כוח השוק של גוגל המאפשר לה לגבות מחירים לא-תחרותיים לעיבוד תשלומים. בפועלה, גוגל קושרת את ההפצה דרך חנות הגוגל בשימוש בלעדי של מפתחים במערכת עיבוד התשלומים של גוגל. כתוצאה מכך, מפתחים שמפיצים דרך חנות גוגל מנועים מלהציע למשתמשי אנדרואיד בחירה בין אפשרויות נוספות לעיבוד תשלומים. התוצאה היא שבכל עסקה בתוך האפליקציה מי שגובה את התשלום ונהנית מהעמלה בכל רכישה היא גוגל, ולא מפתחת האפליקציה. באמצעות כך, גוגל מכניסה את עצמה כמתווכת לכל עסקה באנדרואיד ובעצם אוספת מידע אישי של משתמשים בכדי להעניק לעצמה יתרון שיווקי.

אפיק טענה כי ההתנהלות האנטי תחרותית של גוגל פוגעת בה בכמה מישורים: כמפעילת אפליקציה, כמפתחת אפליקציה וכמתחרה פוטנציאלית בהפצת אפליקציות. כאמור, חבר המושבעים בביהמ"ש הפדרלי בקליפורניה קיבל עמדה זו וקבע כי  גוגל היא מונופול בשוק הפצת האפליקציות ובשוק שירותי גביית תשלום באמצעים דיגיטליים. חבר המושבעים פסק כי אפיק-גיימס הוכיחה שגוגל התנהלה באופן בלתי תחרותי שעה שהגבילה את הכניסה לשווקים אלה ושימרה עלויות שימוש גבוהות ליצרנים ולמפתחים לטובת שמירת המונופול. כב' השופט ג'יימס דונאטו צפוי להחליט אילו מגבלות להטיל על גוגל בעקבות ההכרעה.

לכתב התביעה בעניין אפיק גיימס נ' גוגל ראו: Epic Games, Inc. v. Google LLC (3:20-cv-05671), District Court, N.D. California (https://www.courtlistener.com/docket/17443962/1/epic-games-inc-v-google-llc/ ).