בדצמבר 2022 פרסם משרד התקשורת דו"ח לבחינת אסדרת תוכן המופץ בפלטפורמות דיגיטליות (דו"ח הצוות המייעץ לשר התקשורת לבחינת האסדרה על פלטפורמות תוכן דיגיטליות, דצמבר 2022). הצורך בעבודה עלה משום שפלטפורמות דיגיטליות אינן כפופות לרגולציה המחייבת את השחקנים בענף שידורי הטלוויזיה, וזאת חרף קווי הדמיון בצריכת התכנים. סוגיות דוגמת תכנים פוגעניים, סיקור חדשותי מאוזן וקידום תחרות בשידורי אינטרנט אינן מטופלות כיום באמצעות כללי משפט ייעודיים.
מטבע הדברים, קיימת הסתייגות מהותית להטיל פיקוח על פלטפורמות דיגיטליות, מאחר שאלה נתפסים כ'כיכר העיר החדשה' המהווה מקום להתבטאות חופשית. פלטפורמות אינטרנטיות מהוות כר פורה לפעילויות חברתיות דוגמת הפצת רעיונות, דעות ומחאות ונצפים בהם היקפי שימוש גבוהים (ראו מחקרו של אלעד גיל "עמדות הציבור בנושא השיח הציבורי באתרי שיתוף תוכן ורשתות חברתיות", תכלית, המכון למדיניות ישראלית, יוני 2022). הממצאים מראים שרשתות חברתיות נחשבות מקור עיקרי לצריכת חדשות עבור 48% מהצעירים עד גיל 29. בכל קבוצות הגילאים שנבדקו, רשתות חברתיות משמשות בעיקר לצריכת חדשות. לכן, כל מידע שמתפרסם ברשתות החברתיות מופץ לרבים ועלול לייצר רושם של סיקור נכון כשהוא לא בהכרח מאוזן או אף פוגעני.
הוועדה רואה בפלטפורמות כפועלות במרחב הציבורי וסבורה שיש להתייחס אליהן כגוף דו-מהותי נוכח השפעתן הרחבה על הציבור. הוועדה המליצה על עקרונות לשמירת חופש הביטוי והתחרותיות תוך הרמוניה עם כללים בינלאומיים. ה-Digital Service Act האירופאי מהווה מודל לאסדרת היבטי התוכן בפלטפורמות דיגיטליות. חוק זה אומץ ביולי 2022 ומטפל באחריות הפלטפורמות לתכנים לא חוקיים המופצים באמצעותה.
המלצות הוועדה הן להטיל על פלטפורמות דיגיטליות הוראות ברורות לטיפול בתכנים אסורים המהווים לפי הדין בישראל עבירה פלילית או עוולה אזרחית, וזאת נוכח ההתפשטות המהירה במרחב האינטרנטי:
- הטלת אחריות משפטית (פלילית או נזיקית) על מפעילי הפלטפורמות ביחס לתכנים בלתי חוקיים ופוגעניים שהובאו לידיעתם. אחריות זו תוטל בהתאם לתוכן המפורסם, לדוגמה: תוכן מיני פוגעני או תוכן פוגעני כלפי קטינים. אחריות זו תיצור תמריץ למפעילי הפלטפורמות לטפל בתכנים פוגעניים. כדי למנוע אפקט מצנן, תיבחן סבירות הטיפול מצד הפלטפורמה בתכנים על פי סוגם, חומרתם ומהירות הטיפול בהם. תוטל חסינות מותנית על פי שאלת המודעות לקיום תכנים פוגעניים ואופן הטיפול בהם.
- הסמכת בתי המשפט להוציא צווים למפעילי הפלטפורמות להסרת תכנים ספציפיים, באמצעות תביעה שתוגש על ידי תובע ייעודי שהוסמך בידי היועמ"ש לממשלה. הועדה ציינה שניתן להרחיב סמכות זו לתכנים שעלולים לסכן באופן משמעותי את ביטחונם הפיזי או את שלומם הנפשי של קטינים גם אם אינם אסורים בדין (דוגמת בריונות והחרמות).
