למידה מרחוק (או רחוק מלמידה)?

נגיף הקורונה שהחל להתפשט במדינת ישראל הביא בחודש מרץ 2020 לסגירתם של מוסדות החינוך ולמעבר ללמידה מקוונת מרחוק. עובדה שיש בחובה סיכונים אך גם הזדמנויות. אלא שנראה שככלל מערכת החינוך לא היתה ערוכה לכך, והיו מי שנותרו מאחור.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי לכ-24% ממשקי הבית עם ילדים אין חיבור זמין לרשת האינטרנט ובכ-16% משקי בית אין מחשב ביתי.[1] מתנוני משרד האוצר עולה תמונה עגומה אף יותר לפיה לכ-27% אין חיבור זמין לרשת האינטרנט ולכ-20% מהתלמידים אין מחשב ביתי.[2] כשמדובר על האוכלוסייה החרדית והערבית המצב מחריף – לכ-72% אין חיבור לרשת האינטרנט ולכ-42% מהאוכלוסייה החרדית אין מחשב ביתי. בקרב האוכלוסייה הערבית ל-38% אין חיבור לרשת האינטרנט ול-26% אין מחשב ביתי.[3]

אם נסתכל על האוכלוסייה הערבית עולה שכמחצית ממנה לא מחוברת באופן רציף ללמידה מרחוק, בין היתר בשל העדר בתשתיות, מחסור באמצעי קצה וחוסר יכולת של ההורים לסייע לילדיהם.[4] נוסף לכך, רק בחודש יולי פורסם כי משרד החינוך הפסיק לתקצב את תוכנית "חינוך וירטואלי" בפריפריה, המאפשר לתלמידים לגשת לבחינות בגרות במקצועות שאינם נלמדים ברמת 5 יחידות בבית ספרם מתוך מטרה לפתוח להם דלתות רבות יותר בעתיד.[5] עובדות אלה משאירות תלמידים רבים מחוץ למעגל הלמידה.

עם תחילתה של הלמידה מרחוק הוגשו שתי עתירות לבית המשפט העליון, ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, בגין חוסר הנגשת הלמידה לתלמידים שאין ברשותם חיבור לרשת האינטרנט או שאין ברשותם ציוד קצה מתאים.[6] עתירות אשר התייתרו בשל חזרת התלמידים לספסל הלימוד (לפחות באופן זמני).

התפשטות נגיף הקורונה הביאה מעל 190 מדינות ברחבי העולם לידי החלטה לסגור את מערכת החינוך – מה שגרם לכך שכ-1.6 מיליארד ילדים נותרו ללא מסגרת פורמלית מוכרת,[7] ואשר לו השלכות הנוגעות להפרעה לרצף הלימודי, להיעדר מסגרת חברתית-חינוכית תומכת, לעלייה באחוזי הנשירה מבתי הספר ולניתוק מהלימודים.[8] על מנת להתמודד עם הפערים בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות מוחלשות ועל מנת להבטיח שוויון הזדמנויות, מדינות שונות בעולם מציעות השאלת אמצעי קצה לתלמידים מאוכלוסיות חלשות וקבלת חבילות אינטרנט במחירים מוזלים.[9]

לא, החסרונות אינם עומדים בגפם. עידן זה, טומן בחובו גם הזדמנויות – הזדמנויות שמתאימות לשוק העבודה הגלובלי ולהשתנות המתמידה בחברה במאה ה-21, ביניהן: למידה באופן אוטונומי, למידה התואמת את קצב ההתקדמות האישי, בהתאם לזמן ולמקום המתאים ביותר עבור כל אחת ואחד.[10] מתוך הנחה שאלו הן מיומנויות הנדרשות במאה ה-21, על משרד החינוך לאמץ מודלים של למידה מרחוק, בדומה למה שנעשה בקנדה שם החליטו ברפורמה מקיפה, כשנה לפני התפרצות הנגיף, לעבור ללמידה מרחוק בשילוב עם למידה פיזית בכיתות.[11] אלא שלא די באימוץ מודל או שיטת פעולה, יש להכשיר את המורים להתמודדות עם סוג זה של למידה,[12] ולשדרג את תוכניות הלימודים בסביבה הדיגיטלית.[13] מניתוח שערך בנק ישראל עולה כי רק במחצית מבתי הספר בישראל מורים ומורות בעלי מיומנויות טכניות ופדגוגיות באשר ללמידה באמצעות כלים דיגיטליים, משאבי תמיכה וסיוע טכני מספקים.[14] ובכך אין די כדי לנצל את ההזדמנויות שטומן בחובו העידן הנוכחי.

