העימות הצבאי בין ארצות-הברית וישראל לבין איראן בשנת 2026 עומד במרכז הדוח ומהווה אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על התחזיות הכלכליות בעולם. לפי הדוח, הפגיעה במתקני אנרגיה באזור המפרץ ושיבושים בתנועת הספינות במצר הורמוז הובילו לעלייה חדה במחירי הנפט, הגז והדשנים. חשיבותו של מצר הורמוז נובעת מכך שבשנת 2025 עברו דרכו כ-20% מתפוקת הנפט העולמית וכ-25% מהסחר הימי בנפט, לצד חלק משמעותי מהסחר בגז טבעי נוזלי. משום כך, פגיעה בפעילותו אינה מוגבלת למדינות המעורבות בעימות, אלא משפיעה על הכלכלה העולמית כולה. מחירי הנפט עלו ביותר מ-50% מאז פרוץ המשבר. לעליית המחיר השלכות רחבות על הפעילות הכלכלית, שכן התייקרות הנפט והגז מעלה את עלויות הייצור, התחבורה והחשמל לעסקים. כתוצאה מכך, מחירי מוצרים ושירותים רבים במשק עולים, דבר התורם להתגברות האינפלציה. במקביל, הגידול בהוצאות משקי הבית על אנרגיה ומזון מצמצם את היקף הצריכה בתחומים אחרים ופוגע בביקוש הכולל במשק.

השפעות העימות עם איראן אינן מוגבלות לשוק האנרגיה. למדינות המפרץ תפקיד מרכזי בייצור דשנים וחומרי גלם תעשייתיים: הן אחראיות לכ-34% מיצוא האוריאה העולמי ולכ-20% מיצוא האמוניה והפוספטים המשמשים לייצור דשנים. פגיעה באספקת חומרי גלם אלה עלולה לפגוע בתפוקה החקלאית במדינות רבות. בנוסף, האזור משמש מוקד חשוב לתעופה, למסחר ולשירותים בינלאומיים, ולכן החרפת העימות עלולה להשפיע על ענפי התיירות וההובלה האווירית.

העלייה במחירי הנפט והגז, לצד החשש מהתגברות האינפלציה, מציבים אתגר למדיניות הכלכלית. לפי הדוח, שיעור האינפלציה הממוצע בקרב מדינות ה- G20 צפוי לעמוד על כ-4% בשנת 2026, בין היתר בשל התייקרות האנרגיה והשפעתה על עלויות הייצור, התחבורה והצריכה. על הרקע הזה ממליץ ה-OECD לבנקים מרכזיים להערך להתאים את מדיניות הריבית למיתון האינפלציה. בנוסף מומלץ להעניק סיוע ממשלתי זמני וממוקד למשקי בית ולעסקים שנפגעו מעליית מחירי האנרגיה, תוך קביעת מנגנון פקיעה ברור לצעדי הסיוע ושמירה על יציבות התקציב הציבורי.

הדוח מציין כי ערב ההסלמה במזרח התיכון, הכלכלה העולמית הפגינה עמידות יחסית. במהלך שנת 2025 נרשמה צמיחה חזקה מהצפוי, שנתמכה בתנאים פיננסיים נוחים ובהתרחבות הפעילות הכלכלית במספר אזורים בעולם. פרוץ העימות במזרח התיכון הוביל לעלייה חדה במחירי האנרגיה ולחשש משיבושים בשרשראות האספקה, אשר פגעו בתחזיות הצמיחה העולמיות. על רקע זה צופה ה-OECD כי התוצר העולמי יצמח בשיעור של 2.9% בשנת 2026 ובשיעור של 3% בשנת 2027. אף שהתחזיות עודכנו כלפי מטה בעקבות ההסלמה, הדוח מדגיש כי ערב ההסלמה במזרח התיכון נהנתה הכלכלה העולמית ממומנטום כלכלי חיובי, שנתמך בתנאים פיננסיים נוחים ובצמיחה חזקה מהצפוי בשנת 2025.

