בהתאם להחלטת הממשלה מס' 213 מאוגוסט 2021 בענין "תכנית להגברת התחרות בחקלאות" הוגש זה עתה דו"ח ביניים של הוועדה לבחינת פערי תיווך בפירות ובירקות ("הוועדה לבחינת פערי תיווך בפירות ובירקות דוח ביניים" מרץ 2022). בראש הוועדה עמד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא, וחברים בה מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר עו"ד נעמה קאופמן-פס, הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר איליה כץ.
ירקות ופירות מהווים מרכיב חשוב ובסיסי בסל המזון של משקי בית בישראל. היקף הצריכה הכולל של פירות וירקות עמד נכון לשנת 2020 על 29.1 מיליארד ₪ בשנה, מזה כ- 24.7 מיליארד ₪ לפירות וירקות טריים. המחיר המשוקלל של פירות וירקות עלה בכ- 70% בעשרים השנים האחרונות. לשם ההשוואה, מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות עלה באותה תקופה בכ- 50% בלבד, ומדד המחירים לצרכן ללא פירות, ירקות ודיור עלה באותה התקופה ב- 21% בלבד.
הוועדה נדרשה לערוך מספר בדיקות: לנתח את שרשרת האספקה של פירות וירקות; לבחון חסמים וכשלי שוק שעלולים להביא לפגיעה בצרכן, לרבות פערי תיווך בהפצת תוצרת חקלאית של פירות וירקות או רווחיות חריגה לאורך שרשרת האספקה שלהם; ככל שיימצאו כשלי שוק או חסמים או רווחים חריגים בכל אחת מחוליות שרשרת האספקה, הוועדה תמליץ לשרים על פעולות נדרשות לשיפור התחרות במקטעים אלה; לתת המלצות אחרות בנושא הורדת יוקר המחיה של פירות וירקות.
הועדה בחנה את תרומתם של שלושת המקטעים המרכזיים (החקלאי, הסיטונאי והקמעונאי) למחיר לצרכן. מדובר בבחינה חשובה, בפרט תרומתו של המקטע החקלאי למחיר לצרכן, שכן החלטה להפחית מכסים על יבוא פירות וירקות צפויה לחשוף את המקטע החקלאי לתחרות מוגברת.
בהקשר זה, ניתן להיווכח, על פי דוח ניתוח השפעת הפחתת מכסי יבוא על מדדי המחירים לצרכן (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) ממרץ 2022, כי קיים מתאם חיובי בין משקל גבוה יחסית של יבוא בצריכה הפרטית של משקי בית לבין ירידת מחירים בשיעור גבוה יחסית. לא זו בלבד, אלא שאף נמצא כי קיים מתאם חיובי בין משקל גבוה יחסית של יבוא בענף לפריון (תוצר לשעת עבודה) עבודה גבוה. את התרחבות פערי הפריון בענפים בעלי פריון נמוך מסבירים שיעור התחרותיות והחשיפה לייבוא. במקרה כזה, ענפים שאינם סחירים או ענפים שמוגנים מיבוא מאופיינים בצמיחה איטית של פריון העבודה בהשוואה למדינות אחרות. כמו כן, נמצא כי חסמי יבוא מכסיים ובלתי מכסיים (למשל תקנים ייחודים) יש בהם כדי להוביל לירידה ברווחה החברתית, בתוצר ובפריון. כך, משקל היבוא של פירות טריים עמד בשנת 2019 על כ-15.2%, ומדד מחירי פירות טריים עלה בכ-41.1%.
דו"ח הביניים מצא כי התרומה של המקטע החקלאי למחיר לצרכן של כלל הפירות והירקות הטריים בשנת 2020 הייתה בממוצע 64%. שרשרת התיווך מהחקלאי לצרכן תורמת 36% בממוצע מהמחיר לצרכן, כאשר השיווק לצרכן נעשה במספר ערוצים; במקרה של תיווך סיטונאי התרומה הממוצעת למחיר לצרכן של המקטע החקלאי בשנת 2020 עמדה על 57% מהמחיר לצרכן (המקטע הסיטונאי תרם בממוצע 18% והמקטע הקמעונאי תרם בממוצע את 25% הנותרים). הממצאים מלמדים כי קיימת תועלת פוטנציאלית להורדת מחירי הפירות והירקות כתוצאה מהפחתת מכסים על יבואם.
