קווים תחבורה ציבורית בע"מ היא חברה פרטית שמפעילה למעלה מאלף אוטובוסים לשימוש ציבורי וכפופה להוראות חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008. סעיף 16 לחוק מטיל חובת רישום ודיווח על בעל היתר פליטה. סעיף 41(א) לחוק מעגן את סמכות הממונה ליתן הוראות למניעה וצמצום זיהום אוויר ממקור פליטה. מכוח סעיף חוק זה מסר הממונה לחב' קווים הוראות למניעה וצמצום של זיהום אוויר מצי כלי רכב. הוראות הממונה הטילו על החברה חובה להגיש דו"ח שנתי שכולל נתונים בעניין רמת הזיהום מכלי הרכב. החוק מסמיך את הממונה להטיל עיצומים כספיים בגין הפרת ההוראות.

ואמנם, במקרה זה מצא הממונה שתי הפרות: הראשונה, בנוגע לקבלת פניות הציבור על עשן שנפלט מכלי הרכב וביצוע הבדיקות המתאימות ברכבים שהתקבלה לגביהם תלונה במוקד. נמצא שהחברה לא פרסמה את דרכי ההתקשרות עם המוקד לפניות הציבור באופן קריא ובולט ולא הציבה את השילוט על כל הרכבים. בנוסף, נמצא שבמקרים רבים הפער ממועד קבלת התלונה ועד ביצוע הבדיקה על ידי החברה עלה על חודש, וזאת בניגוד לדרישה לבצע בדיקה בתוך שלושה ימים. ההפרה השנייה התייחסה לפרסום הדו"ח השנתי באתר האינטרנט של החברה. נמצא כי הדו"ח הוגש לממונה במועדו, אך לא היה זמין לעיון הציבור באתר החברה. כמו כן, הדו"ח הועלה לאתר עם פרטים חלקיים בלבד, שלא כללו את מלוא הנתונים הנדרשים: נעדרו נתוני צי מפורטים, נתוני פליטת חלקיקים ממוצעת מ-70% מכלל האוטובוסים ונתונים בדבר ביצוע הכשרה לנהיגה חסכונית. סכום העיצום הכספי שהוטל עמד על 679,560 ₪ בסך הכל: 543,600 ₪ בגין הפרת הוראות פניות הציבור בנושא עשן, וסכום של 135,900 ₪ בגין אי פרסום הדו"ח כנדרש. הממונה הפחית את סכום העיצום המירבי ב-40% משום שהחברה נקטה פעולות למניעת הישנות ההפרה וכן משום שלא הפרה את הוראות החוק בחמש השנים שקדמו להפרה הנדונה.

בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עתירת החברה באופן חלקי: לעניין קבלת פניות הציבור בנושא עשן והטיפול בהן, בית המשפט פסק כי אין מקום להתערבות בהחלטת הרשות. בנוגע לפרסום הדו"ח נקבע שחרף הפרת הוראות הממונה, יש לבטל את העיצום הכספי משום שמדובר בהפרה בעלת אופי טכני.

בערכאת הערעור, בית המשפט העליון התייחס לסמכויות המנהליות הנתונות בידי הממונה לצורך אכיפת חוק אוויר נקי, ביניהן הסמכות להטיל עיצומים כספיים. נוכח התפתחותה והתרחבותה של הרגולציה, יש הצדקה למעבר הדרגתי לאכיפה באמצעות כלים מנהליים יעילים, מהסיבה שההליך הפלילי מורכב ודורש משאבים רבים. מנגנון העיצומים הכספיים נועד לשמש להרתעה ולאכיפה של החוק ואופן הפעלתו משפיע על התנהלותם של מפרים פוטנציאליים. לעומת הדין הפלילי, ההפרות שבגינן יוטל עיצום כספי לא דורשות קיומו של יסוד נפשי או הוכחת נזק, ולרוב אינן מצריכות בירור עובדתי מורכב. צוין כי מנגנון העיצום הכספי מחייב לתת למפר הזדמנות להשמיע טענותיו, וכי חוק אוויר נקי קובע מדרג של סכומים שניתן להטיל על מפר. במישור התשתית העובדתית, בית המשפט ציין שטרם הטלת העיצום ערך הממונה בדיקות באתר האינטרנט של החברה למעקב אחר פרסום הדו"ח הנדרש והיקפו, ובנוסף נערך סיור בחברה לצורך פיקוח, במהלכו יידעו את נציגי החברה בדבר ההפרות.

הערך הסביבתי קיבל דגש בפסק הדין: בית המשפט העליון ציין כי הנגשת המידע הסביבתי לציבור מעניקה כלים לקידום ערכים סביבתיים. העלאת דו"ח שנתי באיחור ובאופן חסר אינה הפרה "טכנית" ויש לראותה כחלק מהרגולציה הסביבתית.

לפסק הדין של בית המשפט העליון ראו: עע"מ 430/20 המשרד להגנת הסביבה נ' קווים תחבורה ציבורית (16.03.2021).

לפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים ראו: עת"מ (י-ם) 53652-03-18 חברת קווים תחבורה ציבורית בע"מ נ' המשרד להגנת הסביבה (1.12.2019).