ראשית הסכסוך בחוסר ההסכמה בין שתי החברות: Epic Games הציגה מנגנון תשלומים חדש שאיפשר לגיימרים (משחקנים) לרכוש ישירות את המטבע המשמש את משחקני ה-Fortnite. מנגנון התשלומים מאפשר לאפליקציה לעקוף את מסגרת הרכישה בחנות של Apple ואת העמלה המשמעותית ש- Appleגובה עבור כל רכישה. Apple הגיבה במהירות ומחקה את האפליקציה מחנות האפליקציות.

Epic games הגישה בקשת צו מניעה זמני כנגד Apple. Epic games טוענת כי ההסרה מהחנות של Apple היא דוגמה לכך שApple- מגבירה את כוחה העצום במטרה להטיל מגבלות בלתי סבירות בשוק עיבוד התשלומים. לטענת Apple, Epic games אפשרה תכונה באפליקציה שלה שלא נבדקה או אושרה על ידי Apple, הדבר נעשה בכוונה מפורשת להפר את הנחיות ה- App Store בנוגע לתשלומים החלים על כל מפתח אפליקציה שמוכר מוצרים או שירותים דיגיטליים.  צו מניעה זמני – לא ניתן. עם זאת, ההליך המשפטי התפתח להגשת כתב תביעה שמתנהל בימים אלו. Epic games טוענת שאופן הפעלת חנות האפליקציות של Apple (App Store) מלמדת על פרקטיקה מונופוליסטית, מכיוון ש-Apple מאפשרת לבצע רכישות והתקנה של אפליקציית המשחק Fortnite רק מתוך החנות של Apple, וכך שולטת במערכת התשלומים וגובה עמלה. הרכישות בחנות האפליקציות של Apple ובאמצעות מערכת התשלום של Apple, חלות על יותר ממיליארד מכשירי Iphone ברחבי העולם –Apple  בדרך כלל גובה עמלה של 30% בכל קנייה.

Epic Games טוענת כי יש לשמר את זכות הצרכנים להתקין אפליקציות ממקורות לבחירתם ואת זכות המפתחים להתחרות בשוק הוגן. לטענתה, אין לאפשר לApple- להשתמש בדומיננטיות של הפלטפורמה שלה כדי לחסום כניסה ולא לאפשר מגרש משחקים דיגיטלי שוויוני. המדיניות של Apple מרעה עם הצרכנים שמשלמים מחירים גבוהים מהראוי, בגלל היעדר תחרות בין רכישה מחנויות שונות ואפשרויות עיבוד תשלומים מגוונות. נטען כי מדיניות Apple פוגעת גם במפתחים, שהפרנסה שלהם לעתים קרובות תלויה בשיקול הדעת של Apple לגבי מי לאפשר בפלטפורמת ובאילו תנאים.

לבקשת צו המניעה של אפיק גיימס נגד אפל, אוגוסט 2020

בחודש אוקטובר האחרון, משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה אזרחית נגד גוגל. לפי כתב התביעה, גוגל נקטה במהלכים אנטי-תחרותיים על מנת לשמר ולהעצים את כוחה בשוק החיפוש באינטרנט והפרסום ברשת. בכתב התביעה נטען, כי לצורך שימור המונופול שלה גוגל משלמת מיליארדי דולרים מדי שנה ליצרני סלולר וגורמים נוספים, כדי להבטיח שהדפדפן שלה יוגדר כמנוע החיפוש הכללי כברירת מחדל בכלל המכשירים. נטען כי גוגל כורתת הסכמים, בעיקר עם יצרני מכשירי סלולר, המחייבים אותם להגדיר כברירת מחדל את חבילת האפליקציות שלה בדפי הבית של המכשירים.

