באוקטובר 2023 פסק בג"צ כי הבנקים בישראל מוסמכים לעסוק בשירותי מסחר במטבעות דיגיטליים, לפי סעיף 10(7) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981. העתירה בענין זה הוגשה נגד בנק ישראל ובנק לאומי על־ידי ביטס אוף גולד – חברה פרטית העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים, ואיגוד הביטקוין הישראלי – עמותה ללא מטרת רווח הפועלת לקידום סחר במטבעות דיגיטליים. בעתירה התבקש צו שיאסור על בנק לאומי לספק ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים.
הרקע לעתירה הוא מסחר במטבעות דיגיטליים המתבצע על־ידי בנק לאומי. באוקטובר 2022, בנק לאומי הודיע שקיבל אישור מבנק ישראל להציע ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים. במסמך עיקרי מדיניות לאומי לעניין מתן שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות וירטואליים הציג הבנק אפשרות לקנייה ומכירה של מטבעות וירטואליים מסוג ביטקויין או איתריום לצרכי תשלום עסקאות או השקעה ובהתאם לקריטריונים הקבועים בנהלי הבנק.
לטענת העותרים, בנק ישראל לא הוסמך לתת אישור לתאגידים בנקאיים לעסוק באופן ישיר במסחר במטבעות דיגיטליים, היות וסעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי) קובע רשימה סגורה של עיסוקים המותרים לתאגיד בנקאי ואינו מונה מטבעות דיגיטליים; זאת למרות שבמהלך השנים תוקנה הוראת חוק זו כדי להתאימה לזמנים המשתנים. העותרים טענו שכניסת הבנקים לתחום המטבעות הדיגיטליים תיפגע בתחרות בשל הפגיעה הצפויה בעסקים קטנים הפועלים בתחום זה. נטען כי חוק הבנקאות (רישוי) גודר את תחומי העיסוק המותרים לבנקים משיקולים של תחרות הוגנת ומניעת ריכוז כוח כלכלי עודף.
בג"צ נדרש לשאלה, אם חוק הבנקאות (רישוי) מסמיך את הבנקים בישראל לבצע פעולות של קנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים. נקודת המוצא לדיון מצויה בלשונו של סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי) הקובע רשימה סגורה של תחומים בהם בנקים רשאים לעסוק. סעיף קטן 7 כולל: "שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שלא ינהל במסגרת עיסוקו כאמור מפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות."
בג"צ, מפי כב' השופטת ד' ברק־ארז ובהסכמת כב' השופטים נ' סולברג וי' וילנר, הציג שלוש שאלות משנה: האחת – האם בנק המספק שירותים במטבעות דיגיטליים מבצע "ניהול" לפי סעיף 10(7) לחוק הבנקאות (רישוי)? השנייה – האם "נכסים אחרים" לפי הוראת חוק זו כוללים מטבעות דיגיטליים? השלישית – האם בנק המספק שירותים אלה עושה זאת "כשלוח", כמשמעות הביטוי בסעיף 7(א) הנ"ל?
אשר לשאלה הראשונה, בית־המשפט פסק כי במסגרת פעילות מסחר במטבעות דיגיטליים, המטבעות נשארים בבעלות לקוחות הבנק ומוחזקים בעבורם על־ידי הבנק. על כן, המילה "ניהול" שבסעיף 10(7) לחוק הבנקאות (רישוי) עשויה לכלול גם פעולות של קנייה ומכירה של הבנק כשלוח עבור הלקוח. אשר לשאלת המשנה השנייה, בית־המשפט הביע עמדתו לפיה המונח "נכסים אחרים" כולל גם מטבעות דיגיטליים. צוין כי למרות שחוק הבנקאות (רישוי) אינו מגדיר את המילה "נכסים", ראוי ליישב את הפירוש הניתן למונח זה עם סעיף 1 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019 בו "נכסים" מוגדרים ככולל "מיטלטלין, מקרקעין או זכויות"; לפיכך, המונח "נכסים" כולל סוגים שונים של קניין בעל ערך חומרי באופן רחב. על הרקע הזה נפסק, כי המונח "נכסים אחרים" הוא בעל משמעות רחבה וכללית הכוללת גם מטבעות דיגיטליים. אשר לשאלת המשנה השלישית והאחרונה, כב' הש' ברק־ארז פירשה את המונח "שלוח" לפי סעיף 1(א) לחוק השליחות, התשכ"ה–1965: "שליחות היא ייפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי". נפסק כי בנק לאומי פועל כשלוח של הלקוח, עקב כך שהשירות המוצע על־ידי הבנק מותיר את שיקול הדעת אצל הלקוח, בעוד הבנק מספק את הפלטפורמה לביצוע פעולות המסחר המבוקש.
