זלמנוביץ' פנתה שוב לרשויות הגיוס בבקשה חדשה למתן פטור מטעמי מצפון או מטעמים שבהווי משפחתי דתי, מכח סעיף 39(ג) לחוק: "אישה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות". התצהיר הועבר לבחינת ועדת הפטור, על אף שהוגש באיחור. בוועדת הפטור עלו פרטי מידע שלא התיישבו עם אורח חיים דתי, והבקשה נדחתה. זלמנוביץ' הגישה ערר אך וועדת הערר קבעה שלא התרשמה שטעמים של מצפון דתי או הווי משפחתי דתי מונעים ממנה לשרת.

זלמנוביץ' עתרה לבג״צ. בג"צ דחה את העתירה בנימוק שלא מצא מקום להתערב בהחלטת רשויות הגיוס לסרב ליתן לעותרת פטור משירות. נפסק כי סעיף 40 לחוק שירות ביטחון קובע שלושה תנאים מצטברים ונפרדים לפטור אישה משירות מטעמים שבהכרה דתית: 1. דתיותה מונעת ממנה מלשרת בשירות בטחון; 2. שמירת כשרות; 3. אי נסיעה בשבת. סגן מפקד לשכת הגיוס דן בבקשת הפטור ומצא כי העותרת לא עמדה בתנאים המנויים בסעיף. העובדה שהעותרת שומרת שבת אינה מספיקה כשלעצמה, והחלטת רשויות הגיוס התקבלה על סמך מכלול הנסיבות, בין היתר תוך התחשבות בכך שלמדה בבית ספר חילוני. העותרת הלינה על כך שלא התקיים בעניינה ראיון פרונטלי, שהיה לדעתה מאפשר להתרשם שמדובר בנערה דתייה שומרת מצוות. אך טענה זו נדחתה, משום שהעותרת עצמה נמנעה מלהתייצב מספר פעמים לראיונות דת שנקבעו לה. בנוסף, בית המשפט ציין כי על מנת להצדיק את מתן הפטור נדרש להוכיח אורח חיים דתי משמעותי לאורך זמן, ולא התחזקות רגעית או חזרה פתאומית לדת, סמוך למועד הגיוס. הוא הדין בבקשת העותרת לקבל פטור לפי סעיף 39(ג) לחוק: מהראיות שהוצגו בפני וועדות הפטור עלה כי העותרת למדה בבית ספר חילוני; מתגוררת אצל אביה החילוני; וכי אחיה ואחותה שירתו בצבא. בנסיבות אלה, העותרת לא הוכיחה אורח חיים דתי כנדרש והיא אינה נכנסת בגדרו של הפטור. אשר על כן, נפסק שלא נפל פגם בהתנהלות רשויות הגיוס שלא לפטור את העותרת משירות צבאי.

כידוע, שירות נשים בצבא, ואופיו של שירות זה, מעוררים שיח ציבורי נוקב. לפי נתוני דו"ח מבקר המדינה ממרס 2023, שיעור אי- גיוסן של נשים לצה״ל במחזור 2021 עמד על 44.9% מכלל המלש״ביות היהודיות. מתוך כלל המועמדות לשירות חובה, שיעור אי גיוס על רקע דת עמד על 36.8%. במחזור 2020 אי גיוסן של נשים עמד על 44.3% ומתוך כלל המלש״ביות, אחוז אי גיוס על רקע דת עמד על 36.4%. במחזור 2019, אי גיוסן של נשים עמד על 44.1% ומתוך כלל המלש״ביות, 35.7% לא התגייסו מטעמי דת. הנתונים מלמדים שקיימת יציבות ואף מגמה קלה של עליה בשיעור אי המתגייסות על רקע דתי (מבקר המדינה המיון והגיוס לצה״ל – ביקורת מעקב מורחבת (2023) https://tinyurl.com/mekdr385). כידוע, יש המתנגדים לשירות נשים, למשל "ארגון חותם – יהדות על סדר היום". ארגון זה הוקם בשנת 2013 כגוף המאגד מכונים תורניים בציונות הדתית. באתר הארגון מופיע שמדובר בארגון אקטיביסטי הפועל לשימור וטיפוח צביונה היהודי של מדינת ישראל. הארגון מפרסם מאמרים וטורי דעה נגד  גיוס נשים לצה״ל. לטענתו, לשירות יש השלכות על הגוף והנפש, על המשרתת ועל העם כולו, וכי שירות קרבי פוגע בבריאות האישה ומבחינה היסטורית הצבא הוקם לגברים ואינו מתאים לחיי האישה ולטבעה (אתר חותם –https://chotam.org.il).

ואולם כיום אנו נחשפים למגמה נגדית, בה נשים בעלות מוטיבציה גבוהה מבקשות לשרת שירות בעל אופי קרבי. בפני בג"צ תלויה ועומדת עתירה של ארבע מלש״ביות המבקשות להתגייס למערך השריון (בג״ץ 3227/20 מיקה קליגר נ׳ שר הביטחון, דיון קבוע למרץ 2024). העותרות דורשות לאפשר להן שוויון הזדמנויות מלא בתפקידי הלוחמה, ומתבססות על זכותן החוקתית לשוויון, בין השאר מכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. דומה כי יכולתן של נשים לשרת בשריון הוכח ממש בימי מלחמה אלה, בהם נשים בתפקידי לחימה שונים תפקדו ברמה גבוהה. נזכיר כאן את קבוצת לוחמות השריון שלחמו בשבת של שביעי לאוקטובר; אלה הן טנקיסטיות בחטיבת פארן המשרתות בגבול מצרים בבסיס ניצנה. לפי תחקיר ששודר בערוץ 12, שעה שהתברר כי מחבלים פרצו את הגבול מעזה לישראל, קבוצת טנקיסטיות החלה לנוע צפונה להגנת יישובי עוטף עזה, בהוראת מפקדת הפלוגה בדרגת סרן. ליד מוצב סופה הן נתקלו בעשרות מחבלים ויכלו להן. טנק אחד השאירו לשמור בפתח הגדר, כדי למנוע מעבר של מחבלים נוספים. הלוחמות פעלו בקיבוץ חולית ובקיבוץ סופה במשך 17 שעות, ומנעו התפשטות של הלחימה דרומה (ראו כתבה מיום 25.11.2023: "פשוט דורסת את המחבלים וממשיכה הלאה" https://tinyurl.com/kx63rp7f).