שנת 1973 נחשבת לשנה היסטורית בארה"ב. אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בחברה האמריקאית – הזכות לבצע הפלות – הוכרע בפסק הדין המונומנטלי בענין Roe v. Wade בו נפסק כי מדובר בזכות חוקתית המוגנת ברמה הפדרלית, וכל חוק מדינתי האוסר על כך – סותר את חוקת ארה"ב. כיובל שנים חלף מאז, והשאלה עומדת כיום לעיון מחודש בבית המשפט העליון בארצות הברית. לאחרונה, באופן חסר תקדים, הודלפה לתקשורת טיוטת עמדת הרוב של בית המשפט, אשר עומדת להפוך את הפסיקה ההיסטורית ולהחזיר ל"נבחרי העם" (כלשון הטיוטה) את ההחלטה על חקיקת חוקים המאפשרים או אוסרים לבצע הפלות.[1]
עניינו של פסק הדין Roe vs. Wade בגב' נורמה מקורווי[2], אישה צעירה בהיריון עם ילדה השלישי. נורמה ביקשה לבצע הפלה אך התגוררה בטקסס, מדינה בה הפלות נאסרו מכח חוק, אלא אם מטרתן היא הצלת חיי האם. מקורווי הגישה תביעה נגד פרקליט המחוז – הנרי וייד, בטענה לפיה חוקי טקסס האוסרים על הפלות מנוגדים לחוקה. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתה, אך מדינת טקסס ערערה לבית המשפט העליון.
בינואר 1973, בפסק דין תקדימי ומכונן, בית המשפט העליון קבע כי תיקון 14 לחוקה האמריקאית, המעגן את הזכות לפרטיות, מגן על זכותה של האם לבחור אם לבצע הפלה. בית המשפט העליון סייג את בחירת האם בקובעו כי זכותה אינה מוחלטת וכי יש לאזנה עם אינטרסים חברתיים להגנה על חיי העובר. המבחן שאומץ קשר בין חוקיות ההפלה לבין שלושה שלבים במהלך ההיריון, באופן שהזכות להפסיק היריון הותלתה בשלב ההיריון: בשליש הראשון, האישה ההרה נהנתה מבחירה עצמאית לבצע הפלה; בשליש השני – בחירתה הוכפפה לשיקולים של צורך, כגון צורך בריאותי, גיל האישה ההרה או היריון שמקורו באונס או גילוי עריות; ואילו בשליש השלישי של ההריון, בהיות העובר בעל פוטנציאל ממשי לחיים – ההפלה נאסרה.
בשנת 1992 בחן בית המשפט העליון את המקרה שלPlanned Parenthood v. Casey ושוב נפסק, כי לאישה זכות חוקתית מוגנת לביצוע הפלה; עם זאת, המבחן הקושר את הזכות לשלב ההיריון עודן במבחן יכולתו של העובר לשרוד מחוץ לרחם (fetal viability). ככלל, הלכה זו מאפשר לנשים הרות לבצע הפלות במסגרת 24 השבועות הראשונים של ההיריון, קרי: עד לסוף השליש השני.
המקרה הממתין כיום לפסיקת בית המשפט העליון, Dobbs vs. Jackson Women's health Organization, עוסק בחוק משנת 2018 במדינת מיסיסיפי, האוסר על ביצוע הפלות לאחר שבוע 15 להריון[3]. בערכאות הנמוכות בהן נדון המקרה עד כה, אושרו צווים כנגד אכיפת החוק בטענה שהחוק המדינתי נוגד את חוקת ארה"ב ואת פסיקת בית המשפט העליון. ואולם נראה כי הגישה השיפוטית השתנתה בבית המשפט העליון. אין זה סוד שבית המשפט העליון בארה"ב נשלט כיום על ידי רוב של שישה שופטים שמרניים (מאז חילופי שופטים בשנת 2020 לאחר מותה של השופטת רות גינזבורג). שינוי פרסונלי זה עלול להטות את הכף לטובת שינוי ההלכה הנתפסת בעיני רבים כליברלית יתר על המידה.
