כוח שוק – בלוג מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה https://hethcenter.colman.ac.il Mon, 01 Mar 2021 10:24:50 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://hethcenter.colman.ac.il/wp-content/uploads/2020/09/מרכז-חת-1-150x150.png כוח שוק – בלוג מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה https://hethcenter.colman.ac.il 32 32 הנחות מטרה ופגיעה בתחרות – המקרה של נמל אשדוד https://hethcenter.colman.ac.il/2021/01/20/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0%d7%9e/ Wed, 20 Jan 2021 16:24:09 +0000 http://hethcenter.colman.ac.il/?p=508 להמשך קריאה]]> בחודש יוני האחרון התפרסם פסק-דינו של בית-הדין לתחרות בעניינו של נמל אשדוד. פסק-הדין אישר החלטה תקדימית של הממונה על התחרות לפיה נמל אשדוד ניצל לרעה את מעמדו כמונופול בפעילות פריקת כלי רכב מיובאים. בית-הדין אישר את קביעת הממונה לפיה המתווה שגיבש נמל אשדוד במתן הנחות מטרה עלול היה לפגוע בתחרות מול נמל חיפה בפריקת רכבים.

השוק הרלוונטי הוא שוק פריקת רכבים המיובאים לישראל מארצות הברית ומאירופה באניות גלנוע באמצעות שלושה קווי ספנות (נפטון, יורומד ואדריטי). בדיקת הממונה העלתה, כי כל אחד משלושת קווי הספנות מהווה שוק רלוונטי מובחן משום שלכל אחד מקווי הספנות מסלול שייט שונה, נמלי עגינה שונים ומאפיינים השוללים תחליפיות סבירה ביניהם. עוד העלתה הבדיקה, כי למעלה ממחצים הרכבים המיובאים לישראל בין השנים 2010- 2014 בכל אחד משלושת קווי הספנות נפרקו על ידי נמל אשדוד.

על יסוד האמור, קבע הממונה כי נמל  אשדוד הינו בעל מונופולין בתחום פריקת רכבים שמקורם בארצות-הברית ובאירופה באמצעות אניות גלנוע בכל אחד משלושת קווי הספנות. בדיקת הממונה העלתה שנמל אשדוד מתקשר עם יבואנים בהסכמים הכוללים הנחות מתעריפי דמי ניטול ואחסון הרכבים שיפרקו, תוך התניית מתן ההנחות בעמידה ביעדי פריקת רכבים בשטחי נמל אשדוד. הסכמים אלו חודשו מידי שנה. הנחות אלו מהוות ״הנחות מטרה״, כאשר יעדי הפריקה נקבעו באופן אינדיבידואלי לכל יבואן לפי היקף היבוא הצפוי בשנה אליה מתייחס ההסכם, בהסתמך על נתוני יבוא של שנים קודמות והערכה לצפי היבוא של רכבים בשנה אליה מתחייב היעד; גובה ההנחה נקבע אף הוא באופן אינדיבידואלי; וההנחה ניתנה רטרואקטיבית בגין עמידה ביעד של כמות הרכבים שנפרקו בנמל. חלק מההסכמים הכתיבו דרישת בלעדיות מלאה בפועל, שכן לצורך קבלת ההנחה נדרש היבואן למעשה לפרוק את כלל הרכבים המיובאים על ידו בשטחי נמל אשדוד.

מסקנת הממונה הייתה, כי המדיניות של נמל אשדוד יצרה חסם התרחבות משמעותי בפני נמל חיפה ולכן עלתה כדי ניצול לרעה של מעמדו כבעל מונופולין באופן העלול להפחית את התחרות בכל אחד מהשווקים הרלוונטיים. בגין המתואר לעיל הממונה הטיל את העיצומים כאמור.

