כחלק מהרצון של מדינות העולם לספק מסגרת רגולטורית סדורה, מקיפה ומאוזנת, עולה הצורך לבחון האם רגולציה חדשה מתפקדת כראוי. לצורך כך, יש לבחון את השפעות הרגולציה מלכתחילה, כשלב מקדים לפני שהוסדרה הרגולציה, ולאחר מכן את השפעות הרגולציה בדיעבד, כשלב מתקדם לאחר שעבר פרק זמן מאסדרת הרגולציה החדשה. אולם, למרות שבכדי להעריך רגולציה חדשה בצורה נכונה ומדויקת, יש צורך להעריכה בעזרת שני השלבים האמורים, אפשר לראות שבמדינות מפותחות שונות ברחבי העולם, וביניהן גם בישראל, עולה עדיפות ברורה להעריך את הרגולציה בבחינה מקדימה מלכתחילה, על פני בחינה מתקדמת בדיעבד.
מאמרן של ד״ר לילך ליטור וד״ר אור קרסין מבקש להציג ולהתמודד עם הבעיה שלמרות ששלב הערכת הרגולציה בדיעבד, הוא שלב חשוב והכרחי בבחינת יישום הרגולציה וייעול מסלול החיים הרגולטורי, אשר נועד להעריך מהן ההשפעות של אימוץ הרגולציה החדשה ולבחון האם הרגולציה שנבחנה השיגה את היעדים והמטרות שלשמם אומצה מלכתחילה, שלב זה לא זכה לכבוד הראוי לו ולא מבוצע בהתאם למצופה. כמו כן, לאורך המאמר, הכותבות סבורות שהסיבה המרכזית להיווצרות הפער בין סוגי ההערכות השונות, גלום בעובדה שבעוד שהערכת רגולציה מלכתחילה מוסדרת לרוב בצורה מקיפה וברורה, הערכת רגולציה בדיעבד לא מוסדרת בצורה ברורה בחקיקה ועל כן נחשבת לעמומה ונתונה לפרשנות. זאת אומרת, בשל היעדר מתווה אסדרה ייעודי וברור בדבר הערכה בדיעבד וקיומו של מחסור מהותי בגישה מרכזית ליישום מתווה שכזה, עולה קושי מובהק לבחון וליישם הערכה שכזו.
מדינות רבות ברחבי העולם, מתקינות רגולציות, קובעות כללים ומתנהלות על פיהן, מבלי לבחון הלכה למעשה אם הרגולציות שנקבעו באמת מתפקדות ומיושמות כראוי. על כן, בכדי לשנות את פני הדברים ולשפר את היחס כלפי הערכה בדיעבד, הכותבות סבורות שיש צורך לגבש הנחיות מפורטות, שיכתיבו את השיטות לביצוע הערכה בדיעבד בצורה שתהיה מותאמת לשלב זה בהליך, בדרך ייחודית ושונה מזו המותאמת לבחינה מלכתחילה.
זאת ועוד, הכותבות מתארות שלאורך השנים בישראל, לא הייתה מסגרת סדורה להערכת רגולציה בדיעבד, עד לחיקוק חוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021, שהניח לראשונה תשתית נורמטיבית לחובת הבחינה בדיעבד. אולם, לשיטתן, גם לאחר חיקוק חוק האסדרה, נותרה עמימות רבה ביחס לבחינת הרגולציה בדיעבד. נוצר פער בין סוגי הרגולציות השונות, שעלול להוביל לקשיים ביישום הערכת הרגולציות והותיר מקום נרחב לפרשנות. כך, בעוד שרגולציה חדשה נבחנת על פי חוק האסדרה בבחינה מקדימה מלכתחילה ולאחר פרק זמן מסוים בבחינה מאוחרת בדיעבד, ישנן רגולציות ישנות, שברובן לא עברו כל בחינה מלכתחילה, שבמקרה הטוב לא נבחנות לאורך עשרות שנים ובמקרה הרע יוותרו על כנן ולא יבחנו כלל מרגע אימוצן. כמענה לצורך זה, כותבות המאמר מציעות לאמץ מתווה סדור להערכת רגולציה בדיעבד, שיכלול בתוכו כללים ברורים ודרך יעילה לאימוץ ויישום בפועל וכך יוכל להתגבר על החסמים והקשיים שכרוכים באימוץ מתווה שכזה.
לצורך אימוץ מתווה סדור שיותאם לישראל, כותבות המאמר ערכו השוואה בין הגישות הנהוגות במדינות שונות במספר מדינות בעולם: ארצות הברית, איטליה, אנגליה ואוסטרליה. במהלך השוואה זו, הכותבות בחנו את הגישות השונות, דרך בחינת השגת מטרות הרגולציה מבחינה פרוצדורלית ואפקטיבית, בחינת מידת היעילות של כל אחת מהגישות ובחינת תהליכי היישום והאכיפה בפועל במדינות השונות. הבחינה העלתה שרוב הפערים שבין הגישות מתבססים על הבדלים בין המדינות בדבר זהות הגוף שאמון על ביצוע ההערכה, הדרך שבה נבחרת רגולציה להערכה, אופן בחינת הרגולציה ורמת השקיפות והשיתוף המתחייבים לאורך הליך הפיקוח והבקרה. לנוכח תוצאות הניתוח ההשוואתי, מסקנתן של הכותבות הייתה שגם במדינות שנסקרו שלב ההערכה בדיעבד לא זכה לתשומת הלב המוענקת לשלב ההערכה מלכתחילה. מדינות רבות מתקשות ובמקרים רבים אף נרתעות מיישמו. לשיטתן, ניתן להניח, שהסיבה המרכזית להסתייגותן של המדינות, נובעת מניסיונם של הרגולטורים להסיר מעליהם אחריות ממצבים בהם תוטל עליהם אשמה בשל היעדר אפקטיביות או היעדר יעילות שנחשפה כתוצאה בהערכה בדיעבד.