מאז מאי 2021, עת המקרה הגיע לדיון בבית המשפט העליון, נחקקו חוקים והוצעו הצעות חוק כנגד הפלות בלא פחות מ-22 מדינות בארה"ב, רובן בעלות רוב רפובליקני. האפשרות לאכוף חוקים אלה תלויה בהכרעה שתתקבל בפסק הדין בעליון. ל-8 מדינות (אלבמה, אריזונה, ארקנסו, מישיגן, מיסיסיפי, אוקלהומה, ויסקונסין ווירג'ינה המערבית) עדיין קיימים חוקים אשר אוסרים או מגבילים הפלות ואשר יכנסו לתוקף אם פסיקת בית המשפט העליון תהפוך את הפסיקה הקודמת. ב-13 מדינות (ביניהן קנטאקי, איידהו, מיזורי, טנסי ועוד) קיימים Trigger laws (חוקים שיכנסו לתוקף בשינוי נסיבות) האוסרים על ביצוע הפלות גם בשליש הראשון והשני של ההיריון.
אחד החוקים הידועים כנגד הפלות אשר עלה לכותרות הוא Texas Heartbeat Act. על פי חוק זה, שנחתם על ידי מושל טקסס במאי 2021, ניתן לתבוע בתביעה כספית את מבצעי ההפלות ועוזריהם, אם ביצעו הפלה לאחר שאותרה בעובר פעילות לבבית. סביב תוקפו של חוק זה לפי הלכת Roe v. Wade פרץ דיון ציבורי סוער. בטקסס עברה בהמשך השנה הצעת חוק נוספת – The Human Life Protection Act – האוסרת על הפלות למעט לצורך הצלת חיי האם.
יש הטוענים כי החוקים שהוצעו לאחרונה, בציפייה להכרעת בית המשפט העליון בפרשת Dobbs, הם הקיצוניים ביותר מזה 70 שנה, אף יותר משהיו לפני Roe v. Wade. דוגמא לכך ניתן לראות בחוק באוקלהומה המטיל עד 10 שנות מאסר ועד 100,000$ קנס על מבצעי הפלות[4]. שנת 2021 הוכרזה כשנה בה הוצעו ונחקקו מרבית החוקים האוסרים על הפלות מאז פסק דין Roe v. Wade (561 חוקים נחקקו רק מיוני 2021, מתוך 1327 הגבלות מדינתיות שהוטלו על ביצוע הפלות מאז פסק הדין בשנת 1973([5].
הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון, אם תתקבל, צפויה לפגוע פגיעה קשה באוטונומיה של הפרט, וביתר דיוק: בזכותן של נשים לקבל החלטות על גופן ועל חייהן. איסור על הפלות מפקיע את הרחם הנשי משליטתה של האישה ומכפיפו לשיקולים חיצוניים לה, דתיים וחברתיים. הפסיקה היא בעלת השלכות משמעותיות גם בחתך חברתי רחב: ראשית, הגבלת הפלות צפויה להגדיל פערים חברתיים: לפי הסטטיסטיקה, נשים עניות ושחורות עוברות יותר הפלות מקבוצות אחרות באוכלוסייה ולפיכך הפיכת ההלכה צפויה לפגוע בהן יותר מאשר בקבוצות אחרות[6]. בנוסף, צפויה התפתחות של שוק שחור להפלות לא חוקיות, אשר מעבר לאתגרי האכיפה הוא מהווה סכנה ממשית לבריאותן של נשים. כמו כן, הפסיקה צפויה להוביל לשינויים פוליטיים בחלק מהמדינות;[7] וכן להגדיל את הפערים בין מדינות "רפובליקניות" למדינות "דמוקרטיות" בתוך ארצות-הברית.
למרות מחאה שפרצה לאחר שהטיוטה הודלפה, דעת הקהל האמריקאית אמנם חלוקה בנושא ההפלות: סקרים מראים כי כשני שלישים מהאמריקאים תומכים בהלכה הליברלית המשתקפת בפרשת Roe v. Wade, אך בד בבד רבים תומכים באיסור הפלות כבר בשליש השני להריון, וכ-55% מהאמריקאים תומכים באיסור הפלות בכל המקרים. נטען כי חלקים רחבים של הציבור עונים באופן לא עקבי על שאלות בסקרים בנושא ההפלות והנושא ידוע כקשה למדידה והערכה[8]. הנשיא ביידן כינה את טיוטת פסק הדין "קיצונית", וקרא לגבש חוק פדרלי שיגן על הזכות להפסיק היריון[9].
