חב' טיקטוק וחב' האם בייטדאנס הגישו עתירה כנגד חוקתיות החוק לבית המשפט הפדרלי במחוז קולומביה. העותרות טענו כי החוק החדש מפר את התיקון הראשון לחוקת ארצות-הברית ביחס להגנה על חופש הביטוי. העותרות הציגו פסיקה בה הוכרו זכויות עריכה של תאגידים כחלק מהתיקון הראשון לחוקה. נטען שהחוק מחרים את עסקיהן ובכך מפר גם את התיקון החמישי לחוקה בשל יחס לא שוויוני, מאחר והוא מסמן אותן באופן ספציפי ויוצר "חוק סלקטיבי" תוך הבחנה לא ראויה בין טיקטוק לבין אפליקציות דומות שפועלות בארה"ב. עוד נטען כי החוק מפקיע מבייטדאנס רכוש פרטי ללא פיצוי הולם.

המדינה השיבה שקיים סיכון ביטחוני ממשי בהשארת יישומון הטיקטוק בשליטה סינית. לטענתה, יישומונים המנוהלים על ידי יריב זר של ארה"ב משמשים את המדינה הזרה לאיסוף מידע רב ורגיש על אמריקאים. היישומון האינטרנטי אוסף כמויות עצומות של מידע כולל מיקום, הרגלי גלישה ומידע אישי. האיסוף מעורר חשש שהמידע ישמש לריגול ומעקב אחר אמריקאים. החשש מתחזק על רקע חוק סיני המאפשר לממשלת סין לדרוש מחברות שמרכזן בסין למסור למדינה מידע ולשתף פעולה עם שירותי המודיעין של המדינה, מה שהופך חברות אלה לכלי אסטרטגי בידי המדינה. המידע עלול להגיע לידי גורמים עוינים ולאפשר גישה למידע על תשתיות חיוניות של ארה"ב. בנוסף, מתעורר חשש מהשפעה של גורמים זרים על דעת הקהל האמריקאית דרך האפליקציה.

בית המשפט הפדרלי דחה את העתירה ואישר את חוקתיות החוק. העותרות ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון. נטען כי המטרה העיקרית של יישומון הטיקטוק היא לאפשר למשתמשים בו לפרסם מוצרים, ביקורות ומידע על אודות מוצרים ושירותים, בדגש על ביקורות עסקיות ללא כל מטרה להעביר מידע על תושבי ארה"ב. נטען שלא סביר ואף מופרך שסין תאלץ את חב' טיקטוק להעביר נתוני משתמשים למטרות מודיעין, שכן יש לה אמצעים יעילים יותר להשיג מידע רלוונטי. עוד טענו כי ישנן חלופות מידתיות יותר מהחוק האמור, כמו הסכם לביטחון לאומי. בהקשר זה, בית המשפט ציין שחב' בייטדאנס אמנם ניהלה משא ומתן להשגת הסכם על מנת לענות על החששות של ממשלת ארה"ב, אך ההסכם לא יצא לפועל.

בית המשפט העליון דחה את הערעור והבהיר כי אין הוא דן בתבונת החלטת הממשלה, אלא בוחן אם החוק מבוסס על אמצעים סבירים הנתמכים בראיות מהותיות. בית המשפט קבע שעל אף זמינותן של שיטות רגולטוריות מגבילות פחות, החוק שאומץ הוא מידתי ונועד להגן על אינטרסים חיוניים של המדינה. התיקון הראשון לחוקה האמריקאית אמנם נועד להגן על חופש הביטוי, אך הגנה זו אינה מוחלטת. החוק לא פוגע בחופש הביטוי מעבר לנדרש; שכן אינו אוסר על הפעלת אפליקציית הטיקטוק, אלא נותן אפשרות סבירה להמשיך לפעול תחת בעלות שאינה בידי יריב זר. בית המשפט ציין כי התיקון הראשון לחוקה אמנם מעניק הגנה חוקתית על חופש הביטוי גם לתאגידים, אך ההגנה היא בעלת מגבלות טריטוריאליות ולא מוקנית לחברות זרות. נקבע כי הפגיעה הכלכלית והקניינית מוצדקת אף היא לאור הסיכונים הביטחוניים הפוטנציאלים.

בית המשפט ציין כי הפוטנציאל של המדינה היריבה למנף שליטה באפליקציית הטיקטוק ובנתונים האדירים שנאספים בה מצדיק את החוק, גם אם סין עדיין לא פעלה כך בפועל. קביעת מדיניות מחייבת את המחוקקים לחזות אירועים עתידיים ולצפות מראש את ההשפעות שעלולות להיווצר. בית המשפט ציין שאיסוף וניתוח נתונים הם נוהג נפוץ בעידן הדיגיטלי ואינו ייחודי רק לאפליקציית הטיקטוק, אולם קנה המידה של האפליקציה והרגישות לאפשרות שסין תנצל לרעה את המידע, הם אלה שמצדיקים את היחס השונה כלפי טיקטוק, על מנת לתת מענה לביטחון הלאומי של ארה"ב.

פסיקת בית המשפט העליון אפשרה את כניסת החוק לתוקפו, ובכך הוצבה בפני טיקטוק דרישה להתנתק מהבעלות הסינית כתנאי להמשך פעילותה בארצות-הברית. על פי דיווח של ה-BBC מיום 21 בינואר 2025, נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המעניק לטיקטוק ארכה להשלים את מכירת הפלטפורמה, במטרה להבטיח כי זו לא תיוותר תחת שליטה סינית. באפריל 2025 הסתיימה הארכת הזמן האמורה וניתנה הארכה נוספת.

ובישראל: ביולי 2024 הונחה על שולחן הכנסת הצעת-חוק איסור ניהול חשבון ביישומון החשוף לשליטת מדינה זרה, התשפ"ד-2024, ביוזמת ח"כ אורית פרקש הכהן. הצעת החוק מצויה עדיין בקריאה טרומית. החוק המוצע נועד לאסור שימוש באפליקציות בשליטת מדינה זרה בטלפונים ממשלתיים להם זכאים עובדי מדינה בתפקידים רגישים. הצעת החוק מכילה תוספת המפרטת רשימה של יישומונים שהתקנתם תיאסר, ומצוין בה יישומון טיקטוק בלבד. בדברי ההסבר צוין שקיים חשש שבעתיד יתעוררו סכנות לביטחון הלאומי גם מיישומונים אחרים, ולפיכך הוחלט כי רשימת היישומונים תישאר פתוחה לעדכון. הצעת החוק נסמכת על חוות דעת מקצועיות ממומחים בתחום, המתריעות כי יישומון טיקטוק מסוגל לא רק לגשת למידע השמור במכשיר עצמו, אלא גם לשאוב מידע מכלל הכוננים המחוברים אליו, כולל התקני אחסון חיצוניים.

לפסק הדין האמריקאי ראו: TikTok Inc and others. v. Garland, 656 U.S. 1 (Jan. 17, 2025)

להצעת החוק בישראל ראו: הצעת חוק איסור ניהול חשבון ביישומון החשוף לשליטת מדינה זרה, התשפ"ד-2024 .