כינון מערכת פיננסית מבוססת בנק בהובלת המדינה: המקרה הישראלי, 1948–1973 – ד"ר אולג קומליק

מחקר חדש מאת ד"ר אולג קומליק בוחן את הדרך שבה עוצבה מערכת הבנקאות בישראל לא כתולדה של שוק חופשי, אלא כתוצאה של תהליך מוסדי פוליטי מובהק. בניגוד לדימוי של מערכת בנקאית שמתפתחת מעצמה לפי כוחות השוק, המחבר מציג את המערכת הפיננסית ככזאת שנוצרה "מלמעלה", במסגרת מדיניות לאומית רגולטורית של המדינה, בהתאם למודל המכונה "המדינה המפתחת". … להמשך קריאה

טרנסג'נדרית – אישה?

באפריל האחרון פסק בית המשפט העליון של בריטניה בשאלת פרשנות המונחים "גבר", "אישה" ו"מין" בחוק השוויון הבריטי משנת 2010 (Equality Act 2010). שאלה זו התעוררה בקשר עם יישום חוק סקוטי (Gender Representation on Public Boards (Scotland) Act 2018), שמבטיח ייצוג נשי בשיעור 50% במועצות ציבוריות. בהליכים משפטיים קודמים, נפסלה הגדרת המונח "אישה" ככולל טרנסג'נדריות, בנימוק … להמשך קריאה

ים המלח

דוח מבקר המדינה המיוחד שפורסם במרץ 2025 מציג ממצאים בדבר ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו, בדגש על היבטי סביבה ומקרקעין. ים המלח, המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם, מהווה נכס לאומי בעל חשיבות עליונה ומאופיין בערכי טבע ייחודיים, תכונות מרפא ואתרי מורשת. בשנת 1961 העניקה המדינה לחברת מפעלי ים המלח (מי"ה) זכויות בלעדיות להפקה וניצול … להמשך קריאה

אלימות כלכלית – נשים ערביות־פלסטיניות – מאמר מאת טל מלר, רג'דה אלנאבולסי ומירי ברנשטיין

ההכרה באלימות כלפי נשים הולכת ומתרחבת בעשורים האחרונים, וכוללת הבנה שהאלימות אינה מוגבלת לפגיעות פיזיות או נפשיות בלבד. ממצאי המחקר החדש, המבוססים על שילוב של ניתוח מגדרי של ראיונות עומק וניתוח תוכן של מקרים משפטיים, מצביעים על כך שאלימות כלכלית מהווה רכיב מרכזי ובלתי נפרד ממעגלי האלימות כלפי נשים, ולעיתים אף נמשכת זמן רב לאחר … להמשך קריאה

תאגידי טכנולוגיה גלובליים – סמכות שיפוט ישראלית?

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדרש לאחרונה להכריע בשאלת סמכותו הבינלאומית לדון בתובענה ייצוגית נגד תאגיד טכנולוגיה זר, וזאת במסגרת בקשה שהגישה חברת OpenAI, יצרנית הצ'טבוט "ChatGPT", לכפירה בסמכות שיפוט לפי תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 (ת"צ 1528-04-23 רוזנצויג נחום ואח׳ נ׳ OpenAI LLC, מיום 12.3.2025). במסגרת הדיון, נבחנה שאלה עקרונית בדבר תוקפן של … להמשך קריאה

רגולציה של יחסי עבודה בעת מלחמה

מחקר חדש של ד"ר לילך לוריא מנתח את הרגולציה החלה על צדדים ליחסי העבודה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" ועומד על מידת ההגנה שסופקה לקבוצות שונות של עובדים. ד"ר לוריא פורשת הצעות נורמטיביות על מנת לספק הגנה טובה יותר לעובדים במשברים מדינתיים עתידיים. מאז פרוץ המלחמה הוגבלה ואף נמנעה היכולת של עובדים שונים להמשיך בעבודתם במתכונת … להמשך קריאה

הסדר מותנה ככלי אכיפה

בג"צ עסק לאחרונה בהבנייתו של הסדר מותנה ככלי אכיפה בדיני ניירות ערך, לפי סעיף 54ה לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (בג"ץ 7956-23 משמרת חברה לנאמנות בע"מ נ' היועצת המשפטית לממשלה, מיום 29.7.2024). לפי הוראת החוק, המדינה רשאית להגיע להסדר עם חשוד בהפרת החוק כנגד התחייבותו לקיים תנאים המפורטים בהסדר, בתמורה להתחייבות מצד התביעה להימנע מהגשת כתב אישום. פסק … להמשך קריאה

תביעות השתקה

בית המשפט העליון נדרש לאחרונה להכריע בערעור על החלטה שלא לדחות על הסף תביעת דיבה כ״תביעת השתקה״ (רע"א 1954/24 וקנין נ' קיבוץ ניר דוד, מיום 7.1.2025). תביעת השתקה מוכרת כתביעה בה נעשה שימוש בהליכים משפטיים (לרוב על ידי גורמים בעלי כוח וממון) שלא כדי לזכות בסעד המשפטי המבוקש, אלא במטרה למנוע ביקורת ודיון ציבוריים, באמצעות … להמשך קריאה

דו"ח בנק ישראל לשנת 2024

המשק והמדיניות הכלכלית בשנת מלחמה מלחמת "חרבות ברזל" הטביעה חותם משמעותי על המשק הישראלי ב-2024, עם האטה בצמיחה לשיעור של 0.9% בלבד (צמיחה שלילית לנפש של 0.4%). התוצר העסקי נפגע אף יותר עם ירידה של 0.8%, בעיקר עקב מגבלות היצע שהתבטאו באיסור כניסת פועלים פלסטינים וגיוס נרחב למילואים, אשר פגעו בהיצע העבודה במשק. הממשלה נקטה … להמשך קריאה

התבטאויות בתקשורת – הסדר כובל?

בפברואר 2025 קיבל בית המשפט העליון את ערעור רשות התחרות והורה על הרשעתו של תומר מור בעבירה של צד להסדר כובל. מור, שכיהן כמנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" בתקופת משבר הקורונה, הורשע בהכרעת־הדין בעבירה של הסדר כובל בהתאם להודאתו. אולם, בגזר הדין, בית המשפט המחוזי קיבל את טיעון הנאשם וקבע כי יש להימנע מהרשעה פלילית. … להמשך קריאה