כאמור, בית הדין לתחרות אישר את החלטת הממונה. נקבע כי מתן הנחות לצרכנים מלמד, במקרים רבים, על קיומו של משק תחרותי. אולם, כשבעל מונופולין הוא זה שמעניק את ההנחה, התמונה מורכבת יותר. כאשר הנחה הניתנת על ידי בעל המונופולין היא מסוג הנחת מטרה, כבמקרה זה, תתכן פגיעה אפשרית בתחרות. הנחת מטרה היא סוג של הנחת נאמנות, הניתנת ללקוח באופן אינדיבידואלי בהגיעו ליעד שהציב לו ספק באופן אישי ועל כל הכמות הנרכשת. הנחות מטרה עלולות לשמש מסווה לתכנית תמריצים פסולה ובלתי חוקית שננקטת על ידי ספק בעל כוח שוק כדי למנוע מספק מתחרה להציע הצעה שוות ערך ללקוח אף אם הוא יעיל באותה מידה. הסכמים המעניקים הנחות מטרה המובילות בפועל לבלעדיות חלקית, צפויים להיות פוגעניים מבחינה תחרותית אם הם שוללים ממתחרים יתרונות לגודל, אם הם מאמירים את עלויותיהם, או אם הם גורעים מהשקעותיהם במישורים אחרים של תחרות. השלכות אלו צפויות להתרחש ביתר שאת במקרה שבעל המונופולין חוסם נתח משמעותי מערוצי השיווק שנותרו לספקים מתחרים, כך שהבלעדיות מתקרבת במאפייניה לבלעדיות מלאה. נפסק כי ככלל על בעל מונופולין להימנע ממתן הנחת מטרה שמעוותת את התחרות בשוק, אם אין לה הצדקה עניינית.

המבחן המתאים הוא הסתברותה של פגיעה משמעותית בתחרות או בציבור (מבחן העלילות). די בבחינת מאפייני ההנחה בכדי להסיק אם השיטה שננקטה חורגת מתחרות לגופו של עניין ועלולה להקשות על מתחרה להתחרות באופן ענייני או לאו. ניתוח הנסיבות של המקרה הוביל למסקנה, כי מדובר בשיטת הנחות באמצעותה ניצל נמל אשדוד את כוחו המונופוליסטי לרעה, באופן שהיה עלול לפגוע בתחרות באופן ממשי.

באשר לסכום העיצום הכספי, בית הדין לתחרות קבע כי השוק הרלוונטי להערכת פוטנציאל הפגיעה בתחרות הוא שוק הובלת הרכבים בקו האדריאטי, אשר פקד באורח קבע הן את נמל אשדוד והן את נמל חיפה. שני הקווים האחרים כמעט ולא פקדו את נמל חיפה. לא מדובר בפוטנציאל לפגיעה בתחרות שנמצא ברף הגבוה של פגיעות אפשריות מניצול לרעה של כוח מונופוליסטי על דרך של הענקת הנחות מטרה. עם זאת, לאור משך ההפרה ולאור ניתוח גודל השוק וסבירות הפגיעה בתחרות לא ניתן לקבוע את העיצום על הרף התחתון. נקבע כי בהתאם לעלילות הפגיעה בתחרות ולמשך ההפרה יש לקבוע את עיצום הבסיסי בגובה של 30% מהעיצום המרבי. מסכום זה ניתן להפחית או להוסיף לסכום העיצום סכומים נוספים, בהתאם לנסיבות החיצוניות של ההפרה (קיומן של הפרות קודמות, השפעת העיצום על יכולתו של מפר לפרוע את חובותיו, תאגידים עם מחזור מכירות גבוה, ראשית האכיפה באמצעות עיצומים כספיים וכו׳). בנסיבות המקרה הופחתו מהעיצום 5% בגין היעדר הפרות קודמות, 50% בגין ראשית האכיפה ו-5% בגין התמשכות ההליכים; על כך יש להוסיף סך של 10% בגין מחזור המכירות של הנמל. הלכה למעשה, בית הדין העמיד את סכום העיצום הכספי לנמל על סך 3,460,000 ש״ח.

זהו פסק-הדין הראשון שנפסק בבית הדין לתחרות מאז הוסמכה הממונה על התחרות לעשות שימוש בכלי האכיפה החדש יחסית – עיצומים כספיים. פסק-הדין עוסק באופן הטלת העיצומים על מונופול שניצל את מעמדו לרעה וכולל ניתוח מפורט של היבטי ההפרה.

לפסק הדין לחצו כאן.

