ועדת הפיקוח למעשה דורשת מפייסבוק להסביר כיצד פועלת המערכת ולספק תשובות בנושא, במטרה לפרסם זאת בדו"ח השקיפות הרבעוני, אשר עתיד לראות אור בחודש אוקטובר הקרוב. במקביל לדרישתה, בוחנת הועדה כיצד מועצת המנהלים של החברה יכולה להמשיך ולחקור סוגיות נוספות הקשורות למערכת הפנימית של החברה. כזכור, זאת אינה ההסתבכות הראשונה של חברת פייסבוק, שידעה לא מעט פרשיות במהלך השנים האחרונות – ביניהן קיימברידג' אנליטיקה המפורסמת.

בהחלטה שפורסמה, הועדה מתייחסת לעניין השקיפות שהיא מנחה את החברה לאמץ בצורה משמעותית יותר ומציינת כי הוגשו על ידה עד כה כ-70 המלצות לשיפור מדיניות, אשר עוסקות בשקיפות. כמו-כן, מציינת הועדה את חשיבות ההשלכות של מדיניות החברה על חופש הביטוי של המשתמשים ברשת החברתית.

כאמור, ועדת הפיקוח של פייסבוק הינה גוף פרטי, אשר הוקם בעיצומה של מגפת הקורונה – בחודש אוקטובר 2020. מלבד היותה גוף מפקח, היא גם מהווה "ערכאת ערעור" על החלטות שהתקבלו בנוגע להסרת פוסטים ברשת החברתית. הועדה מורכבת מאנשי משפט, זכויות אדם ומדינאים שונים מרחבי העולם, ביניהן מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור. אך גם על הועדה נשמעה ביקורת, בטענה שאינה באמת "גוף ביקורת עצמאי", אלא גוף שנועד למקסם את רווחיה של הרשת החברתית. מאחר שמדובר בגוף שפעיל פחות משנה, נותר לנו רק לחכות ולראות האם באמת יצליח לטפל בביקורת החיצונית הנשמעת – ולבצע את עבודתו באופן שיכול להטיב עם כל הצדדים.

בתקופה האחרונה, נחשפנו יותר מתמיד לכוחה של חברת "פייסבוק" ברשת האינטרנט. החברה מחזיקה גם באפליקציות נוספות, כמו "ווטסאפ" ו"אינסטגרם", ומהווה גורם משמעותי בתקשורת העולמית, שכן מרבית התקשורת שנעשית כיום בין אנשים, נעשית באפליקציות הנ"ל. לצד זה, עקב כוחה הרב של החברה, למרות היותה פרטית, רצוי לבחון אם ניתן להתייחס אליה כגוף דו-מהותי, ולהחיל עליה לפחות את חלק מהכללים, זאת עקב היותה ציר מרכזי להפצת מסרים ותקשורת. באם תקבל מעמד כזה, בתפקודה כרשת חברתית, חברת "פייסבוק" למעשה תאלץ לנהל הליכים הוגנים בקרב משתמשיה הרבים ולאפשר שוויון בין המשתמשים, בניגוד למה שקורה כרגע. החלטה תקדימית שכזו, יכולה להביא לכך שרשתות חברתיות אחרות יחששו לנצל את כוחן לרעה כלפי המשתמשים.

[1] קישור להחלטה שפורסמה על ידי הועדה: https://oversightboard.com/news/3056753157930994-to-treat-users-fairly-facebook-must-commit-to-transparency

[2] קישור לתחקיר שפורסם בוול-סטריט ג'ורנל: https://www.wsj.com/articles/the-facebook-files-11631713039

רקע: ביום 6.1.2021, במהלך התפרעות במסגרתה נכנסו פורעים בכוח לבניין הקפיטול בוושינגטון הבירה, פרסם הנשיא דאז, דונלד טראמפ, בחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו, סרטון ובו אמר כי הוא מבין את כאבם של הפורעים, בשל ״גניבת הבחירות לנשיאות״, אולם ביקש מהם להפסיק את מעשיהם וללכת הביתה. פייסבוק ראתה בפרסום האמור הפרת כלליה ותמיכה באנשים וארגונים מסוכנים, והסירה את הפרסום. טראמפ בתגובה פרסם הודעה חדשה ובה הביע מעין תמיכה בהתפרעויות, לצד קריאה להפסיקם. לאחר בחינת הודעותיו של טראמפ בחשבונותיו וברשתות חברתיות נוספות, ובהתחשב בהחמרת האלימות בקפיטול, פייסבוק החליטה  לחסום את החשבון לזמן בלתי מוגבל. ביום 21.1.2021 הפנתה פייסבוק את המקרה למועצה המפקחת וביקשה את המלצותיה לגבי השעית משתמשים המכהנים בתפקידים פוליטיים.

המועצה מצאה כי טראמפ הפר בפרסומיו את הנחיות הקהילה של פייסבוק ואינסטגרם, בדגש על הכללים האוסרים לפרסם שבחים או תמיכה בפעילויות אלימות. במעשיו, כך נקבע, יצר טראמפ סיכון ממשי לאלימות, קל וחומר כאשר באותם ימים כיהן כנשיא ארה״ב והיה בעל השפעה גבוהה, עם 35 מיליון עוקבים בפייסבוק ו -24 מיליון באינסטגרם. המועצה הביעה דעה כי השעיית החשבונות הייתה מוצדקת, אך לא היה ראוי לעשות זאת לתקופה 'בלתי מוגבלת', ללא קריטריונים הקובעים באיזה מועד ואם בכלל החשבון יוחזר. המועצה הזכירה בהחלטתה כי תפקידה של פייסבוק הוא ליתן מענה מידתי כנגד הפרות של מדיניותה ואילו תפקידה של המועצה הוא להבטיח כי הכללים והתהליכים של פייסבוק עולים בקנה אחד עם מדיניות זו. בתוך כך, היה על פייסבוק להפנות את המקרה למועצה בטרם קיבלה החלטה. צוין כי אין בהעברת התיק למועצה כדי להסיר מפייסבוק אחריות בגין מעשיה.

המועצה הנחתה את פייסבוק לבחון מחדש את תגובתה הקיצונית ולהחליט על מענה מתאים יותר, תוך התייחסות לחומרת ההפרה והסיכוי לפגיעה עתידית. כמו כן, צוין כי כלליה של פייסבוק צריכים לחול באופן אחיד על כל מִשְׁתַּמְּשֶׁיהָ, אולם כחלק מהערכת ההסתברות לפגיעה עתידית, ניתן להתחשב ברמת ההשפעה של המשתמש שעשויה להצריך נקיטת פעולות מנע באופן מידי.

נזכיר כי "מועצת הפיקוח" הנ"ל היא גוף וולונטרי אשר פייסבוק הקימה כחלק מהתנהלות תאגידית, וכי אין מדובר בגוף פיקוח שלטוני. ההחלטה מעוררת דיון מעניין באפקטיביות של רגולציה עצמית מצד תאגיד מסחרי.  שעה שמדובר במונופול רב עוצמה כפייסבוק, החלטה בדבר השעיית חשבון צפויה להיות בעלת השלכה רחבה, הן במישור חופש הביטוי של הפרט והן מבחינת ניקיון השיח הציבורי הכללי. על רקע מעמדה המיוחד, ראוי לעודד את פייסבוק לפעול לפי עקרונות של סבירות ומידתיות, החלים על גופים ציבוריים ומעין ציבוריים.

להחלטת המועצה החיצונית של פייסבוק בענין טראמפ לחצו כאן