ומהן ההמלצות? המלצה עיקרית בדו"ח הקונגרס האמריקאי היא לבצע הפרדה מבנית בין הפלטפורמה לבין פעילות תוכן, במטרה להקטין ניגודי עניינים עסקיים. הפלטפורמות נדמות לכבישים ראשיים המספקות גישה לזירת השוק האינטרנטית. השליטה שלהן במפתח לכביש אינה מאפשרת לתחרות לצמוח. המטרה היא למנוע מצב שבו הפלטפורמה מתחרה בשחקני תוכן התלויים בשירותים שלה כפלטפורמה. יתרון ההפרדה המבנית נעוץ בזה שהוא קל לתפעול בהשוואה לסנקציות התנהגותיות, המחייבות פיקוח רגולטורי שוטף. הדו"ח ממליץ גם על אימוץ כללים לאיסור אפליה מצד פלטפורמות; אימוץ פרוטוקולים טכנולוגיים פתוחים שיאפשרו למתחרים נגישות למידע ושימוש פתוח; מתן אפשרות למשתמשים להעביר את התוכן של חשבונותיהם כדי לבנות לעצמם פרופיל בחשבון חלופי, ובדרך זו להקטין את בעית הקהל השבוי; הצרת האפשרות לבצע רכישות של חברות יזמיות ומיזוגים אופקיים ואנכיים, וכן התערבות בחוזים חד-צדדיים ובלתי מאוזנים המוכתבים על ידי הפלטפורמות.

לדו"ח הקונגרס האמריקאי ראו:

“Investigation of Competition in Digital Markets”; Majority Staff Report and Recommendations. Subcommittee on Antitrust, Commercial and Administrative Law of the Committee on the Judiciary. US 2020. Available at:

https://judiciary.house.gov/uploadedfiles/competition_in_digital_markets.pdf

השוק הרלוונטי הוא שוק פריקת רכבים המיובאים לישראל מארצות הברית ומאירופה באניות גלנוע באמצעות שלושה קווי ספנות (נפטון, יורומד ואדריטי). בדיקת הממונה העלתה, כי כל אחד משלושת קווי הספנות מהווה שוק רלוונטי מובחן משום שלכל אחד מקווי הספנות מסלול שייט שונה, נמלי עגינה שונים ומאפיינים השוללים תחליפיות סבירה ביניהם. עוד העלתה הבדיקה, כי למעלה ממחצים הרכבים המיובאים לישראל בין השנים 2010- 2014 בכל אחד משלושת קווי הספנות נפרקו על ידי נמל אשדוד.

על יסוד האמור, קבע הממונה כי נמל  אשדוד הינו בעל מונופולין בתחום פריקת רכבים שמקורם בארצות-הברית ובאירופה באמצעות אניות גלנוע בכל אחד משלושת קווי הספנות. בדיקת הממונה העלתה שנמל אשדוד מתקשר עם יבואנים בהסכמים הכוללים הנחות מתעריפי דמי ניטול ואחסון הרכבים שיפרקו, תוך התניית מתן ההנחות בעמידה ביעדי פריקת רכבים בשטחי נמל אשדוד. הסכמים אלו חודשו מידי שנה. הנחות אלו מהוות ״הנחות מטרה״, כאשר יעדי הפריקה נקבעו באופן אינדיבידואלי לכל יבואן לפי היקף היבוא הצפוי בשנה אליה מתייחס ההסכם, בהסתמך על נתוני יבוא של שנים קודמות והערכה לצפי היבוא של רכבים בשנה אליה מתחייב היעד; גובה ההנחה נקבע אף הוא באופן אינדיבידואלי; וההנחה ניתנה רטרואקטיבית בגין עמידה ביעד של כמות הרכבים שנפרקו בנמל. חלק מההסכמים הכתיבו דרישת בלעדיות מלאה בפועל, שכן לצורך קבלת ההנחה נדרש היבואן למעשה לפרוק את כלל הרכבים המיובאים על ידו בשטחי נמל אשדוד.

מסקנת הממונה הייתה, כי המדיניות של נמל אשדוד יצרה חסם התרחבות משמעותי בפני נמל חיפה ולכן עלתה כדי ניצול לרעה של מעמדו כבעל מונופולין באופן העלול להפחית את התחרות בכל אחד מהשווקים הרלוונטיים. בגין המתואר לעיל הממונה הטיל את העיצומים כאמור.