]]>
אמזון מעוותת את התחרות בשוק הקמעונאות https://hethcenter.colman.ac.il/2021/01/20/%d7%90%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa/ Wed, 20 Jan 2021 14:48:13 +0000 http://hethcenter.colman.ac.il/?p=504 להמשך קריאה]]> ביום 10.11.2020, הנציבות האירופית הודיעה לחברת אמזון כי היא חושדת שהפרה את כללי התחרות של האיחוד האירופי בשווקים הקמעונאיים המקוונים. החשדות נסבו על מתן יחס מועדף לסחורה הנמכרת על ידי אמזון או על ידי מוכרים שעושים שימוש בשירותיה הלוגיסטיים. מדובר בהודעה משמעותית, לנוכח העובדה שהטענות מופנות כלפי פלטפורמת המסחר האינטרנטית המובילה בעולם בתקופה בה המסחר האלקטרוני נמצא בשיאו.

בשנים האחרונות, קנייה באמצעות פלטפורמות מסחר מקוונות הפכה למקובלת בכל העולם. בפרט בתקופה זו של משבר הקורונה, אין עוררין כי חשיבות המסחר במרשתת מקבלת משנה תוקף. חברת אמזון, שנוסדה בידי ג׳ף בזוס, היא חברה אמריקנית למחסר אלקטרוני, הפועלת החל משנת 1994 ונחשבת לאחת מחלוצות המסחר האינטרנטי. החברה מפעילה פלטפורמה דומיננטית בשווקים בהם היא פועלת. היא נחשבת לקמעונאית ענק, הפועלת בשני כובעים: בראש ובראשונה כקמעונאית ישירה המוכרת סחורה וגם כקמעונאית עקיפה בכך שהיא מפעילה חנויות דיגיטליות עבור קמעונאים אחרים. ככזו, אמזון היא בעלת גישה לנתונים רגישים של ספקים מתחרים, כגון היקף היחידות מוזמנות, נתוני מכירות, הכנסות המוכרים ועוד.

הודעת הנציבות הגיעה בעקבות חקירה שנפתחה בשלהי יולי 2019 על רקע חשד שאמזון מנצלת את כוחה בשוק המסחר המקוון. הממצאים הראשוניים הצביעו על הימצאות כמויות גדולות של נתונים בהם אמזון עושה לכאורה שימוש לרעת מתחריה. נטען כי אמזון בכובעה כ״קמעונאית עקיפה״ אוספת נתונים עסקיים רגישים ומשתמשת בהם על מנת להעניק לעצמה יתרון בתחרות עם מוכרים פרטיים, התלויים בפלטפורמה שלה. הממונה באיחוד האירופי על מדיניות התחרות, גב׳ מרגרט וסטאגר, אמרה בהודעתה כי יש להבטיח שפלטפורמות הפועלות בתפקיד כפול לא יעוותו את התחרות, במיוחד כאשר מדובר בפלטפורמה בעלת כוח שוק כמו של חברת אמזון.

הנציבות הצביעה על חשדות בקשר עם שתי פרקטיקות פוגעניות לכאורה: האחת נוגעת לקריטריונים שאמזון קובעת לבחירת הזוכה ב-"Buy Box" המוצג באופן בולט באתר. השימוש ב-״Buy Box" מאפשר ללקוחות להוסיף לעגלת הקנייה פריטים הנרכשים מקמעונאים ספציפיים. מדובר באפשרות בעלת חשיבות רבה, מאחר והיא מבליטה את המוכר ובכך מייצרת לו רוב מכריע במכירות. פרקטיקה שנייה מתייחסת לאפשרות של המוכרים להגיע לקטגוריה של משתמשי ״פרימיום״: אלו נוטים לייצר מכירות גבוהות בשווקי אמזון ביחס למשתמשים רגילים. בשתי הפרקטיקות הנ״ל, נטען שאמזון משתמשת באופן שיטתי בנתונים של קמעונאיים עצמאיים על מנת להתחרות נגדם בפלטפורמה שלה ולהעניק יתרון לעצמה. באמצעות ה״Buy Box" אמזון משתמשת במידע עסקי רגיש של חברות וממנפת את מוצריה ובכך פוגעת בתחרות. כמו כן, לעניין משתמשי הפרימיום, לאמזון בתור מוכרת יש גישה למשתמשים אלו יותר מאשר למוכרים אחרים. באמצעות שימוש במידע זה, היא מעוותת את התחרות. שכן, היתרון בלהגיע למשתמשים שמבצעים מכירות גדולות ובתדירות גבוהה הוא ברור.

לאמזון עומדת האפשרות להשיב לחשדות והיא תוכל לבחון את המסמכים בתיק החקירה.

להודעת הנציבות האירופית לאמזון לחצו כאן.

]]>