תקצוב רשויות מקומיות

מחקר שפורסם לאחרונה מאת ד"ר מיכאל שראל מפורום "קהלת" מבקש לבדוק את אופן תקצוב הרשויות המקומיות על ידי השלטון המרכזי. מטרת המחקר היא לבחון אם שיטות התקצוב הנוהגות מובילות לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין הרשויות השונות. המחקר מופיע בפרק חמש של הספר "דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי" (יוני 2022), וכותרתו: "רשויות מקומיות, שלטון מרכזי ומה שבניהם: איפה הכסף?". לפי פרסומים בתקשורת הכלכלית, צפוי להתפרסם בקרוב דו"ח של ד"ר שראל לבחינת נוסחת מענקי האיזון לרשויות המקומיות; זאת לאחר ששרת הפנים לשעבר, איילת שקד, מינתה אותו ליו"ר הוועדה לבחינת מענקי האיזון לרשויות המקומיות.

מקור ההכנסה של הרשויות המקומיות: מהמחקר עולה שכיום מקור ההכנסה הגדול ביותר של הרשויות המקומיות הוא העברות הממשלה שעומדות על כ-40% מסך ההכנסות שלהן. העברות אלה מתבצעות מתוקף חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), תשנ"ה-1995.

שיטת המימון התואם: הממשלה נעזרת בכמה שיטות לתקצוב הרשויות המקומיות. אחת השיטות היא תוכנית מימון תואם המכונה מאצ'ינג, ואשר מבוססת על הסכם בין משרד ממשלתי לבין רשות מקומית למימון פרויקטים ושירותים מסוימים. לפי שיטה זו מקובל שעל כל שקל שהרשות המקומית מתקצבת תחום מסוים, המדינה תתקצב בעוד שלושה שקלים. כלומר, על הרשות לממן 25% מעלות השירותים שהיא מעניקה לתושב ואת יתר ה-75% מממנים משרדי הממשלה, כל אחד בתחומו. המאצ'ינג נחלק לשני סוגים: מאצ'ינג רגיל: מטרתו העברת תשלומים סדירים מטעם הממשלה למימון שירותים ספציפיים; מאצ'ינג פתוח: מטרתו העברת תשלומים עבור פרויקט מסוים וחד פעמי, לדוגמא פרויקט ייחודי להקמת מבנה קהילתי. נתונים אלה, בפני עצמם, מספרים על כך שרשויות מקומיות בעלות תקציב רב יותר יקבלו מטעם המדינה מימון גדול יותר. על כן, לאורך השנים גורמים שונים ביקרו את השיטה וטענו שתושב ברשות המשתייכת לאשכול חברתי-כלכלי גבוה יקבל תקציב רב יותר מהתקציב שמקבל תושב המתגורר ברשות המשתייכת לאשכול חברתי כלכלי נמוך.

משרד החינוך מממן פרויקטים לתלמידים בחינוך היסודי והעל יסודי בהתאם לשיטת המימון התואם. מימון מטעם משרד החינוך מבוסס על תחשיבים שלפיהם יוחלט גובה ההשתתפות של משרד החינוך בנוסף לתקציב הרשויות. נטען כי שיטת המימון התואם הקיימת בחינוך עלולה ליצור "מלכודת עוני" לרשויות חלשות, מפני שהן מתקשות לממן את חלקן. הלכה למעשה, נוצרת סיטואציה שרשות חלשה מתוקצבת בתקציב נמוך מטעם משרד החינוך, בהתאם לשיטת המימון התואם.

ארנונה: דרך עיקרית לתקצוב רשויות מקומיות הוא תשלום ארנונה על ידי התושבים, בהתאם לפקודת העיריות, תשכ"ד-1964. גביית ארנונה למגורים מושפעת במידה רבה מהמדד החברתי-כלכלי ברשות, שנקבע באמצעות מספר תכונות בסיסיות, כגון: הרכב דמוגרפי, השכלה, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. ניתן לראות מהמחקר כי הכנסות הרשות מארנונה ברשויות מקומיות יהודיות לא חרדיות הוא הגבוה ביותר וכי הכנסות הרשות מארנונה ברשויות מקומיות לא יהודיות הוא הנמוך ביותר. בתוך כך, רשויות עם אוכלוסייה חלשה נוטות להעניק יותר הנחות בארנונה למגורים בהשוואה לרשויות עם אוכלוסייה חזקה.

