כוח שוק עודף – בלוג מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה https://hethcenter.colman.ac.il Mon, 01 Mar 2021 10:28:07 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://hethcenter.colman.ac.il/wp-content/uploads/2020/09/מרכז-חת-1-150x150.png כוח שוק עודף – בלוג מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה https://hethcenter.colman.ac.il 32 32 תקשורת: הפרדה בין תשתית רחבת-פס לבין שירות גישה לאינטרנט https://hethcenter.colman.ac.il/2021/01/20/%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%a4%d7%a1-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%99%d7%a8/ Wed, 20 Jan 2021 15:20:04 +0000 http://hethcenter.colman.ac.il/?p=520 להמשך קריאה]]> מזה כ-20 שנה קיימת בישראל מדיניות רגולטורית לפיה צרכן המבקש להתחבר לאינטרנט הנייח נדרש לרכוש שירות תשתית גישה רחבת פס וכן שירות ספק גישה לאינטרנט. רק לאחר שרכש את שני השירותים הללו, יכול הצרכן להתחבר לאינטרנט. לפיכך, מקובל לחלק את שרשרת הייצור בתחום האינטרנט לשני מקטעים מרכזיים: תשתית וגישה (ISP). בתחילת אוקטובר 2020 פרסם משרד התקשורת מסמך שכותרתו "מדיניות אספקת שירות גישה לאינטרנט – בחינת ההפרדה בין שירות תשתית רחבת-פס לבין שירות גישה לאינטרנט ("ISP"). מן המסמך עולה כי בכוונת משרד התקשורת לפעול לשינוי מדיניות רישוי שירותי האינטרנט בישראל.  

מדיניות ההפרדה הרגולטורית צמחה בתחילת שנות האלפיים על רקע החשש מפני מונופוליזציה של תחום האינטרנט המהיר מצד שני ספקי התשתית המהותיים – בזק והוט. מדיניות זו סייעה להגביל את היכולת שלהן מלהשתמש בכוחן העודף בשוק ותרמה לתחרות בשני היבטים מרכזיים: (1) אפשרה לשחקנים חדשים להיכנס לשוק הנייח; ו-(2) אפשרה לשחקנים קיימים נטולי תשתית נייחת להתקשר עם לקוחות חודשים ובהמשך לספק להם שירותים נוספים.

במהלך השנים חלו מספר תמורות בשוק האינטרנט בישראל, הן מן ההיבט הטכנולוגי והן מן ההיבט הרגולטורי. בין היתר, בשנת 2010 אישר משרד התקשורת לבזק להשיק סל שירותים המכונה "בנדל הפוך". במקביל, חויבה החברה לשווק סל שירותים זהה לספקיות ISP שאינן בעלות זיקה מבנית אליה. יתרה מזאת, בשנת 2015 הונהגה בישראל רפורמת ה"שוק הסיטונאי". רפורמה זו אפשרה לספקיות ISP נטולות תשתית לרכוש מספקים בעלי תשתית גישה בפרישה רחבה (בזק והוט) את המקטעים החסרים, ובדרך זו לספק לצרכנים מוצר אחוד. לגישתו של משרד התקשורת, לאור האמור לעיל ובהינתן כי טכנולוגיות חדשות שינו ללא היכר את ענף האינטרנט, קיומו של מודל מפוצל אינו משרת עוד את התכליות התחרותיות שלשמן אומץ. יתרה מזאת, מודל זה משית עלויות מיותרת על המשק ופוגע ברווחת הצרכנים.  

אשר על כן, מציע משרד התקשורת כי החל מהיום הקובע (1.1.2022), יהיו רשאיות ספקיות התשתית (בזק והוט) לספק ללקוחות קצה שירות אינטרנט אחוד הכולל הן תשתית והן ספק. עם זאת, החובה החלה על ספקיות התשתית לספק מקטעי רשת שונים בסיטונאות לא תבוטל. יתרה מזאת, ייאסר על ספקיות התשתית להציע שירות תשתית בלבד או שירות תשתית-ספק בתצורת בנדל הפוך, למעט ללקוחות קיימים (במגזר הפרטי). כלומר, צרכנים פרטיים יוכלו לרכוש חיבור לאינטרנט אך ורק בדרך של מוצר אחוד מידי חברות התשתית או על ידי ספקיות הגישה (ISP) דרך "השוק הסיטונאי". עוד מוצע כי תהליך המעבר לתצורת האסדרה החדשה יהא הדרגתי. זאת במטרה לאפשר לספקיות הגישה (ISP) להיערך לשינוי ולמנוע מספקיות התשתית הגדולות (בזק והוט) לנצל את היתרונות המבניים שלהם בכדי לחזק את כוחן המונופוליסטי.

]]>