כאמור, בית הדין לתחרות אישר את החלטת הממונה. נקבע כי מתן הנחות לצרכנים מלמד, במקרים רבים, על קיומו של משק תחרותי. אולם, כשבעל מונופולין הוא זה שמעניק את ההנחה, התמונה מורכבת יותר. כאשר הנחה הניתנת על ידי בעל המונופולין היא מסוג הנחת מטרה, כבמקרה זה, תתכן פגיעה אפשרית בתחרות. הנחת מטרה היא סוג של הנחת נאמנות, הניתנת ללקוח באופן אינדיבידואלי בהגיעו ליעד שהציב לו ספק באופן אישי ועל כל הכמות הנרכשת. הנחות מטרה עלולות לשמש מסווה לתכנית תמריצים פסולה ובלתי חוקית שננקטת על ידי ספק בעל כוח שוק כדי למנוע מספק מתחרה להציע הצעה שוות ערך ללקוח אף אם הוא יעיל באותה מידה. הסכמים המעניקים הנחות מטרה המובילות בפועל לבלעדיות חלקית, צפויים להיות פוגעניים מבחינה תחרותית אם הם שוללים ממתחרים יתרונות לגודל, אם הם מאמירים את עלויותיהם, או אם הם גורעים מהשקעותיהם במישורים אחרים של תחרות. השלכות אלו צפויות להתרחש ביתר שאת במקרה שבעל המונופולין חוסם נתח משמעותי מערוצי השיווק שנותרו לספקים מתחרים, כך שהבלעדיות מתקרבת במאפייניה לבלעדיות מלאה. נפסק כי ככלל על בעל מונופולין להימנע ממתן הנחת מטרה שמעוותת את התחרות בשוק, אם אין לה הצדקה עניינית.

המבחן המתאים הוא הסתברותה של פגיעה משמעותית בתחרות או בציבור (מבחן העלילות). די בבחינת מאפייני ההנחה בכדי להסיק אם השיטה שננקטה חורגת מתחרות לגופו של עניין ועלולה להקשות על מתחרה להתחרות באופן ענייני או לאו. ניתוח הנסיבות של המקרה הוביל למסקנה, כי מדובר בשיטת הנחות באמצעותה ניצל נמל אשדוד את כוחו המונופוליסטי לרעה, באופן שהיה עלול לפגוע בתחרות באופן ממשי.

באשר לסכום העיצום הכספי, בית הדין לתחרות קבע כי השוק הרלוונטי להערכת פוטנציאל הפגיעה בתחרות הוא שוק הובלת הרכבים בקו האדריאטי, אשר פקד באורח קבע הן את נמל אשדוד והן את נמל חיפה. שני הקווים האחרים כמעט ולא פקדו את נמל חיפה. לא מדובר בפוטנציאל לפגיעה בתחרות שנמצא ברף הגבוה של פגיעות אפשריות מניצול לרעה של כוח מונופוליסטי על דרך של הענקת הנחות מטרה. עם זאת, לאור משך ההפרה ולאור ניתוח גודל השוק וסבירות הפגיעה בתחרות לא ניתן לקבוע את העיצום על הרף התחתון. נקבע כי בהתאם לעלילות הפגיעה בתחרות ולמשך ההפרה יש לקבוע את עיצום הבסיסי בגובה של 30% מהעיצום המרבי. מסכום זה ניתן להפחית או להוסיף לסכום העיצום סכומים נוספים, בהתאם לנסיבות החיצוניות של ההפרה (קיומן של הפרות קודמות, השפעת העיצום על יכולתו של מפר לפרוע את חובותיו, תאגידים עם מחזור מכירות גבוה, ראשית האכיפה באמצעות עיצומים כספיים וכו׳). בנסיבות המקרה הופחתו מהעיצום 5% בגין היעדר הפרות קודמות, 50% בגין ראשית האכיפה ו-5% בגין התמשכות ההליכים; על כך יש להוסיף סך של 10% בגין מחזור המכירות של הנמל. הלכה למעשה, בית הדין העמיד את סכום העיצום הכספי לנמל על סך 3,460,000 ש״ח.

זהו פסק-הדין הראשון שנפסק בבית הדין לתחרות מאז הוסמכה הממונה על התחרות לעשות שימוש בכלי האכיפה החדש יחסית – עיצומים כספיים. פסק-הדין עוסק באופן הטלת העיצומים על מונופול שניצל את מעמדו לרעה וכולל ניתוח מפורט של היבטי ההפרה.

לפסק הדין לחצו כאן.

החובה למסירת נתונים לרשות קבועה בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, והיא כוללת חובה למסור מידע הדרוש להפעלת סמכויות הממונה  לפי החוק. חובה זו ומבטיחה את יכולתה של הממונה לקבל החלטות בצורה מושכלת על בסיס מידע רלוונטי.

בעניין בזק, הממונה על התחרות דרשה נתונים לגבי שיטות העבודה של בזק לפריסת כבלי הסיבים בתשתיותיה. בדיקת הממונה נערכה על מנת לברר אם אופן פריסת כבלי הסיבים של בזק יוצר חסם בפני כניסת מתחרים חדשים לתחום התקשורת.

בזק מסרה לרשות התחרות מידע חלקי ומוטעה ביחס לשיטותיה להשחלת סיבים, ובכך הקשתה בצורה משמעותית על יכולתה של הממונה לבצע את בדיקתה לגבי התנהלות המונופול. הממונה קבעה, כי מתן מידע מוטעה וחלקי לדרישות הנתונים מהווה הפרה של הוראות סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית.  