עבור מנועי חיפוש כלליים, אמצעי ההפצה היעיל ביותר הוא הגדרתם מראש כברירת מחדל. פעולה זו מבטיחה שרק משתמשים היודעים לשנות את הגדרת ברירת המחדל ייחשפו למנועי חיפוש אחרים. מחקרים מראים כי רוב המשתמשים נוטים שלא לשנות את ברירת המחדל. גוגל גם דורשת שחלק מהאפליקציות שלה תוגדרנה כבלתי ניתנות למחיקה. חלק מההסכמים עמה אוסרים על התקנת שירותי חיפוש כלליים של מתחרים או הגדרת השימוש בהם כברירת מחדל. כפועל יוצא מכך, מנוע החיפוש של גוגל מוגדר כברירת מחדל במכשירים הניידים, הן עבור Apple Safari והן עבור Google Chrome, אשר יחד מהווים למעלה מ-90% ממנועי החיפוש במכשירים ניידים בארצות הברית.

כוחה של גוגל בא לידי ביטוי גם במחשבים הביתיים. גוגל כרום הוא דפדפן המחשבים המוביל, עם נתח שוק של כמעט 60%, ולמעט דפדפני החיפוש של מיקרוסופט, המהווים רק כ-15% מכלל נתח השוק, כל היתר הסכימו להגדרת השימוש בגוגל כברירת מחדל. כתוצאה מכך, גוגל מחזיקה בכמעט 90% מכלל השאילתות של מנועי החיפוש הכלליים בארצות הברית, וכמעט 95% מהשאילתות במכשירים ניידים. היות וגוגל עוקבת אחרי חיפושי הצרכנים והמשתמשים, היא בעלת יכולת פרסום מוגברת בהשוואה למתחריה ומפרסמים רבים "מחויבים" לצרוך את שירותי הפרסום שלה. שימור המונופול של גוגל בשירותי החיפוש מביא לחיזוק המונופול שלה בשירותי הפרסום ברשת.

בכתב התביעה נטען, כי גוגל פוגעת במתחריה בחסימת האפשרות להשיג חשיפה שתאפשר להם יכולת אמיתית להתחרות בה. חסימת האפשרות לפתח מנוע חיפוש מתחרה פוגעת בצרכנים ומצמצמת את חופש בחירתם. שירותי חיפוש מתחרים הם חשובים משום שהם עשויים להיות חדשניים יותר וכאלה המגנים על פרטיות המשתמשים.

בית המשפט התבקש, בין השאר: (1) לקבוע כי גוגל פעלה מתוך מונופוליזציה פסולה בניגוד לסעיף 2 לחוק שרמן; (2) לאסור על גוגל להמשיך ולפעול בפרקטיקות לדחיקת מתחרים בשיטות המתוארות בתביעה.

לקישור לכתב התביעה לחצו כאן.

בדצמבר 2020 הוגשה תביעה נוספת כנגד גוגל, על ידי 38 מדינות בארצות-הברית, אף היא מבוססת על איסור המונופוליזציה הקבוע בחוק שרמן. לפי הנטען, גוגל אוחזת בנתח שוק משמעותי של 90% במנוע החיפוש האינטרנטי בארצות-הברית. המודל העסקי שלה מבוסס על אספקת שירותי החיפוש בחינם למשתמשים, ואולם בד בבד גוגל שואבת מידע רב על כל משתמש, ועושה בו שימוש מסחרי אינטנסיבי לצרכי פרסום. רווחיה של גוגל מפרסום הם אדירים ועמדו על 98 מיליארד דולר (!) בשנת 2019.

