מטרו מוטור היא חברה העוסקת ביבוא ושיווק של כלי רכב דו גלגליים, טרקטורונים ורכבים תפעוליים, ושמשה כמשווקת של טרקטורונים ורכבים תפעוליים מתוצרת Textron. ימאהה היא תאגיד יפני הפועל באירופה ובשווקים סמוכים, לרבות ישראל. החברה עוסקת בייצור ושיווק של כלי רכב דו-גלגליים, טרקטורונים, רכבים תפעוליים ומנועים ימיים, ונחשבת לאחת השחקניות המרכזיות והוותיקות בשוק. הרקע להודעת הרשות הוא הסכם שנחתם בין החברות בינואר 2021, לפיו מטרו מוטור תייבא ותשווק בישראל טרקטורונים ורכבים תפעוליים תוצרת ימאהה, המתחרים עם מוצרים של חברת Textron.

במאי 2021 קבעה רשות התחרות, שההסכם מעורר חשש לפגיעה משמעותית בתחרות לאור נתחי השוק הגבוהים של מטרו וימאהה בשוק הטרקטורונים בישראל. החשש היה, שההסכם יוביל להוביל לריכוזיות גבוהה מדי, דבר שיגביל כניסת שחקנים חדשים לשוק. מטרו מוטור הגישה ערר על קביעת הרשות. מעט לאחר מכן, במסגרת חילופי מכתבים, פירטה הרשות את התנאים, שאם יתקיימו, יובילו לשינוי נסיבות שיפיגו את החששות התחרותיים, כך שההסדר לא יקים עוד חשש לפגיעה משמעותית בתחרות. אף שלא הוגדר זמן מסוים למילוי התנאים, מטרו מוטור נדרשה לבטל את ההתקשרות עם חברות Textron ולהימנע מלמכור את טרקטורוני ימאהה, עד למכירת כל מלאי הטרקטורונים והרכבים התפעוליים הקיימים ברשותה מתוצרת חברת Textron. המשמעות היא שמטרו מוטור לא תמכור במקביל את כלי הרכב של שתי החברות. מטרו מוטור קיבלה את התנאי והודיעה על מחיקת הערר. בספטמבר 2021, הוציאה הרשות תיקון להודעה המקורית בה אישרה את ההסכמות בינה לבין מטרו מוטור. עמדת רשות התחרות היא שכל עוד מטרו מוטור עומדת בתנאי שהוגדר, אין בהסדר כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות, ובשל כך לא ינקטו צעדי אכיפה כנגד מטרו מוטור. המכתבים בין הממונה על התחרות לבין מטרו מוטור פורסמו באתר רשות התחרות.

לאחר מחיקת הערר, וממידע שהגיע לידי הרשות, התברר כי ביום 14 לדצמבר 2021 חתמה החברה על הסכמים המתיימרים לפי כותרתם להיות הסכמים למכירת המלאי שנותר ברשותה מחברת Textron. הסכמים אלה נחתמו עם שלוש סוכנויות בלעדיות המוכרות רכבים חדשים של מטרו מוטור בלבד. לפי ההסכמים, הסוכנויות נדרשו להעביר תשלום עבור כל רכב רק ברגע בו נמכר, וההמחאות שסופקו היו לא מתוארכות. הרשות מצאה שעד שלא נמכר טרקטורון של חברת Textron,  הסוכנויות לא העבירו למטרו מוטור כל תמורה. הסוכנויות לא נרשמו כבעלים של כלי הרכב, לא בסמוך לחתימת ההסכמים ולא במועד לאחר מכן. עובדות אלה לימדו שהסכמי המכירה לא כללו העברת בעלות אמיתית, והסוכנויות לא רכשו את הבעלות על הטרקטורונים. מטרו מוטור אמנם ניתקה את קשריה עם חברת Textron אך הפרה את תנאי הרשות למכירת מלוא המלאי. בפועל, החברה החלה לשווק את טרקטורוני ימאהה לפני שמכרה את מלוא הטרקטורונים של חברת Textron, כך שמכרה במקביל מוצרים של שתי החברות.

לפיכך, בהחלטתה מיום 3 לאפריל 2025 הרשות קבעה שמטרו מוטור הפרה את התנאי עליו התחייבה מטרו מוטור. כתוצאה מההפרה נותר בידי מטרו מוטור כוח שוק שחוסם כניסת יבואנים חדשים ומרתיע שחקנים חדשים מלהתקשר עם יצרנים זרים. הודגש שהחברה שלטה בערוצי ההפצה באמצעות סוכנויות בלעדיות, והחזיקה תמריץ נמוך להוזיל מחירים או לשפר את השירות. הסוכנויות אף התחייבו שלא להתחרות במטרו מוטור עם מוצרים של יבואנים אחרים ללא אישורה. כן נמצא שהתקיימה תלות של הסוכנויות במטרו מוטור גם בחלפים מקוריים לכלי הרכב. הרשות ציינה כי שוק הטרקטורונים מאופיין בחסמי כניסה והתרחבות גבוהים, וכי ההסכם בין הצדדים עתיד להגדיל את נתח השוק המצרפי של מטרו מוטור וימאהה ל- 50% ולהוביל לריכוזיות גבוהה שתכביד על כניסת שחקנים חדשים. עוד הוסיפה כי ריכוז מספר מותגים בידי משווק אחד עלול לפגוע בתמריצי השיווק ביחס לסחורה המתחרה; כאשר יבואן אחד מייבא ומשווק מספר מותגים, הוא עלול להעדיף מותג מסוים באמצעות העלאת מחירים של המותג המתחרה, כמו גם באמצעות הורדת עמלות לסוכנויות כדי לקדם מכירות של אחד המוצרים.

