באוגוסט 2022 פורסם דו"ח הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהט"ב. הוועדה הוקמה ביוזמת איגי (ארגון הנוער הגאה), בעקבות פרשות על אודות פגיעות מיניות בקרב נוער להט"בי. חברי הוועדה הם כב' השופטת בדימוס נאוה בן-אור, פרופ' דפנה טנר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, אודי קליין מנהל בית הספר לאומנויות בתל אביב, אסף שמול מנהל התכניות החינוכיות לנוער בישראל בסוכנות היהודית ונופר מזורסקי, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. הוועדה נפגשה עם עשרות חברי וחברות הקהילה הגאה ואנשי מקצוע; התייחסה לתופעה של פגיעות מיניות בקרב אוכלוסיית הלהט"ב וגיבשה המלצות.
לפי הדו"ח, איגי הוקמה לפני כארבע-עשרה שנים בכדי ליצור מרחב חינוכי בטוח ומעצים לבנות ובני נוער להט"בים. כיום, יותר מ-70 קבוצות חברתיות נפגשות מידי שבוע במסגרת זו. איגי מוכר ע"י משרד החינוך כאחד מארגוני הנוער הארציים; הפעילות מתקיימת ב-36 רשויות ומועצות מקומיות וב-4 מועדוני נוער הפועלים ברחבי הארץ ומציעים פעילות חברתית ואישית.
הדו"ח מצביע על גורם סיכון ייחודי לפגיעה מינית בנוער גאה: השוני המובנה שלתוכו מתבגרים חברי הקהילה והתמודדותם עם זהותם המינית. מהדו"ח עולה שקיימים יחסי כוחות מובנים בין המנצל לנפגע, כמו פערי גילאים, פערי ניסיון ופערים כלכליים. הדו"ח מצא כי חברי קהילה רבים מתאפיינים בלהט"בופוביה מופנמת, אשר פירושה הפנמה וקבלה של ההדרה החברתית מצד מי שאינם מוכנים להכיל שונות מינית. לכן, רבים עשויים לפרש את הפגיעה המינית כלגיטימית. צוין כי נוער הלהט"ב נעדר מודל של מיניות בריאה ומטיבה, וכי הזירה הציבורית אינה מספקת למתבגר הגאה דוגמאות למערכות יחסים מיניות בריאות. נמצא כי במרכז חיי הקהילה מונח יסוד המיניות כמושג המאפיין ומאחד את הקהילה, אך בה בעת יוצר מסגרת נעדרת גבולות. נראה כי ההכרה במיניות מגבירה את הסיכון להפרת הגבולות ולמעבר למיניות פוגענית. הדו"ח מדגיש כי קיים בקהילה חוסר בהירות ביחס לנורמות מיניות רצויות; פרשנות לא נכונה של המונח "חופש מיני" עלולה להביא לקיום יחסי מין ללא הסכמה, וכי השיח השולט בקהילה אינו מדגיש את החיוניות של ההסכמה בכל אינטראקציה מינית.
הדו"ח מצא כי בקהילה קיימים מרחבים המאפשרים ואף מעודדים פגיעות מיניות: מהראיונות עולה מציאות שבה צעירים להט"בים מצויים לא פעם במרחב שיש בו סחר חליפין של מין תמורת טובת הנאה. לעיתים התופעה מכונה "תמיכה", כלומר מתן קורת גג או מימון שירותים בתמורה למגע מיני. אפשר לראות את התופעה כתוצר ישיר של פערי כוחות בין הצדדים. ההיכרות בקהילה הלהט"בית מבוססת, בין היתר, על אפליקציות היכרויות, כך שפגיעות מיניות מתאפשרות במרחב האינטרנט, שבהיותו וירטואלי מהווה קרקע נוחה לפגיעות מיניות. הקלות שבה מתקיים השיח המיני, בוטה וחשוף, היא גורם סיכון לצעירים ללא מנוסים. בנוסף, מרחב חיי הלילה כולל מקומות מפגש כמו סאונות. מרחב כזה מתאפיין בשימוש בסמים, הגורמים לטשטוש הגבולות והעדר הקפדה על הסכמה מרצון. לפי עדויות המרואיינים, מרחב זה מאפשר אמנם שחרור מהצורך להסתיר, והוא מקום למימוש הזהות המובחנת של חברי הקהילה, אך מן הצד האחר, זהו מרחב לא בטוח עבור צעירים הנחשפים לפגיעות מיניות.
גורם סיכון נוסף טמון במאפיינים הייחודיים שבתוך הקבוצות השונות. בין היתר נמצא כי מעמדן של טרנסיות וטרנסים מוחלש והם חשופים לפגיעות חמורות ותכופות. נמצא כי קהילות גאות מסוימות, כמו הדתית, החרדית והערבית/פלסטינית – חשופות לפגיעות חמורות יותר. כן ניתן לציין את הלהט"בים תושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית כמוחלשים וחשופים יותר לניצול מיני.
דו"ח הוועדה ממליץ על שיח פתוח ונוקב תוך וחוץ-קהילתי על נורמות של הסכמה אמיתית ורצון הדדי, מוגנות מינית ואופן ההתנהלות הראויה במפגשים וירטואליים ופיזיים. בנוסף הומלץ לקדם שיתוף פעולה עם גורמים מרכזיים בתעשיית חיי הלילה; מנהלי מועדונים, מנהיגי הקהילה ופעיליה, כדי לעודד פעולות אקטיביות להפיכת המרחב לבטוח, לרבות הבהרות מפורשות באשר לגבולות שראוי שיוצבו בעת הבילוי המשותף. צוין כי הקהילה זקוקה למנהיגים חזקים שיצאו באופן גלוי נגד התנהגויות מיניות פוגעניות. גם מאנשי התעשייה צריכה להישמע אמירה ברורה על הגבולות שראוי שיהיו במרחבי הבילוי. בנוסף, יש לייצר מרחבי הכרות אינטרנטיים בטוחים, המאפשרים לכל משתמש לבחור את רמת החשיפה וטיב הקשר שהוא מעדיף, תוך שליטה בתכנים של מיניות ואינטימיות.
הדו"ח ממליץ להקים גוף ציבורי מקצועי, ייחודי ונגיש לחברי הקהילה שתכליתו סיוע, לרבות אנונימי, לכל מי שחש עצמו נפגע בהקשר המיני. גוף כזה יוכל, בנוסף לסיוע לפרט, לאסוף חומרים מדעיים ואחרים, שישמשו בתהליך שינוי התודעה בקהילה ובחברה הכללית. הדו"ח כולל המלצות ספציפיות לארגון איגי, בהיותו גוף מרכזי שמטפל בבני נוער להט"בים במצוקה. הוועדה קוראת להשרשת נורמות התנהגות בצוות המדריכים באיגי, למניעת בלבול וטשטוש גבולות בינם לבין חניכיהם בעיקר ביציאה מאיגי אל מרחבי הקהילה האחרים. הנורמות צריכות לכלול כלים להתמודדות בסיטואציות של מסיבות (לרבות צריכת סמים ואלכוהול), לצד הצבת גבולות שיח והתנהגות בתחום המיני.
לדו"ח ראו: דוח הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהט"ב בדגש על ארגונים חברתיים- https://user-1723486.cld.bz/harub-lahatvak-2022