חסרונות השיטה: המחקר מצביע על מספר חסרונות בשיטת המימון התואם. ראשית, קיים היעדר תיאום בין משרדי הממשלה. עלול להיווצר מצב שרשות מקומית תבקש תקצוב מכמה גופים במקביל ובגלל חוסר תיאום בין המשרדים היא תתוקצב ביותר מ-100% עלות הפרויקט. יתרה מכך, פעמים רבות הערכת שווי הפרויקט אינה נכונה וכאשר מתחילות העבודות, עלות הפרויקט מתייקרת ובפועל ההפרש מוטל על הרשות המקומיות. רשויות חלשות עלולות לבטל פרויקט במהלך העבודות בגלל חוסר יכולת לממן עלויות נוספות. יתר על כן, פערי הזמן בין אישור פרויקטים לבין העברת הכסף מטעם המדינה הוא ארוך. לעיתים הכסף מהמדינה אינו מועבר בזמן שמתחילות העבודות ולכן הקבלן מפסיק את עבודותיו. במצב כזה, הפרויקט ייעצר או לחלופין הרשות תשלם מכיסה את הסכום החסר ותיכנס לחובות. זאת ועוד, יחסי הכוחות בין הרשות המקומיות למשרדי הממשלה הם מורכבים; פרויקטים רבים נשענים על מספר גופיים ממשלתיים ובמידה שאחד מהם לא מעוניין ליטול חלק בפרויקט, הרשות עלולה להקפיא את הפרויקט כדי ללחוץ על שאר הגופים לממן מיוזמתם את המימון החסר.

סוגי מענקים: העברות מטעם משרד הפנים מתבצעות במסגרת מדיניות התקציב הכוללת של המשרד. העברות אלה כוללות שלושה סוגי מענקים: מענק איזון: מטרתו לצמצם את הפער בין ההוצאה המינימלית של הרשות המופיעה בספרי התקציב של הרשות לבין פוטנציאל הכנסותיה. מטרת המענק היא לאפשר לרשות להעניק לכל תושביה את השירותים המינימליים. מהמחקר עולה שהרשויות החרדיות והערביות מסתמכות על העברות המדינה בצורה נרחבת בכל הקשור ליכולתן לספק שירותים לתושביהם. לעומת זאת, המגזר היהודי שאינו חרדי מייצר הכנסה עצמית גבוה יותר המאפשרת גביית מיסי הארנונה ולכן התקצוב הממשלתי באמצעות מענקי איזון הוא נמוך יותר משמעותית. מענק מיוחד: השתתפות במימון שירות או פעולה מסוימת של הרשות, כמו למשל שירותי משמר אזרחי. מענק על פי החלטה ייעודית: מענק שניתן לרשות לפי החלטת הממשלה, כגון מענק הבירה שניתן לירושלים.

התקציב עבור תושב ברשות חזקה לעומת רשות חלשה: מהמחקר עולה כי קיים חוסר שוויון בתקצוב הרשויות המקומיות, מכיוון שרשות מקומית עלולה להימנע מלספק שירותים ובמצב כזה לא תקבל מימון ממשלתי משלים. התקצוב הממשלתי אף מעמיק את הפערים בין הרשויות המקומיות, כיוון ששיטת המימון התואם מסייעת רק לרשויות חזקות שיש להן תקציב רב ובכך היא מחלישה עוד יותר את הרשויות החלשות. בנוסף, מענקי האיזון לא מכסים את הפער בתקציב הרשות. מדיניות כלכלית חדשה יכולה להוות גורם מרכזי בצמצום הפערים בין הרשויות וזאת באמצעות מיסים פרוגרסיביים ושיטת מימון שלא תתבסס על תקציבי הרשויות. במידה ולא יתבצע שינוי משמעותי בשיטות המימון התואם ומענקי האיזון מטעם הממשלה לטובת צמצום אי השוויון בין הרשויות, הפערים בין התושבים ברשויות השונות יוסיף ויגדל.

למחקר ראו: ספר התרשימים דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי יוני 2022:

https://kohelet.org.il/wp-content/uploads/2022/06/israel.prosper.chartbook4.pdf

 

 

שתפו את הכתבה:

מאת

  • גילי ענבל

    חברה בסדנת עמיתי מחקר צעירים של מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה

    מייל אישי: giliinbal0902@gmail.com
error

אהבתם את הפוסט? הרשמו לעדכונים וקבלו את הפוסט הבא, ישר למייל שלכם