בית המשפט נדרש למספר סוגיות: ראשית, האם הצגת מחירים ללא מע"מ באתר עומדת בניגוד לסעיפים 17א ו-17ד לחוק הגנת הצרכן, לפיהם חל על עוסק איסור לפרסם מחיר של נכס או שירות המוצע לצרכן אלא אם כן הוא ״המחיר כולל״, הכולל בתוכו את סך התשלומים בעבור נכס או שירות, ואת סך כל המיסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי העוסק, לרבות מע״מ. שנית, כיצד על בעל עסק להציג את המחיר במצב בו רוב לקוחותיו אינם תושבי ישראל, שעה שחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, קובע שעל עסקת תייר בבית מלון יחול מע״מ בשיעור אפס. שלישית, האם יש לכבד תניית ברירת דין הקבועה בתנאי השימוש באתר החברה, לפיה על מחלוקת בין הצדדים יחול הדין הסינגפורי.

כידוע, חוק הגנת הצרכן שואף לגשר על פערי מידע בין צרכן לעוסק, להגן על הצרכן מפני כוחו של העוסק ולקדם הגינות מסחרית. בפסיקת בתי המשפט השונים נקבע כי פרסום ״המחיר הכולל״ הוא מידע מהותי וחיוני, וכי אי פרסומו והצגת מחיר חלקית – ללא רכיב המע״מ – מקשה על הצרכן לערוך השוואת מחירים אמיתית ולכן פוגעת בשיקול דעתו בביצוע העסקה. על כן, בית המשפט פסק כי נוכח מיהות הצרכנים, היה על החברה לפרסם שני מחירים שונים זה לצד זה, עבור צרכן ישראלי ועבור צרכן זר, באופן התואם את הוראות חוק הגנת הצרכן ומגשים את תכליתו.

גדר הספקות בעניין Agoda Company נעוץ בכך שמדובר בעסקאות מקוונות הנכרתות על ידי עוסק המאוגד מחוץ לישראל. בית המשפט קבע כי פעילות שיווק של חדרים בבתי מלון ישראליים, המופנית לאזרחי מדינת ישראל באמצעות שימוש בעברית ומחירים המוצגים במטבע ישראלי, כפופה להוראות הקוגנטיות של חוק הגנת הצרכן בנוגע לחובת פרסום המחיר הכולל. הימצאות עובדי החברה ומיקום השרתים מחוץ לישראל אינם משנים את העובדה שפעילותה מכוונת גם למשתמשים ישראליים ונוגעת לשירותים הניתנים בשטח ישראל.

בית המשפט דחה את טענת Agoda Company בעניין תניית ברירת הדין. זאת, משום שאפשרות להתנות על החובות הקבועות בחוק הגנת הצרכן תסכל את תכליתו להגן על ציבור הצרכנים. יכולתם של צרכנים להשפיע על תוכן החוזה היא מוגבלת, בייחוד כאשר מדובר ביחסים בעלי אופי בינלאומי. בהחלטה נדונה גם הטענה לפיה תניית ברירת הדין מהווה תניה מקפחת בחוזה אחיד ודינה בטלות. זאת משום שבשונה מהדין הישראלי, הדין הסינגפורי אינו מכיר בקיומו של הליך ייצוגי. לכן,  תנייה לפיה יש להחיל את הדין הסינגפורי על כל מחלוקת בין הצדדים עלולה לשלול מהלקוח את הזכות להעלות טענות בעתיד, לרבות שימוש בכלי התובענה הייצוגית. נפסק כי תנייה זו מכבידה על הצרכן הישראלי באופן בלתי סביר העלול לשלול או להגביל את זכותו לפנות לערכאות משפטיות. על כן, ביהמ״ש קבע שתניית ברירת הדין מקנה יתרון בלתי הוגן העולה לכדי קיפוח הצרכן בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, התשמ״ג-1982. למען הסר ספק, ביהמ״ש הדגיש כי על אף קביעה זו, אין לקבל טענה לפיה כל תניית ברירת דין זר היא תנייה מקפחת שדינה בטלות. בית המשפט הוסיף והתייחס לכללי ברירת הדין בנזיקין, הקובעים כי הדין שיחול על אירוע נזיקי הוא דין המקום בו בוצעה העוולה. בכל הנוגע לפרסום באינטרנט, מקום ביצוע העוולה הוא ״בכל מקום״. שעה שמקום מושבו של הצרכן הוא בישראל, הזמנת השירות מתבצעת בישראל, אתר הממשק הוא בשפה העברית ובו מוצגים מחירים במטבע הישראלי, אזי יש לקבוע כי מקום ביצוע העוולה הוא ישראל.

בסיכומו של דבר, בית המשפט פסק כי בנסיבות העניין קיימת עילה להגיש תביעה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006.

נציין כי בפרשה דומה מהעת האחרונה, חב' בוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ נמצאה אף היא מפרה את חוק הגנת הצרכן, בכך שפרסמה מחירי נופש ללא מע"מ (ע"א (מחוזי ת"א) 49010-05-20 הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נ' בוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ, מיום 24.03.2021). באותו מקרה, רשות הגנת הצרכן הטילה על החברה עיצומים כספיים בגין הפרת החוק. ואולם בערר לבית המשפט נפסק כי למרות שהפעילות העסקית של החברה מכוונת לשוק הישראלי, אין מקום להטיל עיצומים כספיים, שעה שהחברה הישראלית כפופה לחברה בינלאומית זרה, ואין בכוחה לשנות את תצוגת האתר.

להחלטה בת"צ (מחוזי ת"א) 9139-05-18 שי צביה נ׳  Agoda Company Pte. Ltd(28.06.2022).

https://www-nevo-co-il.ezproxy.colman.ac.il/search/Highlighter2.aspx?id=df8564e9-91ad-49f8-8712-78e47c8d5d86#0

לפסק הדין בע"א (מחוזי ת"א) 49010-05-20 הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נ' בוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ (24.03.2021).

https://www-nevo-co-il.ezproxy.colman.ac.il/SearchResults.aspx?query=966134be-8a3f-49ec-821f-28eabc366b85