העתירה הוגשה על ידי חברת משמרת חברה לנאמנות בע"מ שמונתה כנאמן למחזיקי אגרות חוב בחברת All Year Holdings Limited, בבעלותו של יואל גולדמן, יו"ר דירקטוריון החברה. בעתירה נדרש לבטל את ההסדר שהושג עם גולדמן ולהורות לפרקליטות לקבל החלטה חדשה בעניינו, בטענה שהתביעה לא שקלה שיקולים רלבנטיים.

חברת All Year Holdings Limited עסקה במסחר בנדל"ן בניו-יורק והנפיקה אגרות חוב בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. החברה נכנסה להליכי חדלות פירעון ובמהלך שנת 2023 גובש הסדר חוב לסילוק תביעות נושים. נגד גולדמן נפתחה חקירה פלילית בשורה של עבירות דיווח ומרמה בקשר לביצוע עסקאות ללא עדכון ציבור המשקיעים. לאחר בחינת חומר הראיות הגיעה הרשות לניירות ערך למסקנה כי ישנה תשתית ראייתית מספיקה להוכחה שגולדמן ביצע עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, ואולם קיים קושי ניכר להניח תשתית ראייתית להוכיח שביצע עבירות מרמה. זאת, בשים לב לקשיים הקשורים בהשגת חומרי חקירה המצויים בארצות הברית, ובחקירת נושאי משרה היושבים מחוץ לישראל, במגבלות הקשורות לסמכויות חיפוש מחוץ לישראל ובקשיים בהנחת תשתית ראייתית הנוגעת ליסוד הנפשי הנדרש.

משהוחלט שלא ניתן לבצע פעולות חקירה נוספות לבירור החשדות הנוגעים למרמה, ובהינתן המשאבים שיידרשו לצורך העמדה לדין בעבירות הדיווח, גובשה בפרקליטות המלצה להגיע עם גולדמן להסדר. ביום 15.5.2022 נחתם הסדר מותנה בין יו"ר הרשות לניירות ערך לבין גולדמן. במסגרתו פורטו המעשים המיוחסים לגולדמן ועמדת המדינה, שלפיה מעשים אלה מהווים עבירות דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך. על פי ההסדר, המדינה לא תגיש כתב אישום נגד גולדמן בכפוף להתחייבותו שלא לכהן כנושא משרה בגוף מפוקח לתקופה בת שנה, לא להציע כל הצעה או מכירה לציבור לגיוס הון בשוק הישראלי למשך 5 שנים והוטל עליו לשלם עיצום כספי בסך 9 מיליון ש"ח.

בעתירה, חב' משמרת טענה כי גולדמן השתמש לרעה במעמדו כיו"ר הדירקטוריון וכבעל זכויות חתימה בחברה ובחברות הבנות שלה, לקח לעצמו כספים של החברה, העמיד חלק מנכסיה כערובה לחובות אישיים שלו, ביצע העדפת נושים, העלים ושיבש ראיות, והמשיך במעשיו הפליליים למרות שידע כי החברה קורסת. המדינה השיבה כי ההסדר מצוי בליבת שיקול הדעת המקצועי של גורמי התביעה, כי ההסדר המותנה אינו חורג מהענישה הנוהגת, עומד בתנאי ההנחיה הפנימית, ומגשים את תכליותיה בדבר הגברת ההרתעה ויעילות האכיפה.

השאלה שבג"צ הציב לדיון היא, אם ההסדר שנחתם עם מי שנחשד בעבירות ניירות ערך, ואשר גובש במצב בו מתעורר קושי להוכחת מרמה, עולה כדי חוסר סבירות קיצוני ומצריך התערבות שיפוטית. בית המשפט, מפי כב' השופטת יעל וילנר, דחה את העתירה וקבע כי ההחלטה לחתום על ההסדר הייתה סבירה ומוצדקת בנסיבות העניין. ההסדר נחתם לאחר שהתברר כי קיימת תשתית ראייתית מספיקה בעבירות דיווח ולא בעבירות מרמה, ומכיוון שמדובר בעבירת דיווח גרידא, הרי שההסדר שנחתם הוא ראוי. תכליתו של ההסדר המותנה הוא "להוסיף כלי אכיפה לארגז הכלים של רשויות האכיפה, כאשר יתרונו המשמעותי של כלי זה הוא החיסכון בזמנם של בתי המשפט והתביעה", בכך ש"יאפשר טיפול בהפרות או בעבירות על חוקי ניירות ערך ביעילות רבה יותר ויביא לקיצור משך ההליך גם בעבור המפר, אשר התמשכות ההליכים גורמת לו נזק". החיסכון במשאבים "יאפשר לטפל בתיקים ובסוגי עבירות שאינם נאכפים כיום" (מתוך דברי הסבר להצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010). בית המשפט הכיר בכך שהליך משפטי דורש משאבים רבים מהמדינה, לצד סיכויי הרשעה נמוכים. נפסק כי שיקול הדעת של גורמי התביעה הוא רחב, כך שמרחב ההתערבות השיפוטית בהחלטותיה הוא צר ושמור למקרים חריגים. בית המשפט מצא שלא הוכח כי ההחלטה לגבש הסדר חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, מכיוון ששיקול דעתם של גורמי האכיפה הביאם למסקנה שלא די בתשתית הקיימת על-מנת לבסס העמדה לדין, והמשך הניסיונות למצות את ההליך הפלילי צפוי לדרוש משאבים ניכרים. כל זאת, על אף שהכרעה כזו עשויה לאכזב את המשקיעים שנפגעו.

נציין כי לפי הדו"ח שנתי של הרשות לניירות ערך לשנת 2023, מחלקת האכיפה של הרשות לניירות ערך בחנה 29 מקרים של הטלת עיצומים כספיים "פשוטים" ושני מקרים של הטלת עיצומים לפי חוק איסור הלבנת הון. בדו"ח צוין כי בשנת 2023 נחתמו כ-13 הסדרים בתיקים שונים. תואר כי הסדר מותנה כולל מאפיינים ייחודיים של שמירה על האינטרס הציבורי, הבטחת יעילות השוק ואמון המשקיעים. בדו"ח צוינה החשיבות של שקיפות ההסדרים המותנים והצגתם לציבור הרחב. הרשות מכירה בכך שהסדרים מותנים מעוררים ביקורת ציבורית, בטענה כי הם מקלים על עבריינים ומפחיתים את ההרתעה, וכן קיים חשש לאי-שוויון בטיפול בעבריינים. לכן, הסדרים מותנים מהווים אתגר במציאת איזון בין הצורך בקיצור הליכים לבין הצורך בהרתעה יעילה.

לעיון בדוח השנתי של הרשות לניירות ערך לשנת 2023: isareport2023 (1).pdf

לעיון בפסק הדין: בג"ץ 7956/23 משמרת חברה לנאמנות בע"מ נ' היועצת המשפטית לממשלה (נבו 29.7.2024)