באוקטובר 2021 פסק בית המשפט העליון בערעור של יצרנית הבשמים המפורסמת ״Chanel״ כנגד חברת סנט-וויש הישראלית, ואגב כך דן בסוגיות ליבה בדיני סימני המסחר.
סנט-וויש בע״מ, חברה ישראלית בבעלות פרטית, רוכשת בשמים של מותגים יוקרתיים ומבקבקת אותם מחדש באריזות בקבוקונים של 8 מ״ל במעבדה ביתית של מייסדת החברה. הבקבוקונים נמכרים בעלות של כ- 50 שקלים לכל בקבוקון, תוך ציון שם המותג המקורי. חברת שאנל שלחה מכתב התראה בטענה להפרת סימני המסחר ופגיעה במוניטין. סנט-וויש עתרה לביהמ״ש המחוזי לקבלת סעד הצהרתי.
ביהמ״ש המחוזי פסק, כי השימוש הבלתי רשום בסימני מסחר רשומים עונה להגדרת ״הפרה״ שבסעיף 1 לפקודת סימני המסחר. עם זאת, סנט-וויש הבהירה על גבי הבקבוקונים שאלה ממולאים על ידה וכי אין כל זיקה מסחרית בינה לבין שאנל. על הרקע הזה, בית המשפט המחוזי סבר כי סנט-וויש זכאית להגנת ״שימוש אמת״ שבסעיף 47 לפקודה, הקובע לאמור: ״רישום לפי פקודה זו לא ימנע מאדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו, או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו״. נקבע כי סנט-וויש רשאית לבקבק מחדש את המוצר ולעשות שימוש בבשם היצרנית, שכן אין חשש להטעיית הצרכן. על הכרעה זו, ערערה שאנל.
ביהמ״ש העליון, מפי המשנה לנשיאה כב' הש' נ' הנדל, קיבל את הערעור באופן חלקי, והחזיר את הדיון לבית המשפט קמא לבחון אם העברת הבושם לבקבוקונים פוגעת באיכות הבושם. כב׳ הש' הנדל ציין כי חשש להטעיית הצרכן כולל גם שינוי של תכונות המוצר במסגרת האריזה מחדש. שאנל העלתה טענה נוספת לפיה הבקבוק מחדש מדלל את המוניטין היוקרתיים שלה בשוק. לעניין זה, כב׳ הש' הנדל קבע כי אריזת הבקבוקונים של סנט-וויש לא מעמידה תשתית של ממש להוכחת חשש מפני ״דילול תדמית״ של שאנל. כב׳ השופט הוסיף, כי הבסיס התיאורטי של הטענה אינו ברור. הטעם לכך הוא שאריזת סנט-וויש לא יכולה להשפיע לרעה על התדמית של שאנל מכיוון שמי שרוכש בקבוק של סנט-וויש רוכש דווקא בשל הבקבוק מחדש, בידיעה ברורה שהאריזה היא של סנט-וויש.
פסק הדין מדגים את המתח שבין הגנה קניינית בסימני מסחר לבין האינטרס של יזמות ותחרות חופשית. השאלה אם מותר למתחרה לארוז מחדש מוצר הנושא מותג מפורסם נוגעת בגבולות ההגנה בסימני מסחר. בית המשפט העליון צעד בעניין שאנל בעקבות הלכת טומי הילפיגר, שם נפסק כי ייבוא מקביל של סחורות הוא מהלך מסחרי מותר וברגיל לא יהוה הפרה של סימן המסחר. ברם, כאשר השימוש בסימן המסחר אינו מתמצה במכירת ״סחורה אמיתית״, אלא נעשה אגב שינוי תכונות הסחורה – שונה הדבר. רכישת בשמים ומכירתם הן פעולות מותרות המקדמות תחרות ורווחת צרכנים. אולם, פעולותיה של סנט-וויש הכוללות ביקבוק מחדש עשויות להוות הפרה, אם יימצא כי תכונות המוצר המקוריות – לא נשמרו.
לע״א 8668-19 Chanel נ׳ סנט וויש בע״מ (מיום 31.10.2021) לחצו כאן.
לה״פ (תל אביב-יפו) 37077-01-17 סנטוויש בע״מ נ׳ Chanel (מיום 30.10.2019) לחצו כאן.
לע״א 7629/12 אלעד מנחם סוויסה נ׳ Tommy Hilfiger Licensing LLC (מיום 16.11.2014) לחצו כאן.
