בעיצומו של החורף יש הבוחרים להתקין בביתם אח, קמין ביתי, הפועל על בסיס עצי הסקה. אמצעי חימום זה הוא המזהם ביותר מבין אמצעי החימום הביתיים, במיוחד אם מותקן שלא בהתאם לתקנים הנדרשים.[1]
חימום בעץ כולל בחובו סכנות בריאותיות ממשיות שכן בתהליך שריפת העץ נפלטים לאוויר חלקיקים נשימתיים אשר ידועים בהיותם מחוללי סרטן וגורמים להתקפי לב, והם אף עלולים להחמיר מחלות כלי דם ומחלות נשימתיות. הנתונים בסיכון מוגבר הן אוכלוסיות רגישות ביניהן נשים בהריון, תינוקות וילדים ואנשים מבוגרים בני למעלה מ-65.[2] מדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת בספטמבר האחרון עולה כי 30% מזיהום האוויר בחורף מקורו בקמינים.[3]
אכיפת השימוש בתנורי העץ המזהמים מופקדת בידי הרשויות המקומיות מכוח חלק ו' לפקודת בריאות העם, 1940. אלא שרשויות אחדות אימצו חקיקת עזר האוסרת על התושבים להתקין תנורי הסקה המבוססים על שריפת עץ, חלקן אימצו סמכויות אכיפה, ואחרות משאירות בידי התושבים את החלטת האכיפה בהתבסס על האחווה הקהילתית.[4] כפי שעולה מהדיון שנערך בוועדת הפנים 28 רשויות (מתוך 262 רשויות) הסדירו את השימוש בתנורי הסקה המבוססים על שריפת עץ באמצעות חוקי עזר, ושלוש רשויות נוספות הסדירו זאת באמצעות הנחיות הנוגעות להיתרי בנייה.[5]
נוסף לסמכויות הניתנות מכוח פקודת העם, סעיף 3 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961 קובע "לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". כלומר יש בידי הרשויות המקומיות יכולת לפעול לגמר את המפגע הסביבתי והבריאות. אך בפועל, ועדות התכנון והבניה האמונות על האכיפה והפועלות במסגרת הרשות המקומית ממעטות לעסוק בנושא והוא אף אינו נאכף על ידן.[6]
לפיכך, בישראל אין חקיקה ייעודית האוסרת ומסדירה את השימוש בתנורי החימום מבוססי שריפת עץ. אך ישנם שני חוקי עזר העוסקים בשימוש בתנור הסקה ביתיים. האחד, תברואה וסילוק מפגעים; והשני, שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים.[7] כמו כן קיימים תקנים המסדירים ייבוא של תנורי הסקה ביתיים.[8] ניצנים של חקיקה ניתן לראות בהצעת חוק לתיקון אוויר נקי (איסור שימוש בתנורי עץ, סולר ונפט), התשע"ח–2018 לפיו יאסר שימוש בהסקה המבוססת על שריפת עץ, סולר או נפט גולמי. מפר האיסור אף יהיה חשוף לקנס בגובה של עד 14,400 שקלים.[9] חקיקה זו עודנה תלויה ועומדת ובינתיים ימשיך המצב של זה נהנה וזה סובל.
אם כן מהחקיקה לא נראה כי תבוא הישועה, אבל גם מהפסיקה אין זיק של תקווה. שכן בתי המשפט לא נוהגים לקבוע מסמרות.