כב' הש' ברק־ארז ציינה כי פרשנות מצמצמת של סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי) חוטאת למטרתו. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, החוק נועד להגדיר את הפעילות המותרת לבנקים באופן התואם את הצרכים השוטפים והעדכניים של המערכת הבנקאית. סעיף 10 נועד לתת מסגרת "נושמת" לפעילויות שמטבע הדברים משקפות את הפרקטיקות הכלכליות המתפתחות. בהתייחסות לסעיף 10 נכתב כי "הצעת החוק תואמת את המציאות בישראל שבה הבנק המסחרי נותן ללקוחותיו שירותים כספיים מגוונים ביותר". דברים אלו מדגישים כי סעיף 10 נועד לאפשר עיסוק מגוון בתחומים כספיים בהתאם למציאות הנוהגת. לכן, כוונת המחוקק מאפשרת לכלול נכסים מסוג מטבעות דיגיטליים בתחומי פעילותם של הבנקים, בהיותם נכס פיננסי.
בית־המשפט פסק כי פרשנות המתירה לבנקים לעסוק בפעילות הקשורה במטבעות דיגיטליים עולה בקנה אחד עם הלשון ומתיישבת על תכליתו של סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי). צוין כי בישראל טרם אומצה רגולציה משפטית כוללת של מטבעות קריפטוגרפיים. כב' הש' ברק־ארז ציינה כי האסדרה החקיקתית בנוגע למטבעות דיגיטליים נמצאת בשלבי התהוות. אחת השאלות העומדות על הפרק היא סיווגם של המטבעות הדיגיטליים כמטבע, נייר ערך או כנכס ועדכון קונקרטי של החקיקה בתחום זה הוא רצוי.
בהקשר זה נזכיר כי בדצמבר 2020, הרשות לניירות ערך הביעה עמדתה לפיה מטבע קריפטו הוא נייר ערך ולפיכך כפוף לחוקי ניירות ערך הישראליים. עמדה זו גובשה אגב פניה של חברה העוסקת במסחר בבלוקצ'יין לקבלת הנחיה מקדמית. רשות ניירות ערך ציינה בהחלטתה מיום 21.12.2020 כי לא ניתן להימנע מפרשנות מרחיבה של חוקי ניירות הערך באופן שיחולו על מסחר קריפטוגרפי, זאת משום ששוק המטבעות הקריפטוגרפיים אינו מפוקח על־ידי מערכת רגולטורית חלופית שתספק הגנה ראויה לרוכשים (ראו: מענה לפנייה מקדמית בעניין חברת קירובו בע"מ, 21.12.2020, https://tinyurl.com/4wk6bx8v).
נזכיר כי בפברואר 2023, בנק ישראל הוציא מסמך עקרונות לפעילות מטבעות יציבים ובתוך כך המליץ לקדם חקיקה לפעילות מטבעות יציבים (ראו: מסמך עקרונות לפעילות מטבעות יציבים (2023) https://tinyurl.com/b4ez5ypk).
לפסק הדין ראו: בג"ץ 7364-22 ביטס אוף גולד נ' נגיד בנק ישראל (10.10.2023) https://tinyurl.com/2p9b447d