- הקמת מנגנון "הודעה ופעולה" שיאפשר למשתמשים ולצדדים שלישיים לפנות למפעילי הפלטפורמות בתלונה על תכנים בלתי חוקיים פוגעניים ולקבל עדכון בדבר הטיפול בתלונה. הצדדים השלישיים המורשים הם גופים שעוסקים בניטור תכנים בהתאם לתחום עיסוקם ועומדים בתנאי סף מסוימים או שמונו על ידי רגולטור ייעודי, ולכן נחשבים אמינים ויקבלו תיעדוף בטיפול בפניותיהם.
- הטלת חובה כללית על מפעילי הפלטפורמות לאמץ באופן מידתי מערכות שתפקידן לצמצם הפצה של תכנים בלתי חוקיים פוגעניים.
הוועדה התייחסה להחלת כללי המשפט המנהלי על פלטפורמות דיגיטליות. מכוח כללים אלה ניתן להטיל על הפלטפורמה חובת יידוע של משתמשים בדבר הגבלות שהוטלו על חשבונותיהם בצירוף הנמקת הסיבות, סוג ההגבלות ויוזם הטלתן; בתוך כך מומלץ לחייב את הפלטפורמה להנגיש לציבור המשתמשים את כללי הקהילה שלה ותנאי השימוש בפלטפורמה; לזהות תוכן ממומן כמו גם להחיל מנגנון של ערעור דו שלבי על החלטותיה (שאינו אוטומטי במלואו).
המלצה נוספת של הועדה נוגעת לחובות שקיפות שתוטלנה על הפלטפורמות בנוגע להיקף השימוש בה, אופי התכנים המפורסמים באמצעותה ונתונים הנוגעים לאכיפת כלליה. המידע ידווח שנתית לרגולטור שיפרסם את עיקרי הממצאים לציבור אחת לשנה, למעט מידע שיש סיבה עניינית שלא לפרסמו (דוגמת סוד מסחרי). לדעת הוועדה, שקיפות זו תגשים תכליות מהותיות של הבנת המרחב המקוון בהיבטים הנוגעים לציבור, למדינה, לרגולטור ולמפעילים עצמם. הוועדה מוסיפה ומתייחסת לחובת הפלטפורמות לאתר, להעריך ולנתח סיכונים מערכתיים שעשויים לנבוע מפעילותם ובפרט כאלו הייחודיים לישראל בהיבטים שונים. סיכונים אלו נוגעים להפצת תוכן בלתי חוקי, השפעות שליליות ביחס לזכויות יסוד של המשתמשים, השפעות שליליות ביחס לשיח האזרחי והשפעות שליליות ביחס לשלמות הגוף והנפש של האדם.
הוועדה ממליצה להקים גוף פיקוח ייעודי לעקוב אחר פעילותן של הפלטפורמות הדיגיטליות. הגוף יתוקצב ע"י המדינה, יפעל לפי הדין הישראלי ויוכל לפנות לבית משפט בישראל שיוסמך לברר סכסוכים כנגד חברות בינלאומיות שאינן יושבות בישראל. הועדה סבורה שראוי לחייב את החברה הזרה להקים נציגות בישראל, ליצירת נגישות והקלת האכיפה.
יוער כי המלצות הוועדה מותנות בעמידה במאפיינים מצטברים: היקף משתמשים של 5% מאוכלוסיית המדינה ובלבד שהשירות כפלטפורמה מסופק בישראל.
לדו"ח ראו: לירן אבישר בן- חורין ואח', הצוות המייעץ לשר התקשורת לבחינת האסדרה על פלטפורמות תוכן דיגיטליות (דצמבר 2022) https://www.gov.il/BlobFolder/reports/14122022/he/Report-digital-platforms.pdf
