ההטרדות אותן חוותה התובעת כללו פניות אישיות ופרסומים פומביים בעלי אופי מיני בוטה, אשר הופצו במגוון פלטפורמות והתמקדו במידות גופה, במשקלה ובמיניותה. הפרסומים כללו סרטונים, תמונות וקבצי שמע בהם ניתן לראות ולשמוע את הנתבע מדבר באריכות ומעיר הערות משפילות ומבזות על גוף התובעת. באחד הפרסומים נשמע הנתבע אומר: "תתחילי לעשות דיאטה כפרה … יאללה תחזרי לעצמך שהיית בגיל 15-16 שהיית נורמלית … עם סימני מתיחה כאלו, ועוד אחרי זה לפמיניסטיות האלו יש ציפייה לקבל גבר כזה וחתיך, איזה גבר רזה וחתיך יסתכל עליכן בכלל".

התובעת טענה כי התנהלות הנתבע, שנמשכה ממרץ 2021 ועד ליום 7.4.2022 בו ניתן צו מניעה זמני, מהווה "הטרדה מינית" כמשמעותה בחוק הטרדה מינית, התשנ״ח-1998. זאת, הן בשל הפניות האישיות הרבות שביצע הנתבע לתובעת ממספרי טלפון שונים, והן בשל הפרסומים הפומביים הבוטים והמשפילים שפרסם נגדה. לטענת התובעת, אותן הטרדות מתמשכות גרמו לה להתקפי חרדה קשים ואילצו אותה להסתגר בביתה. הנתבע, לעומת זאת, טען כי מעולם לא הטריד את התובעת וכי פרסומיו נועדו לשם העברת ביקורת לגיטימית על תופעת ההשמנה בחברה.

בית המשפט נדרש להכריע בשאלה היכן עובר הגבול בין חופש ביטוי וביקורת עניינית מותרת לבין הטרדה מינית פסולה במרחב הווירטואלי. בית המשפט קבע כי התנהלות הנתבע כלפי התובעת חצתה בבירור את הגבול ומהווה הטרדה מינית אסורה בהתאם לסעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית; סעיף זה אוסר על "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום". בית המשפט ציין כי "מתוך הפרסומים ניכר מיד שאין מדובר בדיון אקדמי הנוגע לתופעת ההשמנה, כי אם בפניות והתייחסויות חוזרות ונשנות הנוגעות לגופה של התובעת כאשה ולאיברי גופה האינטימיים, תוך התייחסות למינה, למיניותה ולשאלת היותה אישה מושכת או לא". נוכח ריבוי הפרסומים המשפילים, היקפם הבלתי סביר ותוכנם הבוטה, בית המשפט לא התקשה להגיע למסקנה שמדובר בהטרדה מינית מובהקת ולא בפרסומים הנעשים בתום לב ומתוך רצון להעביר ביקורת לגיטימית. בית המשפט דחה את טענת הנתבע לפיה עצם מעורבותה ופעילותה של התובעת ברשתות החברתיות מהווה משום הסכמה מצידה לקבל תגובות ביקורתיות מכל סוג שהוא. נקבע כי גם אם ניתן אולי לבקר חלק מהתכנים שמפרסמת התובעת, אין בכך כדי להתיר לנתבע או לכל אדם אחר לבזות ולהשפיל אותה בפומבי באופן החורג בבירור מגדר ביקורת לגיטימית.

הכרעת בית המשפט משקפת התפתחות בשיח המשפטי-פמיניסטי בישראל, והיא מתכתבת עם שיח תיאורטי המתנהל בין שתי גישות מוכרות: גישתה של פרופ' אורית קמיר מציעה להסתמך על ערך כבוד האדם כבסיס להגנה על זכויות נשים, בטענה שהדבר מאפשר התייחסות ישירה לצרכים ולאינטרסים הייחודיים של נשים ללא צורך בהשוואה לגברים. קמיר מדגישה את הצורך בהגנה על זכותן של נשים לאוטונומיה. מנגד ניתן להציג את גישתה של ד"ר נויה רימלט המדגישה את חשיבותו של עקרון השוויון כבסיס למאבק הפמיניסטי, בטענה שההשוואה בין מצבם של נשים למצבם של גברים היא חיונית לחשיפת אי-שוויון מבני ולהבנת מנגנוני ההדרה החברתיים. השיח בין גישות אלו נדון במאמרה של אורית קמיר ״כבוד האדם של הלהט״ב בהקשר התרבותי ישראלי: הצעה פרשנית לחוק יסוק: כבוד האדם וחירותו ולאיסור הטרדה מינית״ זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה וזהות מגדרית 259 (עינת מורגנשטרן, יונתן לושינסקי ואיתי הראל עורכים, 2023). במאמר זה מציגה קמיר תפיסה מורכבת של כבוד האדם, המשלבת בין ההגנה על האוטונומיה האישית לבין ההכרה בצורך בשוויון מהותי. נראה שהגישות העיוניות הנ"ל מקבלות ביטוי בפסק הדין הנוכחי, המדגיש את חשיבות ההגנה על זכות האישה לבחור כיצד להציג את עצמה במרחב הציבורי המקוון, ובה בעת מכיר בזכותה לשוויון בהשתתפות במרחב זה.