אם נלמד על הנעשה ממדינות העולם, מדוח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2015 עולה שכ-3 מיליארד אנשים ברחבי העולם משתמשים באמצעי חימום ביתיים העושים שימוש בפחם, בדלקים ובעצים.[10] בקנדה, למשל, ישנו תקן וולונטרי הנוגע להליך ייצור הקמינים ובו קבוע שיעור פליטות המזהמים המרביים ומוגדרת הבדיקות הנדרשות לביצוע על ידי מעבדה מוסמכת. בחלק מהרשויות בקנדה התקן אומץ כתקן מחייב. נוסף לכך קיימת תוכנית תמריצים המעודדת את אזרחי קנדה להחליף תנורי הסקה ישנים תמורת 250 דולר קנדי בתנורים העומדים בתקינה החדשה. כמו כן, הושקעו מאמצים בהסברה ובחינוך הציבור בנוגע להשפעות הבריאותיות והסביבתיות.[11]
בבריטניה, אחד מדברי החקיקה הוא חוק אוויר נקי (Clean Air Act 1993) לפיו חל איסור באזורים מסוימים במדינה על יצירת עשן מארובות, כולל עשן שמקורו בתנורי הסקה שעושים שימוש בעץ. העוברים על האיסור עלולים להיות חשופים לקנס בגובה של עד 1,000 לירות שטרלינג. למרות החקיקה האכיפה לא מצליחה למגר את זיהום האוויר הנוצר מפליטת מזהמים מעשן מארובות. במקביל, החלה תוכנית למתן תמריצים לאזרחי הממלכה אשר יחליפו את אמצעי החימום המזהמים באמצעי חימום המבוססים על אנרגיות מתחדשות. הממשלה הקצתה סכומי כסף עבור חינוך והסברה וסכום כסף נוסף הוקצה ליוזמות מקומיות למניעת זיהום האוויר בתחומן.[12]
גם בארצות הברית קיים חוק אוויר נקי, משנת 1995, בנוסף לתקן שנקרא New Source Performance Standards. אלו עוסקים ברמת זיהום האוויר ובתקני הייצור הקפדניים בהם נדרשים לעמוד. ישנן יוזמות וולונטריות מקומיות וניתנות הנחות או מענקים למחליפים תנור הסקה ישנים.[13]
כלומר, ניתן לראות כי קיים שילוב בין רגולציה, לבין הסדרים וולונטריים לבין חינוך והסברה על מנת למגר את התופעה. כל שנותר לי הוא להסכים עם הנאמר בדיון בוועדת הפנים של הכנסת "רק חקיקה ממשלתית שתסדיר את השימוש בקמיני עץ תאפשר צמצום המפגע שממרר את חייהם של רבים" – ויפה שעה אחת קודם.[14]
[1] המשרד להגנת הסביבה "זיהום אוויר מתנורי הסקה על עץ (קמינים)" www.gov.il/he/departments/guides/wooden_stoves_guide?utm_source=google_search&utm_campaign=wood_fireplaces_2020&gclid=CjwKCAiArIH_BRB2EiwALfbH1PHqDmsR5skr0iDy-afE3IGamS6k6p5pjDXcvEpjPePufo2-rSrSgRoCLF8QAvD_BwE.
[2] המשרד להגנת הסביבה "זיהום אוויר מתנורי הסקה על עץ (קמינים)" www.gov.il/he/departments/guides/wooden_stoves_guide?utm_source=google_search&utm_campaign=wood_fireplaces_2020&gclid=CjwKCAiArIH_BRB2EiwALfbH1PHqDmsR5skr0iDy-afE3IGamS6k6p5pjDXcvEpjPePufo2-rSrSgRoCLF8QAvD_BwE&chapterIndex=2.
[3] חדשות הכנסת "ועדת הפנים קוראת למשרד להגנת הסביבה לקדם חוק להסדרת השימוש בקמינים להסקה ביתית" (23.9.2020) m.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press23092020d.aspx.
[4] המשרד להגנת הסביבה "זיהום אוויר מתנורי הסקה על עץ (קמינים)" www.gov.il/he/departments/guides/wooden_stoves_guide?utm_source=google_search&utm_campaign=wood_fireplaces_2020&gclid=CjwKCAiArIH_BRB2EiwALfbH1PHqDmsR5skr0iDy-afE3IGamS6k6p5pjDXcvEpjPePufo2-rSrSgRoCLF8QAvD_BwE&chapterIndex=5.
[5] חדשות הכנסת, לעיל ה"ש 3.
[6] רינה בניטה כלים להסדרת השימוש בקמינים לחימום ביתי – סקירה משווה ותמונת מצב בישראל 24 (הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2019) fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/0a9e2202-4af6-e811-80e7-00155d0aeea3/2_0a9e2202-4af6-e811-80e7-00155d0aeea3_11_13583.pdf.
[7] המשרד להגנת הסביבה, לעיל ה"ש 4.
[8] בניטה, לעיל ה"ש 6, בעמ' 20–21.
[9] שם, בעמ' 4.
[10] שם, בעמ' 1.
[11] שם, בעמ' 8–9.
[12] שם, בעמ' 11–12.
[13] שם, בעמ' 14–15.
[14] חדשות הכנסת, לעיל ה"ש 3.