ייתכן שהלמידה מרחוק תביא לשינוי באופן הלמידה מעתה ואילך, שינוי שלדעת אחדים הוא שינוי נדרש ולמעשה מהווה זרז לשיטת לימוד חדשה ויעילה יותר.[15] פרופ' אופלטקה, למשל, סבור שעל מנת להתמודד עם המשבר משרד החינוך נדרש לתת אוטונומיה לרשויות המקומיות ולמנהלי בתי הספר, כתלות באופי האוכלוסייה בכל רשות ורשות. משרד החינוך נדרש, לפיו, לעסוק בהתוויית מרחבי למידה מותרים, בהיקף החומר הלימודי המצופה, במגוון שיטות הלמידה ובהטמעת חינוך ערכי גם בעת הזו. ולהשאיר בידי מנהלי בתי הספר את הבחירה כיצד יבוצעו אלה. [16]

לפני סיום אדגיש כי בשיחה שערכתי עם שתי מנהלות בתי ספר תיכון – אחת מדרום הארץ והשנייה מאזור השרון – עולה שהמשבר הביא עמו אתגרים ולחץ, אך המעבר ללמידה מרחוק הביא עמו גם צורך לחשוב באופן יצירתי, מחוץ לקופסה, והדגיש את החשיבות שבלמידת עמיתים.[17]

אם כן, נראה כי הלמידה מרחוק נתנה (ועודנה) מענה לימודי, ויש שהשתמשו במשבר כהזדמנות לטובת הקמת מערך חינוכי מקוון יעיל ועשיר.[18] אך הלמידה מרחוק אִפשרה בעיקר לתלמידות ולתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה – להם נגישות לרשת אינטרנט, מספר אמצעי קצה (מחשבים ניידים, מחבים נייחים ומחשבי יד) נגישים, מרחב שקט לנהל בו למידה אפקטיבית ואף יכולת ההורים לסייע בהתמודדות עם קשיים דיגיטליים – [19] בעוד תלמידים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך נותרים רחוק, רחוק מלמידה.

[1] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקט נתונים לרגל יום הילד הבין-לאומי 2019 (18.11.2019), זמין ב: www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2019/349/11_19_349b.pdf.

[2] משרד האוצר פערים חברתיים-כלכליים ומגזריים במידת המוכנות להוראה מרחוק במערכת החינוך 1 (2020).

[3] שם.

[4] אתי וייסבלאי למידה מרחוק בשעת חירום עקב סגירת מוסדות חינוך עם התפשטות נגיד הקורונה 7(הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2020).

[5] שירה קדרי-עובדיה "משרד החינוך הפסיק לתקצב תוכניות מקוונות להוראת תלמידים בפריפריה לבגרות" הארץ 28.6.2020 www.haaretz.co.il/news/education/1.8953154.

[6] מריה רבינוביץ' זמינות אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט עבור ילדים לצורך למידה מרחוק (הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2020). בעמ' 15–16 מצוינות העתירות שהוגשו: בג"ץ 20/2398 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' ראש הממשלה ומשרד החינוך, ובג"ץ 20/2823 נאדר נאצר ואחרים נ' שר החינוך רפי פרץ ואחרים.

[7] United Nation, Policy Brief: Education during COVID-19 and beyond (2020), זמין ב: https://www.un.org/development/desa/dspd/wp-content/uploads/sites/22/2020/08/sg_policy_brief_covid-19_and_education_august_2020.pdf.

[8] וייסבלאי, לעיל ה"ש 4.

[9] שם, בעמ' 7.

[10] עמליה רן "למידה רחוק בימי קורונה: הזדמנות לשינוי מערכתי" כלכליסט 22.3.20 www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3802910,00.html.

[11] ליאור דטל "האיש שהמציא את הלמידה מרחוק בישראל: 'המורים הגדילו מטלות בזום – והתלמידים ברחו'" דהמרקר 4.8.2020 https://www.themarker.com/news/education/.premium-1.9043101

[12] שם; רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך הוראה ולמידה מרחוק בתקופת משבר הקורונה – סקר מורים והורים (2020), זמין ב: cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/HaarachatProjectim/Remote_Learning_Reports.htm.

[13] בנק ישראל מערכת החינוך בישראל – למידה מרחוק, פערי הישגים בין דוברי עברית לדוברי ערבית ומי הם התלמידים הרוצים להיות מורים בישראל (2020), זמין ב: www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/9-6-2020.aspx.

[14] שם.

[15] Cathy Li & Farah Lalani, The COVID-19 pandemic has changed education forever. This is how, World Economic Forum (April 29, 2020), available at: https://www.weforum.org/agenda/2020/04/coronavirus-education-global-covid19-online-digital-learning/.

[16] יזהר אופלטקה "הבסיס לכישלון של משרד החינוך במשבר קורונה" וואלה 31.10.2020 news.walla.co.il/item/3395265.

[17] תמלול השיחות שמור אצל המחברת.

[18] ליאור דטל "עידן הקורונה: בית הספר הווירטואלי הראשון יוקם בישראל" דהמרקר 14.7.2020 www.themarker.com/news/education/.premium-MAGAZINE-1.8990788.

[19] נחום בלס ההוראה והלמידה מרחוק – סיכויים וסיכונים, תובנות ראשוניות וזמניות בהחלט ממשבר הקורונה כרם – מכון לחינוך הומניסטי יהודי, זמין ב: kerem.org.il/2020/06/08/%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0/.

שתפו את הכתבה: