הסכם דו-קיום בסימני מסחר

באפריל האחרון נדרש בית המשפט העליון להכריע בהיקף סמכותו ושיקול דעתו של רשם הפטנטים וסימני המסחר לקבל או לסרב לרשום סימן מסחר זהה או דומה לסימן רשום, בנסיבות בהן נכרת הסכם דו-קיום בין בעל הסימן הרשום לבין מבקש הרישום (רע"א 5743/24 רשם סימני המסחר נ' חברת שירותי כביסקל בע"מ, מיום 10.4.2025). בית המשפט העליון (כב׳ … להמשך קריאה

הבינה המלאכותית ממציאה פסקי דין

במאי האחרון דן בית המשפט המחוזי בת"א בבקשה לאשר הגשת תביעה ייצוגית כנגד קופות החולים בטענה למחסור בשירותי בריאות נפש בקהילה. במסגרת הבקשה, ב"כ העותרת הפנה לפסיקה שאינה קיימת. ביהמ"ש החליט למחוק על הסף את הבקשה ולחייב את ב"כ המבקשת בהוצאות אישיות. בנובמבר 2024 הגישה עמותת מהל"ה – מטה המאבק למען הילדים, בקשה לתביעה ייצוגית … להמשך קריאה

פיצוי לנפגעת הטרדה מינית

בית הדין הארצי לעבודה נדרש לאחרונה לסכום הפיצויים המגיע למתלוננת, פקחית ביחידת שיטור עירונית, בגין הטרדה מינית מצד מפקדה. פסק הדין הכפיל את סכום הפיצויים והדגיש את חומרת התופעה במקום העבודה והאופן בו היא מנציחה את מעמדן המוחלש של נשים. בית הדין התייחס לקושי המובנה בהוכחת הטרדות מיניות והזכיר את "המובלעת הראייתית" המקלה שנקבעה בפסיקה, … להמשך קריאה

בינה מלאכותית איננה "יוצר" ולא "ממציא"

שהתפתחות הבינה המלאכותית מעלה שאלות משפטיות בנוגע להכרה בזכויות קניין רוחני על תוצרים שהיא מייצרת. אחת הסוגיות שהתעוררו בבתי המשפט היא, אם מכונה מבוססת בינה מלאכותית יכולה להיחשב "ממציאה" לצורך רישום פטנט או "יוצרת" לצורך זכויות יוצרים. פסק הדין בענין Thaler v. Perlmutter שניתן בבית המשפט הפדרלי לערעורים של מחוז קולומביה בארצות-הברית במרץ 2025 קובע … להמשך קריאה

זהירות: מצלמת מהירות לפניך!

בית משפט השלום באשדוד הכריע לאחרונה באישום פלילי נגד תשעה נוהגים במהירות מופרזת, בהתבסס על ראיה יחידה: צילום ממערכת מצלמות מהירות. כב' השופטת ל' שמיר הירש קבעה כי אף שמדובר בראיה קבילה, ראוי להפחית את תוצאות המדידה מחשש לחוסר דיוק (תת"ע (אשד') 474-04-20 מדינת ישראל נ' אבו גויעד עודאי מיום 1.4.2025). לפי הנסקר בפסק הדין, מצלמות … להמשך קריאה

על הקשר בין שימוש במזומן לכלכלה שחורה / קרנית מלכא טיב ודניאלה אסרף

מאמרן של ד"ר דניאלה אסרף וד"ר קרנית טיב מלכא מציע ניתוח של הקשר בין השימוש במזומן לבין התרחבות הכלכלה השחורה, תוך התמקדות ביישומו ובהשפעתו של החוק לצמצום השימוש במזומן,התשע"ח-2018. המאמר מציע בחינה רחבה ומשולבת, הכוללת סקירה תיאורטית של הספרות האקדמית וכן מחקר אמפירי עצמאי שביצעו המחברות לצורך איסוף נתונים ובחינת עמדות הציבור בשאלת יעילות החוק … להמשך קריאה

אתגרי האיגוד המקצועי בסקטור הפיננסי בעידן הניהול הדיגיטלי / הדרה בר מור ומאיר אסרף

מאמר חדש של פרופ' הדרה בר מור ועו"ד דין מאיר אסרף עוסק בהשפעת הבינה המלאכותית והניהול האלגוריתמי על יחסי העבודה במגזר הפיננסי, ובמיוחד בתפקידם המשתנה של ארגוני העובדים. המאמר מתמקד באתגרים החדשים הנובעים מהמעבר לשימוש בבינה מלאכותית במוסדות פיננסיים, ובהשלכותיהם על זכויות העובדים, תנאי עבודתם ודרכי הייצוג שלהם. המגזר הפיננסי נהנה מיתרון טבעי בהטמעת מערכות … להמשך קריאה

פרופיל מקוון אנונימי

פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 3766/24 מדינת ישראל נ' פלונית ממרס 2025 עוסק באתגר עכשווי בעידן הדיגיטלי: כיצד ניתן להוכיח ברמה הנדרשת במשפט הפלילי את זהותו של גורם עוין הפועל מאחורי פרופיל מקוון אנונימי? המקרה נסב על אודות נאשמת אזרחית ישראלית דוברת פרסית, שניהלה לאורך שנים קשר מתמשך עם דמות וירטואלית בשם "ראמבוד". … להמשך קריאה

OpenAI ומיקרוסופט תחת עין רגולטורית

רשות התחרות הבריטית (Competition and Markets Authority) הודיעה כי הקשר העיסקי נשוא חקירתה, בין מיקרוסופט לבין חב' OpenAI, בחשד שמיקרוסופט הגדילה את שליטתה בחברה לשליטה בפועל, אינו עולה כדי "מיזוג חברות" המצריך אישור רגולטורי. מיקרוסופט, לפי המתואר בהחלטה היא חברת טכנולוגיה גלובלית שנוסדה בשנת 1975 ונסחרת בבורסת הנאסד"ק. הכנסותיה בשנת 2024 הסתכמו בכ- 245 מיליארד … להמשך קריאה

חוק הטיקטוק

בינואר האחרון נדרש בית המשפט העליון האמריקאי להכריע בשאלת חוקתיות החוק להגנה על אמריקאים מפני יישומונים אינטרנטיים (אפליקציות) הנשלטים על ידי יריב זר, שזכה לכינוי "חוק הטיקטוק":Protecting Americans from Foreign Adversary Controlled Applications Act. החוק נחקק באפריל 2024 ולפי פסיקת בית המשפט, נועד להגן על הביטחון הלאומי של ארצות הברית מפני האיום שבשליטת מדינות יריבות … להמשך קריאה