במסגרת הליך השימוע טענה מטרו מוטור כי לא נגרמה כל פגיעה בתחרות בשוק, וגם אם התקיים חשש תיאורטי – אין בכך כדי להצדיק הטלת סנקציות. בנוסף טענה כי מלאי הטרקטורונים של חברת Textron שנותר בידיה היה ישן, מצומצם ובלתי תחליפי למותגי ימאהה, והדגם שנותר ברשותה לא התחרה בדגמים של ימאהה. החברה הוסיפה וחלקה על הגדרת השוק הרלוונטי, בטענה כי שתי החברות משווקות מוצרים שונים המיועדים לשימושים נבדלים. בניגוד למוצרי Textron  רוב הטרקטורונים של ימאהה הם ידניים ומיועדים לנהיגה ספורטיבית ולפיכך אין לראות בהם תחליפים ישירים.

רשות התחרות דחתה את טענות החברה והזכירה כי לצורך גיבוש הסדר כובל, אין צורך להוכיח פגיעה ממשית בתחרות, וכי בנסיבות המקרה קיים חשש מהותי ומבוסס לפגיעה כזו. צוין כי המלאי שהחזיקה מטרו מוטור כלל דגמים תחליפיים לדגמי ימאהה, ובפרט הדגם "אולטרה 700" שהיה בעל נפח מנוע זהה ומאפיינים דומים למוצרים של ימאהה. הרשות הוסיפה שהטרקטורונים משמשים גם לפנאי ולא רק לספורט ואף אם המוצרים נבדלים במאפיינים מסוימים הם עדיין משתייכים לאותו שוק רלוונטי. הרשות מצאה שההסכם בין מטרו מוטור לסוכנויות נועד לשמר את השליטה של החברה בפועל. הרשות סברה שהתחליפיות המעשית בין המותגים – לפי פרמטרים של נפח מנוע, מחיר וייעוד – מצדיקה את הגדרתם כחלק מהשוק הרלוונטי, במיוחד לאור נתחי השוק המצטברים והחסמים הקיימים. לאור כך, הרשות חזרה על קביעתה המקורית שמטרו מוטור הייתה צד להסדר כובל עם חברת ימאהה והטילה עליה סנקציות כספיות.

בד בבד, הרשות ציינה שהחליטה לא להטיל עיצום על חב׳ ימאהה, למרות היותה צד להסדר הכובל הנ"ל,  ממספר סיבות; ראשית, ימאהה עיגנה בהסכם בינה לבין מטרו מוטור את התנאי שהציבה הממונה על התחרות שמטרו מוטור תמכור את כלל המלאי שברשותה מתוצרת Textron ומטרו מוטור התחייבה לעמוד בתנאי זה וגם הציגה לימאהה תוכניות למכירת המלאי. שנית, ימאהה אינה פועלת ישירות בישראל והיכולת שלה לברר אם מטרו מוטור עומדת בהתחייבויותיה הייתה מצומצמת.

ההחלטה מעניינת במישור ההסתפקות בפגיעה פוטנציאלית בתחרות. יסוד זה מוכר גם מעבר לים. נפנה למשל לפסיקת בית הדין האירופי  לצדק מיום 5 דצמבר 2024 בפרשת קיה אוטו לפיה הסכם בין ספק למשווק עשוי להוות הפרה של סעיף 101(1) לאמנת האיחוד, האוסר על הסדר כובל, וזאת גם אם לא הוכח נזק תחרותי בפועל. לפי הוראת האמנה, די בכך שההסכם עלול להגביל את התחרות כדי להיחשב לאסור. ההחלטה ניתנה בתשובה לשאלה מקדמית שהופנתה לבית הדין על ידי בית המשפט המנהלי לערעורים בלטביה. בית המשפט הלטבי דן בערעור על החלטת רשות התחרות הלטבית, שקבעה כי הסכם בין Kia Auto AS לחברת Tallinna Kaubamaja Grupp AS  פוגע בתחרות ומגביל את חופש הבחירה של הצרכנים ובעלי מוסכים פרטיים. לפי ההסכם, האחריות לרכב תקפה רק אם כל פעולות התחזוקה והתיקונים בוצעו אצל נציגים מורשים של היצרן, ובתנאי שנעשה שימוש בחלקי חילוף מקוריים. תנאי האחריות שנקבעו בהסכם, כך קבעה הרשות, חוסמים תחרות בשוק השירותים לרכבים ובכך מפרים את הוראת סעיף 101 (1) לאמנת האיחוד. החברות מצידן טענו שלא נגרם נזק בפועל לשוק או לצרכנים ולכן לא צמחה הפרה של החוק. בית המשפט הלטבי סבר כי יש צורך משפטי בהבהרה באשר ליסוד הפגיעה בתחרות, אם יש צורך בפגיעה ממשית או שמספיקה פגיעה פוטנציאלית. בית המשפט האירופי חזר על ההלכה הידועה לפיה אין צורך להוכיח פגיעה בפועל אלא מספיקה פגיעה פוטנציאלית בתחרות, בדומה לדין בישראל.

להחלטת רשות התחרות: קביעה לפי סעיף 43(א)(1) ודרישת תשלום לפי סעיף 50ח(ב)(1) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988- מטרו מוטור שיווק (1981)בע"מ ו.-V.N Europe Motor Yamaha

לפסק הדין של בית הדין האירופי: ‘Tallinna Kaubamaja Grupp’ AS, ‘KIA Auto’ AS V. Konkurences padome