כותבות המאמר מסווגות את הגישות השונות לביצוע הערכה בדיעבד למספר דפוסים החולקים מאפיינים משותפים. הן משרטטות את קווי המתאר של דפוסים אלה ומדגימות אותם באמצעות היבטים של שיטות ההערכה של המדינות השונות. הגישה להערכה פרוצדורלית (פוסט-חקיקתית), מתמקדת בהליכים החקיקתיים ובוחנת את יישום הליך החקיקה מבחינה פרוצדורלית וטכנית לא מבחינה מהותית. כך, גישה זו בוחנת את יישום הליך החקיקה, ואת מנגנוני האכיפה והסנקציות שקבועות ליישום הרגולציה. היא מתמקדת בבחינת ההוגנות של הליכי יישום הרגולציה ועמידה בפרוצדורות שנקבעו ברגולציה עצמה. לעומתה, הגישה להערכת יעילות (עלות-תועלת), היא גישה כלכלית שמתמקדת בצמצום הנטל הרגולטורי ובחינת העלות של הרגולציה החדשה אל מול התועלת הציבורית שהופקה ממנה. על פי גישה זו, רגולציה תעבור באופן מוצלח את ההערכה בדיעבד ותחשב כיעילה אם היא הביאה ליישום מטרה ציבורית ראויה ונשאה תועלת בהשוואה לעלויות החברתיות שהיו כרוכות בישומה. הגישה להערכת האפקטיביות (המועילות), מתמקדת בבחינת השגת היעדים והמטרות שנקבעו בראשית דרכה. גישה זו מחייבת לנסח ולכמת את מטרות הרגולציה ולבחון את ההשפעות של הרגולציה הלכה למעשה על השגת המטרות הללו, ולנסות לבחון את הקשר בין היישום לבין השגת המטרות. על אף חשיבותה הרבה של גישה זו היא מיושמת לעיתים רחוקות בשל הקושי לבחון את הקשר בין תוצאות חברתיות שונות לבין אימוץ ויישום הרגולציה. אחרונה היא הגישה להערכה דמוקרטית (השתתפותית), שעוסקת בעיקר בהשפעת הרגולציה על הכפופים לחוק ועושה שימוש בתובנות של הכפופים לחוק ובעלי ענין כדי להעריך ולבקר את היישום והאכיפה של הרגולציה.
לסיכום, בכדי למלא את החלקים החסרים והעמומים בחוק האסדרה, הנוגעים להליך ההערכה בדיעבד, הכותבות מציעות לעשות שימוש במודל משולב, ששוזר בתוכו את כל הגישות שהובאו לעיל בהרמוניה. כך, לשיטתן המודל המשולב יתקן את הפער שנוצר בין סוגי הרגולציות השונות וישווה בין מעמדן על דרך בחינת כל רגולציה באשר היא בדיעבד. בדרך הזו, ניתן יהיה לבחון מבחינה פרוצדורלית כל רגולציה, חדשה או קיימת, לאחר פרק זמן מסוים ולבדוק האם הבעיה הציבורית שעמדה ברקע אימוץ הרגולציה עדיין קיימת, האם הדרך שנעשה בה שימוש עוד רלוונטית ועומדת בסטנדרטים המקובלים והאם אין כללים והנחיות שהתיישנו או שאינם נאכפים עוד. לאחר מכן, יעשה שימוש בהערכה דמוקרטית בדיעבד. בדרך זו, תיפתח פלטפורמה נגישה שתאפשר לציבור הרחב ליידע את הרגולטורים באופן שוטף בדבר רגולציות שלא מתפקדות וליקויים שעולים ביישום ובאכיפת הרגולציה. כך, כאשר תזוהה רגולציה שכרוכה בעלויות ציות גבוהות, הרגולציה תעבור הערכה בהתייחס לעלויות הציות, עלויות אלטרנטיביות . לפיכך, היעילות תבחן את עלויות הציות ועלויות האכיפה לצד התועלת שהרגולציה מניבה. לבסוף, כאשר יימצא שרגולציה מסוימת היא בעלת השפעה משקית מהותית, אף שעברה את המבחנים הפרוצדורליים וההשתתפותיים תעבור גם בדיקת מועילות, בה יוגדרו יבחנו תוצאות הרגולציה והשפעתות המשקית המכוונות והלא מכוונות. מודל זה של בחינה הדרגתית מאפשר לעשות שימוש יעיל במשאבים הבירוקרטיים המוקצים להערכה בדיעבד ולהעביר רק את הרגולציות בעלות ההשפעה הרוחבית ביותר בחינה מעמיקה, ככל שהדבר דרוש.