התוצאה של פסק הדין היא פסיקת פיצויים בסך 80,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בתוספת 10,000 ₪ הוצאות משפט, וכן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע ליצור קשר עם התובעת או לפרסם תכנים המתייחסים אליה.

ראו: ת״א 34899-03-22 פלונית נ' פלוני, מיום 11.08.2024. להוסיף קישור

גוף ספורט שבו רשומים מעל 1,000 ספורטאים ימנה שני אחראיים לעניין זה, אחד מהם לפחות תהיה אישה. על האחראיים לעבור הכשרה בהיקף של לחות 18 שעות ותכלול, בין היתר, מהות התפקיד, הכרת חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, זיהוי מצבים של הטרדה מינית, דרכי מניעה ואופן טיפול בתלונות.

עוד קובע החוק כי גוף הספורט נדרש להגיש אחת לשנה דין וחשבון שיכלול פירוט לגבי הפעולות שננקטו למניעת הטרדה מינית והתנכלות. על הדוח לכלול התייחסות למספר המשתתפים בפעולות ההדרכה וההסברה, מספר התלונות שהוגשו לאחראי בגוף ספורט ואופן הטיפול בהן – זאת מבלי שיהיו פרטים מזהים כלשהם על המתלונן, על הנילון ועל מעורבים אחרים.

הדוח יוגש לשר המשפטים ולרשות לקידום מעמד האישה לא יאוחר מסיומו של חודש דצמבר מדי שנה, עבור השנה שקדמה למועד הדיווח. שר המשפטים ירכז את הדוחות ויעבירם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת.

חשיבותן של התקנות היא בהיותן מקור להרתעה ולחינוך, בדומה להצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התש"ף–2019.[2] החובה המעוגנת בתקנות מקבלת משנה תוקף במיוחד בעת הזו, עת אנו מתבשרים על רצח נוסף המתווסף ל-18 נשים שנרצחו מתחילת שנת 2020.[3] ועל רקע דיווחים על פגיעות מיניות בספורט גם בישראל,[4] וגם בעולם.[5]

חשיבותן של התקנות מתעצמת שכן עולם הספורט הוא עולם גברי, לגברים עדיפות מספרית לא רק במוקדי קבלת ההחלטות כי אם גם באימון של נשים, נערות וילדות צעירות. לאור העובדה שהמאמן הופך לדמות חשובה ומשמעותית עבור הספורטאית ישנה חשיבות לחינוך, להגברת המודעות ולמיגור התופעה.[6] לכן חקיקת תקנות אלה היא חשובה והכרחית ובתקווה תביא למיגור הטרדה מינית והתנכלות בענף הספורט.

[1] ראו ס' 1 לתקנות: "אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד, ומועדון ספורט, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הספורט, והתאחדות כהגדרתה בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005;". לתקנות המלאות ראו: www.nevo.co.il/law_html/law01/502_446.htm.

[2] פרוטוקול ישיבה מס' 43 של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הכנסת ה-23 (27.10.2020).

[3] הדר גיל-עד "כל הפנים והשמות: 19 נשים נרצחו מתחילת שנת 2020 Ynet 7.2.2021 www.ynet.co.il/news/article/rkb2m52g00.

[4] איתמר קציר "'הן לא יודעות לאן ללכת': עוד 10 ספורטאיות ישראליות סיפרו על פגיעה מינית" הארץ 5.2.2020 www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-MAGAZINE-1.8496939.

[5] Tom Lutz, Simone Biles: I was Sexually Abused by USA Gymnastics Doctor Larry Nassar The Guardian (Jan. 15, 2018) https://www.theguardian.com/sport/2018/jan/15/simone-biles-larry-nassar-sexual-abuse-allegations-usa-gymnastics; שירות כלכליסט "סימון ביילס: הותקפתי מינית ע"י רופא נבחרת ההתעמלות של ארה"ב" כלכליסט 16.1.2018 www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3729752,00.html.

[6] שלומית ניר-טור "הספורט כמעוז השוביניזם" על מה: כתב עת לקידום מעמד האישה 10 (2001).