מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה: בסעיף 31 להסכמים הקואליציוניים בין סיעת הליכוד לסיעת הציונות הדתית נקבע: "הממשלה וסיעת הקואליציה יתמכו בהצעת חוק מטעם הליכוד שתקבע כי מינוי היועץ המשפטי למשרדים הממשלתיים וכן ליחידת הסמך יבוצעו כמשרת אמון על ידי מנכ"ל אותו המשרד הממשלתי". לפי השינוי המבוקש, יועץ משפטי במשרד ממשלתי ייחשב למשרת אמון ויהיה כפוף ביתר קלות לפיטורים. החשש הוא מפגיעה בעצמאות חוות הדעת המשפטיות של היועצים, כמי שאמונים על שלטון החוק ומשמשים בלם ושומר סף מפני הפרות פוטנציאליות. נוכח הפגיעה באוטונומיה של היועצים המשפטיים, יקשה גם על בתי המשפט לסמוך על עבודתם כמי שקיימו בחינה ראויה של חוקתיות וחוקיות.

תיקון לחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים: חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000, נועד להתמודד עם מופעים של אפליה וגזענות. החוק מקנה הגנה רחבה וחיונית עבור קבוצות שונות באוכלוסייה, כגון: נשים, מזרחיים, ערבים, או להט"בים, המורחקים ממקומות עסק או בילוי על לא עוול בכפם. הוראת החוק המרכזית מעוגנת בסעיף 3(א) הקובע כאמור: "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם".

סעיף 108 בהסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה מבקש לתקן את החוק באופן מהותי, "על מנת לעגן את שהיה נהוג במשך עשרות שנים וכדי לתקן את העיוות בסטטוס קוו שנעשה לאחרונה, … כך שתעוגן האפשרות לקיום אירועי תרבות או לימודים של חרדים ודתיים המעוניינים בכך המיועדים לציבור כאמור או נושאים אופי דתי מובהק, תוך התחשבות באמונותיהם ובצרכיהם הדתיים, לרבות בהפרדה מגדרית. בתנאים אלה ההפרדה לא תיחשב לאפליה אסורה. כמו כן יתוקן החוק האמור באופן שיאפשר יצירת וקיום קהילות מגורים על רקע דתי, וכן באופן שימנע פגיעה בבית עסק פרטי שנמנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמנוה דתית, ובתנאי שמדובר בשירות או מוצר שאינו ייחודי ושניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה".

ההסכם הקואליציוני מציע להתיר הפרדה מגדרית על ידי שינוי הגדרתה כך שלא תיחשב אפליה אסורה. בבג"ץ 746/07 רגן נ' משרד התחבורה (מיום 05.01.2011) נדונה עתירה שהוגשה על ידי קבוצת נשים והמרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, בעניין קווי אוטובוסים שהפעילו משרד התחבורה, אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ודן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ, בהם הונהגה הפרדה בין נשים וגברים. העותרות תיארו: "הנשים נדרשות לעלות בדלת האחורית ולשבת בחלקו האחורי של האוטובוס, בעוד שהגברים עולים בדלת הקדמית ומתיישבים בספסלים הקדמיים. בנוסף נדרשות הנוסעות להתלבש בלבוש צנוע… נשים שאינן משלימות עם ההסדרים כופים אלה ומנסות להתנגד, … מושפלות וסובלות מהטרדות מילוליות קשות..". בג"צ פסק פה אחד (כב' הש' רובינשטיין, ג'ובראן ודנציגר), כי יש לקבל את העתירה שכן "ללא כבוד הבריות והסובלנות לא תקום חברה ראויה". כב' הש' ג'ובראן ציין: "הכפייה המדוברת משקפת פגיעה בכבוד האדם ובאוטונומיית הפרט ואינה אלא לדיכוין ולהשפלתן של נשים שאין מקומן אצלנו, לא בשם רב התרבותיות ולא בשם דגל אחר" (בע' 39). ראו גם דבריו של כב' הש' מ' חשין בבג"ץ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה, מיום 11.08.1998: "גם הזכר עם הנקבה נבראו – יחדיו נבראו – בצלם האלוהים. האישה והאיש אחד הם: גם היא אדם, גם הוא אדם, שניהם אדם. כך היה – כך ראוי היה; כך הווה – כך ראוי הוא; כך יהיה – כך ראוי שיהיה. נזכור ונשמור" (בס' 44).

ערך השוויון הנחה את בית המשפט העליון בבג"ץ 6698/95 עאדל קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', מיום 08.03.2000, שם נפסק כי מדיניות מכירת דירות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה. לפי החוק המוצע בהסכם הקואליציוני הנ"ל, ניתן לייצר קהילות מגורים מופרדות על בסיס דתי. התיקון לחוק יאפשר לחייב בכניסות נפרדות למבנים ולמנוע לחלוטין מנשים להגיע למקומות ציבורים ואזורי בילוי. ההצעה מציעה לאפשר גם לבית עסק פרטי להימנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית. ברע"א 1001/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' חלאד סלמאן ורימא סלמאן בשארה, מיום 19.08.2019, אישר בית המשפט העליון פה אחד, כי הפליה במכירת דירת מגורים על רקע לאום מקימה לנפגעים תביעה לפי חוק איסור הפליה. היה והתיקונים לחוק הנ"ל יאומצו, מוכרים יוכלו להפלות רוכשים ערבים רק בגלל השתייכותם ללאום. התוצאה הצפויה היא חוק שמכשיר התנהגות מפלה בחברה.

חוק-יסוד: לימוד תורה: בסעיף 90 בהסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת יהודה התורה נקבע: "לאור החשיבות שהעם היהודי העניק ומעניק ללימוד התורה לאורך הדורות, תושלם חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה, הקובע שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי, וזאת עד להעברת תקציב לשנת 2023. מוסכם שיש להמשיך במורשת זו במדינת ישראל". מטרת החוק היא לפטור תלמידי ישיבות משירות צבאי. בבג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, מיום 12.09.2012, נבחנה החוקתיות של "חוק טל" (חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002). החוק קובע שדחיית השירות תינתן למשך שנה אחת לכל היותר, ולאחר מכן יהיה צורך לחדש את דחיית השירות. בג"צ פסק כי החוק אינו חוקתי, משום הפגיעה החמורה בשוויון בנטל. והנה, חוק היסוד המוצע עתה צפוי לפגוע בערך השוויון, משום שהוא קובע כי מי שקיבל על עצמו ללמוד תורה לתקופת זמן ארוכה ייחשב כמי שמשרת שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי. ואולם, בעוד ששירות צבאי עשוי להיות כרוך בסכנת חיים, הרי שהשהייה בבית מדרש מתרחשת בתנאים נוחים. בנוסף צפויה פגיעה בכלכלת ישראל, מכיוון שפטור גורף משירות צבאי פוגע ביכולת ההשתלבות של תלמידי ישיבות במשק הישראלי. התוצאה הצפויה מחקיקת חוק יסוד כזה היא קיבוע הפטור הבלתי שוויוני של תלמידי הישיבות משירות צבאי.

לניתוח ההסכמיים הקואליציוניים על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ראו: https://www.idi.org.il/articles/46842