הדוח מטפל גם בשינוי במדיניות המכסים של ארצות הברית. בתחילת שנת 2026 הטיל נשיא ארצות הברית מכסים נרחבים על יבוא מכוח חוק המטפל במצבי חירום:  (International Emergency Economic Powers Act). בית המשפט העליון האמריקאי פסל מהלך זה בנימוק שהחוק לא מסמיך את הנשיא להטיל מכסים שוטפים באופן גורף. בעקבות הפסיקה בוטלו המכסים המקוריים והוחלפו במכס רוחבי בשיעור של 10% על רוב המוצרים המיובאים לארצות הברית, ללא הבחנה בין מדינות המקור, למעט מספר חריגים. כתוצאה מכך ירד שיעור המכסים האפקטיבי מכ-14% תחילה לכ-9.9% עתה. לפי הדוח, הפחתה זו צפויה למתן את הפגיעה בסחר העולמי ולשפר את תחזיות הצמיחה של מספר כלכלות מתפתחות, ובהן ברזיל, סין, הודו ואינדונזיה. בהתאם לתחזית, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2026 בשיעור של 1.5% בברזיל, 4.4% בסין, 6.1% בהודו ו-4.8% באינדונזיה. עם זאת, הדוח מדגיש כי אף ששיעור המכסים שנלקח בחשבון בתחזיות נמוך מזה שהונח בדצמבר 2025, הוא עדיין גבוה משמעותית מרמת המכסים ששררה בארצות הברית לפני שנת 2025. לכן, אי-הוודאות סביב מדיניות המכס האמריקאית ממשיכה להכביד על התחזיות הכלכליות.

הארגון ממליץ להימנע מהטלת מגבלות יצוא חדשות בתגובה לשיבושים בשרשראות האספקה, מחשש להחרפת המחסור ולהעלות מחירים. מומלץ לחזק את הפיקוח על המערכת הפיננסית לנוכח התנודתיות בשווקים והקשרים ההולכים ומתרחבים בין בנקים לבין גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים, כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקרנות השקעה. לפי הדוח, הקשרים בין בנקים לבין גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים מתבטאים בחשיפה לנכסים דומים ובתלות פיננסית הדדית משום כך, זעזוע בגוף אחד עלול להשפיע במהירות גם על גופים אחרים במערכת הפיננסית. לבסוף, מדגיש הדוח את הצורך בצמצום התלות בדלקים מיובאים ובשימוש יעיל יותר באנרגיה, כדי להפחית את פגיעותיהן של מדינות לזעזועים גיאופוליטיים עתידיים בשוקי האנרגיה.

הארגון מניח כי השיבושים בשוקי האנרגיה יתמתנו בהדרגה במהלך שנת 2026, ולכן מחירי הנפט, הגז והדשנים צפויים לרדת בהמשך השנה. תחזית זו מבוססת על ההנחה שהעימות במזרח התיכון לא יתרחב וכי לא יחולו שיבושים נוספים בנתיבי הסחר. לצד זאת, הדוח מייחס לבינה המלאכותית תפקיד מרכזי בצמיחה העולמית. השקעות בתשתיות בינה מלאכותית, במרכזי נתונים ובייצור שבבים תומכות בהתרחבות הפעילות הכלכלית, בעיקר בארצות הברית ובאסיה, ותורמות לגידול בהשקעות ובהיקפי הייצור. הדוח ממחיש כי המשך הצמיחה העולמית תלוי במידה רבה באיזון שבין ההשפעות החיוביות של ההשקעות בבינה מלאכותית לבין ההשלכות הכלכליות של משברי אנרגיה ואי-ודאות גיאופוליטית.

בעניין השפעתם של סיכונים גיאופוליטיים על הפעילות הכלכלית, נבקש להפנות לתחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל מחודש מרץ 2026. התחזית מצביעה על כך שההסלמה הביטחונית הובילה לפגיעה זמנית בפעילות המשק, בין היתר בשל גיוס מילואים נרחב, מגבלות על הפעילות בעורף ועלייה במחירי האנרגיה. בנק ישראל מציין כי גורמים אלה תורמים לעלייה באינפלציה ולפגיעה בקצב הצמיחה ביחס לתחזיות קודמות. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מסקנת ה-OECD שלפיה מתחים גיאופוליטיים מהווים גורם מרכזי המשפיע על כלכלות העולם.

ראו: OECD, OECD Economic Outlook, Interim Report March 2026: Testing Resilience, OECD Publishing, Paris (2026).