מעניין בהקשר זה להתבונן בתמונת המצב לפני ההלכה משנת 1973 כמו גם במצב הצפוי היה וההלכה תשתנה[10]:
ארה"ב לפני Roe vs. Wade[11]:
ב-30 מדינות (באדום) הפלות היו לא חוקיות; ב-13 מדינות (בירוק) הפלות היו מותרות רק במקרה של סכנה לאם, פגמים עובריים, אונס או גילוי עריות; ב-4 מדינות (בצהוב) הפלות היו מותרות על פי בקשת האם; ב-2 מדינות (בכחול) הפלות היו מותרות במקרה של סכנה לאם; ובמדינה אחת (בסגול) הפלות היו מותרות במקרה של אונס.
מדינות בהן קיימים כיום Trigger laws (באדום): חוקים אשר יאסרו על הפלות אם פסק דין Roe v. Wade יתהפך[12].
אין לתמוה שנושא טעון זה מעורר רגשות עזים ודעות מנוגדות. הזכות להפסיק היריון נוגעת בשורשי זכויות הפרט, שהרי מדובר בזכות של אישה על גופה ובבחירה שהיא הרת גורל להמשך חייה. אין מדובר באחת מן הזכויות אשר עשויה להיחשב למותרות או שניתן להסיגה בקלות מול ערכים מתנגשים, שכן בגוף האישה ובגורלה מדובר. אכן, כנגד חירות האישה נשמעות דעות – שמקורן בדרך כלל דתי, לפיהן אסור לבן-אנוש לאבד עובר; זאת משום היותו בעל פוטנציאל של חיים. ואולם השקפה קיצונית המחייבת את הלידה כמעט בכל מחיר אינה מתחשבת בהשלכות הנפשיות, החברתיות והכלכליות, של אם שחויבה ללדת באונס ושל תינוק שנולד בכפייה. כרגיל, נשים עשירות עשויות למצוא פתרון ברכישת השירות במקומות מותרים; ואולם קבוצת האוכלוסייה המוחלשת, שידה אינה משגת, תסתבך בפעילות לא חוקית או בלידה בלתי רצויה, אשר צפויה לאמלל את התינוק ואת אמו ולהעמיס נטל כלכלי על המשפחה והחברה בכללותה. בית המשפט העליון האמריקאי צריך להיזהר מאוד בשינוי ההלכה; הלכותיו נודעות בעולם כולו והן בעלות השלכה רוחבית על רמת ההגנה שתינתן לזכויות נשים ולזכויות אדם בכלל. אל לו לבית המשפט העליון להסס: עליו להכיר בכך שאישה איננה מכונת הולדה חברתית. אין לרתום את הגוף הנשי לצרכים חברתיים הזרים לרווחה האישית שלה. עדיפה הפסקת היריון בזמן, מאשר לידה אומללה.
[1] פסק הדין הסופי צפוי להתפרסם בסוף יוני או ביולי, אולם הסברה הרווחת היא כי נוסחו לא יהיה שונה מהותית מהטיוטה המודלפת (שאמינותה כבר אושרה על ידי בית המשפט עצמו) לאור התמיכה המשוערת של לפחות 5 מהשופטים בבית המשפט העליון בעמדה זו
https://www.bbc.com/news/world-us-canada-61302740
[2] התובעת נקראת בכתב התביעה "ג'יין רו" – כינוי נפוץ לתובע אלמוני בארה"ב.
[3] החוק אמנם מאפשר הפלות אחרי שבוע 15 במקרים של צורך רפואי או מומים מולדים בעובר אך לא מתייחס למקרים בהם ההיריון הוא תוצאה של אונס או גילוי עריות.
[4] The Washington Post, 14/4/22, https://www.washingtonpost.com/politics/2022/04/14/extreme-abortion-laws/
[5] https://www.americanprogress.org/article/state-abortion-legislation-2021/
[6] BBC News, 4/5/22, https://www.bbc.com/news/world-us-canada-61302740
[7] The New York Times, 4/5/22, https://www.nytimes.com/2022/05/04/upshot/polling-abortion- states.html
[8] The New York times, 4/5/22, https://www.nytimes.com/2022/05/04/upshot/polling-abortion-states.html
[9] Time, 3/5/22, https://time.com/6173002/joe-biden-abortion-fundamental-right/
[10] התרשים המדגים את המדינות בהן קיימים Trigger Laws, בהן צפויה אכיפה מיידית של החוקים האוסרים הפלות לאחר שינוי ההלכה, מהווה כמובן המחשה של תמונת מצב חלקית בלבד למצב האפשרי אחרי שינוי ההלכה.
[11] https://en.wikipedia.org/wiki/Abortion_in_the_United_States
[12] https://en.wikipedia.org/wiki/Dobbs_v._Jackson_Women%27s_Health_Organization