ההחלטה להטיל על בזק עיצום כספי בסך של 4.2 מיליון ש"ח התווספה להחלטה על הטלת עיצום כספי מחודש ספטמבר 2019, בסך 30 מיליון ₪, בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת, ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת תוך פגיעה בצרכני התקשורת עצמם. העיצום הכספי הוטל לאחר שימוע שנערך לחברה. בנוסף הוטל עיצום כספי אישי על מנכ"לית בזק לשעבר, הגב׳ סטלה הנדלר, בגובה 500,000 ₪, בנימוק לפיו היא הייתה מודעת למדיניות החברה ולא מנעה את ההפרות למרות שהיה בסמכותה לעשות זאת

העיצום הכספי שהוטל כעת על בזק הוא הגבוה ביותר שהוטל על תאגיד שהפר את חובת מסירת המידע המעוגנת בסעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית.

להחלטת בית הדין לתחרות בדבר מתן תוקף לצו לחצו כאן.

בשנים האחרונות, קנייה באמצעות פלטפורמות מסחר מקוונות הפכה למקובלת בכל העולם. בפרט בתקופה זו של משבר הקורונה, אין עוררין כי חשיבות המסחר במרשתת מקבלת משנה תוקף. חברת אמזון, שנוסדה בידי ג׳ף בזוס, היא חברה אמריקנית למחסר אלקטרוני, הפועלת החל משנת 1994 ונחשבת לאחת מחלוצות המסחר האינטרנטי. החברה מפעילה פלטפורמה דומיננטית בשווקים בהם היא פועלת. היא נחשבת לקמעונאית ענק, הפועלת בשני כובעים: בראש ובראשונה כקמעונאית ישירה המוכרת סחורה וגם כקמעונאית עקיפה בכך שהיא מפעילה חנויות דיגיטליות עבור קמעונאים אחרים. ככזו, אמזון היא בעלת גישה לנתונים רגישים של ספקים מתחרים, כגון היקף היחידות מוזמנות, נתוני מכירות, הכנסות המוכרים ועוד.

הודעת הנציבות הגיעה בעקבות חקירה שנפתחה בשלהי יולי 2019 על רקע חשד שאמזון מנצלת את כוחה בשוק המסחר המקוון. הממצאים הראשוניים הצביעו על הימצאות כמויות גדולות של נתונים בהם אמזון עושה לכאורה שימוש לרעת מתחריה. נטען כי אמזון בכובעה כ״קמעונאית עקיפה״ אוספת נתונים עסקיים רגישים ומשתמשת בהם על מנת להעניק לעצמה יתרון בתחרות עם מוכרים פרטיים, התלויים בפלטפורמה שלה. הממונה באיחוד האירופי על מדיניות התחרות, גב׳ מרגרט וסטאגר, אמרה בהודעתה כי יש להבטיח שפלטפורמות הפועלות בתפקיד כפול לא יעוותו את התחרות, במיוחד כאשר מדובר בפלטפורמה בעלת כוח שוק כמו של חברת אמזון.

הנציבות הצביעה על חשדות בקשר עם שתי פרקטיקות פוגעניות לכאורה: האחת נוגעת לקריטריונים שאמזון קובעת לבחירת הזוכה ב-"Buy Box" המוצג באופן בולט באתר. השימוש ב-״Buy Box" מאפשר ללקוחות להוסיף לעגלת הקנייה פריטים הנרכשים מקמעונאים ספציפיים. מדובר באפשרות בעלת חשיבות רבה, מאחר והיא מבליטה את המוכר ובכך מייצרת לו רוב מכריע במכירות. פרקטיקה שנייה מתייחסת לאפשרות של המוכרים להגיע לקטגוריה של משתמשי ״פרימיום״: אלו נוטים לייצר מכירות גבוהות בשווקי אמזון ביחס למשתמשים רגילים. בשתי הפרקטיקות הנ״ל, נטען שאמזון משתמשת באופן שיטתי בנתונים של קמעונאיים עצמאיים על מנת להתחרות נגדם בפלטפורמה שלה ולהעניק יתרון לעצמה. באמצעות ה״Buy Box" אמזון משתמשת במידע עסקי רגיש של חברות וממנפת את מוצריה ובכך פוגעת בתחרות. כמו כן, לעניין משתמשי הפרימיום, לאמזון בתור מוכרת יש גישה למשתמשים אלו יותר מאשר למוכרים אחרים. באמצעות שימוש במידע זה, היא מעוותת את התחרות. שכן, היתרון בלהגיע למשתמשים שמבצעים מכירות גדולות ובתדירות גבוהה הוא ברור.

לאמזון עומדת האפשרות להשיב לחשדות והיא תוכל לבחון את המסמכים בתיק החקירה.

להודעת הנציבות האירופית לאמזון לחצו כאן.