שיעור הרווח הגולמי הממוצע של המקטע הסיטונאי עמד בשנת 2020 על כ- 25% ואילו הרווח התפעולי הממוצע עמד על כ- 5% (גידול ביחס לשנים קודמות בהן נע בין 3%-4%). שיעור הרווח הגולמי הממוצע של המקטע הקמעונאי תלוי בסוג קמעונאי. שיעור הרווח הגולמי הממוצע של קמעונאים עם מרלו"ג (מרכז לוגיסטי שמטרתו אחסון ושינוע סחורות במקום ממוקד) בשנת 2020 עמד על כ- 33% ושל קמעונאים ללא מרלו"ג על כ- 26% (יצויין כי השונות ברווח הגולמי במחלקת הפירות והירקות בין קמעונאים שונים בתוך אותה קבוצה (עם או בלי מרלו"ג) גבוהה יחסית). שיעור הרווח התפעולי הממוצע של קמעונאים משתי הקבוצות עמד בשנת 2020 על כ- 6%.
ניתוח המקטע הקמעונאי העלה כי שלושה שחקנים גדולים שולטים בכ- 54% משוק הפירות והירקות (והם: שופרסל, רמי לוי שיווק השקמה ומרב-מזון כל ("אושר עד")), ואילו ארבעת הגדולים שולטים בכ- 62% (והם: שופרסל, רמי לוי שיווק השקמה, מרב-מזון כל ("אושר עד") ויוחננוף). דו"ח הביניים מתאר מספר מאפיינים, מנגנונים ותהליכים בשרשרת התיווך העשויים להעיד, אף טרם בדיקתם לעומק, על כשלים תחרותיים. בעיקר ראוי לציון בהקשר זה כי התחרות בין רשתות המזון בעלת היבטים ארציים ומקומיים. מבנה התחרות ברמה הארצית מתאפיין בריבוי שחקנים, כשבישראל פועלות למעלה מ-20 רשתות שיווק מובילות שהיקף מכירותיהן הסתכם בשנת 2019 בכ-42 מיליארד שקלים. רמת הריכוזיות, שהיא חלק מניתוח מידת התחרות במקטע הקמעונאי, נמצאת במגמת ירידה משנת 2014. אף נתחי השוק של שלושת השחקניות הגדולות מצביע על ירידה בשיעור הריכוזיות (ירידה של כ-7% משנת 2014). לעומת זאת, מבנה התחרות ברמה המקומית – בו הצרכנים בוחרים את מקום ביצוע הקנייה לפי שיקוליהם השונים, לרבות קרבה למקום המגורים – מצביע על אזורים בהם קיימת רמות ריכוזיות גבוהות ותחרות נמוכה.
במסגרת עבודת הוועדה נערכה השוואה בינלאומית של תרומת המקטעים השונים (תוך מיקוד במקטע החלקאי והמקטע הקמעונאי) למחיר לצרכן ביחס למדינות שונות בעולם (והן: צרפת, ספרד, ארה"ב, גרמניה מדינות האיחוד האירופי ואוסטרליה). מטרת ההשוואה הייתה לבחון האם ביחס למדינות אלו תרומת המקטעים השונים למחיר לצרכן בישראל היא סבירה. נתוני ההשוואה הבינלאומית העלו כי ישראל נמצאת ברף הגבוה ביחס למדינות ההשוואה, עם ממוצע של כ- 50%-60% לנתח של המקטע החקלאי מהמחיר לצרכן; זאת לעומת ממוצע של כ- 20%-30% בספרד וארה"ב וממוצע של כ- 40%-55% בצרפת, גרמניה, ממוצע מדינות האיחוד האירופי ואוסטרליה.
עם זאת, ככלל, מדדי הרווחיות של חברות קמעונאות המזון בישראל בין השנים 2017-2020 בהשוואה ל-11 חברות מקבילות ב-7 מדינות ההשוואה דומים לאלה שבמדינות ההשוואה ולא אותרה חריגה ברווחיות בחברות הקמעונאות בישראל.
לדו"ח הביניים ראו: https://www.gov.il/BlobFolder/news/report_price_gap_140322/he/report_price_gap.pdf.
לדו"ח ניתוח השפעת הפחתת מכסי יבוא על מדדי המחירים לצרכן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ראו: .https://bit.ly/3J0icD7
