בדצמבר 2022 התקבלה ברוב קולות הצעת חוק בסנאט להכרה פדרלית בנישואים חד-מיניים. הצעה זו מהווה הזדמנות לעיין ברגולציה של נישואים חד-מיניים ובתוך כך להתרשם כיצד פועלת בארצות-הברית מערכת האיזונים והבלמים החוקתית ביחסים הרגישים שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.
הזכות של זוגות חד-מיניים להינשא נבחנה בבית המשפט העליון האמריקאי בשנת 2015 בפרשת Obergefell v. Hodges. ההלכה, שהתקבלה בדעת רוב, גרסה כי זכות הנישואים היא זכות יסוד חוקתית מתוקף התיקון ה-14 לחוקת הפדרציה ומשכך היא מוקנית לזוגות חד-מיניים ומחייבת את כל מדינות הפדרציה להכיר בה. פסיקה זו מהווה הלכה מחייבת ומתווה מדיניות משפטית הפוסלת שלילה של נישואי להט"ב. ואולם ההלכה הפסוקה אינה מבטיחה שהמדיניות המשפטית תותר יציבה לעד; פסיקת בית המשפט העליון בארצות-הברית משנת 2022 בענין Dobbs v. Jackson הדגימה כיצד הלכה מושרשת, בסוגית ההפלות, עשויה להתהפך. כידוע, הלכת בית המשפט העליון המפורסמת בענין Rue v. Wade משנת 1973 קבעה כי הזכות להפיל נשענת על הזכות לפרטיות לפי תיקון 14 לחוקה והיא מאפשרת לאישה בחירה אוטונומית להפיל בשליש הראשון של ההיריון, ובחירה מפוקחת בשליש השני. והנה, לאחר כמעט חמישים שנים, בית המשפט העליון סטה מהלכה זו בהרכב שופטים המזוהה עם גישה רפובליקנית שמרנית.
ישנה סברה כי פסיקה זו היא שעוררה מוטיבציה של סנאטורים לקדם חקיקה בנושא נישואים חד-מיניים. זוהי תגובה לגיטימית של הרשות המחוקקת למהלך של הרשות השופטת. ואולם ראוי לשים לב: הרשות המחוקקת האמריקאית, בשונה מישראל, מורכבת משני בתים: בית הנבחרים והסנאט. לכל אחד מהבתים יש מספר נציגים שונה, המתמנים למשך כהונה שונה ושיעורם נקבע ביחס שונה על פי מדינות הפדרציה. רוב הליכי החקיקה יכולים להתחיל באחד משני הבתים אך בכדי שהצעת החוק תאומץ, עליה להתאשר ברוב בשני הבתים. הנשיא הנבחר מצויד בסמכות וטו, אך גם אז אין זה סוף פסוק, שכן ניתן לקבל את החוק ברוב של שני שלישים בכל אחד מהבתים. זאת ועוד: החוק, לאחר שחוקק, לעולם חשוף לביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון מכח החוקה האמריקאית המגנה על זכויות אדם ואזרח. מארג מרשים זה של איזונים ובלמים הוא שמרים את השיטה האמריקאית למודל חשוב של דמוקרטיה מהותית. לעולם לא יינתן שם כוח גובר ומוחלט לרשות אחת, כדי להבטיח דמוקרטיה איכותית.
החוק החדש בנושא נישואים חד-מיניים צפוי לבטל באופן מפורש את החוק להגנת נישואין משנת 1996 (Defense of marriage act, , 1 U.S.C. §§ 1- 7). החוק הישן הגדיר נישואים ככאלו המתקיימים רק בין גבר לאישה לצורך הקנית זכויות מכח הנישואים (דוגמת הטבות מס או הטבות הנקנות מכח מקום העבודה של בן-הזוג). חוק זה כבר נמצא כבלתי חוקתי בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת United States v. Windsor משנת 2013. לפי פסק הדין, הגדרת נישואים ככאלה שיכולים להתקיים רק בין גבר לאישה פוגעת בזכות להליך הוגן ודינה להיפסל. החוק החדש אומץ בדצמבר 2022Respect for Marriage Act, 1 U.S.C. §§ 1- 7) ). בחוק זה נקבע כי נישואים בין זוגות חד- מיניים או בין זוגות מגזעיים אחרים יחשבו כנישואים ויהיו זכאים להכרה ולזכאויות הקשורות בהם. נכתב בחוק שאין סמכות לאף אדם להכחיש את קשרי הנישואין הללו, אך ארגונים דתיים לא יידרשו לספק שירותים לחגיגות נישואין הנוגדות את אמונתם והסירוב לא יהווה עילה לתביעה (סעיף 6(b)). זהו ניסיון מעניין וראוי של הקונגרס לאזן בין הזכות האוטונומית להינשא לבין חופש הדת.
לחוק האמריקאי החדש ראו: Respect for Marriage Act, 1 U.S.C. §§ 1- 7 https://www.govinfo.gov/content/pkg/PLAW-117publ228/uslm/PLAW-117publ228.xml