לפי הנטען, גוגל מנצלת לרעה את כוחה כדי לחסום תחרות. התביעה מתייחסת לשלוש פרקטיקות אנטי-תחרותיות: (א) גוגל דואגת, באמצעות הסכמי בלעדיות, שמנוע החיפוש שלה יהווה את ברירת המחדל בכל מחשב ובעיקר בטלפונים חכמים אשר השימוש בהם הולך וגובר. לשם כך, גוגל רכשה את אנדרואיד המשמשת מערכת הפעלה לטלפונים חכמים, ובנוסף – גוגל משלמת לאפל סכומי עתק (בין 8- 12 מיליארד) על מנת שזו תתקין בטלפונים שלה את מנוע החיפוש של גוגל בלבד. (ב) בתחום הפרסום, גוגל דורשת בלעדיות ממפרסמים, מפלה לרעה מי שמפרסם שלא באמצעותה, ואינה מספקת פלטפורמת פרסום ניטרלית. (ג) גוגל מונעת גלישה ישירה לאתרים באמצעים טכנולוגיים ו"מכריחה" את הגולשים לעבור דרך מנוע החיפוש שלה לצרכי חשיפה לפרסומות. נטען כי בדרכים מלאכותיות אלה – טכנולוגיות וחוזיות, גוגל פועלת להנצחת המונופול שלה וחוסמת פיתוח יצירתי של חלופות לפרסום, לחיפוש, ולתקשורת ישירה בין צרכנים וספקים.

לכתב התביעה של 38 מדינות אמריקאיות כנגד גוגל ראו:

State of Colorado and others v. Google LLC, available at: https://coag.gov/app/uploads/2020/12/Colorado-et-al.-v.-Google-PUBLIC-REDACTED-Complaint.pdf

וכנגד פייסבוק: רשות הסחר הפדרלית הגישה תביעה שבבסיסה עומדות שתי רכישות משמעותיות שפייסבוק ביצעה: רכישת Instagram ורכישת WhatsApp. בתביעה נטען כי מדובר ברכישות אסטרטגיות שנועדו לחסל מתחרים פוטנציאלים וכי האחזקה הנמשכת של פייסבוק בשתי חברות אלה מהווה מונופוליזציה פסולה. הסעד המבוקש הוא הפרדה מבנית, המפרקת בין פייסבוק לבין החברות הנרכשות.

לכתב התביעה כנגד פייסבוק ראו:

FTC v. Facebook Inc., in the US District Court for the District of Columbia, available at:https://www.ftc.gov/system/files/documents/cases/1910134fbcomplaint.pdf

גם באירופה יש חדשות. הנציבות האירופית מקדמת מהלכים של חקיקה לאסדרת פעילותן של חברות טכנולוגיה גדולות. לאחרונה גובשו הצעות לשני חוקים שמטרתם, בין השאר, להסדיר את פעילות הפלטפורמות המהוות "שער כניסה" לעסקים באינטרנט. מדובר בהצעות חוק משולבות: האחת מכונה Digital Services Act והיא עוסקת בעיקר באחריותן של הפלטפורמות הגדולות לתכנים בלתי חוקיים ברשת, מתוך הכרה במעמדן כגופים מעין-ציבוריים.

הצעת החוק השנייה מכונהDigital Markets Act  והיא מטפלת בין השאר במעמד השוק של פלטפורמות אינטרנטיות חיוניות. הצעת חוק זו מגדירה Gatekeepers כפלטפורמה ליבתית עבור ספקים אשר נהנית ממעמד מושרש ונמשך. ההצעה מבקשת להטיל על פלטפורמה כזו שורת חובות, ביניהן האיסור להפלות לטובה מוצרים עצמיים, איסור אפליה של ספקים, איסור לדרוש בלעדיות בשימוש בפלטפורמה, איסור למנוע התקשרות ישירה בין ספק לצרכן, ואיסור למנוע גישה לערכאות. הצעת החוק מכירה ביתרונות הגודל של הפלטפורמות, אך זאת לצד העלויות הנובעות מעוצמתן. הצורך להסדיר עתה את פעילותן נובע מהשילוב שבין מעמדן כשער כניסה לזירת השוק האינטרנטית, לצד ממצאים בשטח המראים שהן נוקטות בפרקטיקות אנטי-תחרותיות ובלתי הוגנות.

להצעות החוק החדשות באירופה ראו באתר הנציבות האירופאית:

https://ec.europa.eu/digital-single-market/en/digital-services-act-package