בית המשפט העליון פסק כי לבית משפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד מיקרוסופט, אף שזו, כידוע, היא חברה זרה הרשומה בארה"ב (רע"א 7165/23 FAST CROPORATE LTD נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ ואח', מיום 14.12.2023). התובעת, חב' פאסט קורפריישן, היא חברת הזנק ישראלית פרטית, שעיקר פועלה בשירותי תקשורת. פאסט פיתחה תוכנה הקרויה PC APP STORE"", המאפשרת למשתמשים להוריד יישומים למחשביהם. הסכסוך בין הצדדים נבע מכך שמיקרוסופט מנעה בשלב מסוים את ממשק ההתחברות בין האפליקציה של פאסט לבין מערכת ההפעלה WINDOWS. פאסט טענה כי התוכנה שפיתחה עבדה על גבי מערכת ההפעלה במשך שלוש שנים ללא הפרעה; אך במהלך שנת 2022, מיקרוסופט החמירה את "כללי האבטחה" ואלה הפכו את התוכנה ל"לא רצויה". פאסט טענה כי מיקרוסופט מגבילה את התחרות במכוון, משום שהיא עצמה פיתחה תוכנה המתחרה בתוכנה של פאסט.
פאסט הגישה תביעה כנגד מיקרוסופט ישראל וכנגד מיקרוסופט קורפריישן, וביקשה לאסור עליהן לחסום את ממשק ההתחברות של התוכנה שלה למערכת ההפעלה WINDOWS. פאסט הוסיפה וביקשה צו מניעה זמני, האוסר על מיקרוסופט ישראל ומיקרוסופט קורפריישן לחסום את התוכנה של פאסט. פאסט טענה שניסתה להתאים את כללי האבטחה של התוכנה כך שתוכל להופיע אצל כלל המשתמשים, וזאת כמענה להגבלות שהציבה מיקרוסופט. עם זאת, צעד זה לא צלח. מיקרוסופט טענה שהתוכנה של פאסט סובלת מחשיפה נמוכה ושאין לכך קשר לכללי האבטחה.
בבית המשפט, הדיון בשלב המקדמי התמקד בהמצאת התובענה למיקרוסופט הבינלאומית. בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לפאסט להמציא את התביעה לנתבעות, וזו העבירה אותם למשרדי מיקרוסופט ישראל בהרצליה. אך מיקרוסופט ישראל טענה כי אינה יכולה לשמש כנציגתה של מיקרוסופט הזרה. למרות זאת, מיקרוסופט ישראל השיבה בשם מיקרוסופט הזרה והתייצבה לדיון. פאסט ביקשה לראות בחברה הישראלית נציגה תקינה לצרכי המצאת התביעה, ולענין זה הפנתה לתזכיר ההתאגדות של מיקרוסופט ישראל משנת 1991, לפיו החברה הישראלית נוסדה כדי לייצג את האינטרסים של מיקרוסופט הבינלאומית. פאסט ביקשה מבית המשפט להסיק כי מיקרוסופט ישראל היא זרוע תפעולית פרקטית של החברה הבינלאומית ולכן יש להכיר בה כנציגה מוסמכת לצרכי דיון שיפוטי בישראל. מיקרוסופט ישראל השיבה שעובדיה, להבדיל מעובדי מיקרוסופט הזרה, אינם עוסקים בנושאים של אבטחה או שיווק ולכן היא אינה כשירה לייצג את מיקרוסופט הזרה לצרכי התביעה כאן. באשר לתזכיר ההתאגדות, נטען כי הוא הותקן בהתאם לעיקרון סמכות החברה, הקובע שחברה מוגבלת לעסוק רק בפעולות שהותרו לה. לפי הנטען, מדובר בתזכיר שנוסח באופן רחב ללא משמעות בחיי המעשה.
בית המשפט קמא קבע כי לבית המשפט בישראל אין סמכות שיפוט בינלאומית כנגד מיקרוסופט הזרה. הנימוק לכך נעוץ בעקרון הריבונות הטריטוריאלית, לפיו הסמכות מוקנית לדון בענייניהם של אנשים ונכסים המצויים בגבולות המדינה. בית המשפט קבע כי כתב התביעה לא הומצא כדין ודחה את התביעה על הסף.
פאסט הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ושם נהפכה ההחלטה. כב' השופטת ר' רונן התייחסה לשתי התכליות של תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: תכלית היידוע – להבטיח שהנתבע הזר ידע על התביעה שהוגשה נגדו, לצד רכישת התכלית של רכישת סמכות שיפוט כלפי נתבע זר באמצעות הכרה בנוכחות קונסטרוקטיבית דרך נציג בישראל. נקודת המוצא לדיון היא עיקרון הריבונות הטריטוריאלית, לפיו סמכות בתי המשפט מוגבלת לענייניהם של אנשים ונכסים המצויים בה. אך כלל זה מסויג בהתפתחות הגלובליזציה והקשרים הבינלאומיים בין מדינות, המלמדים על צורך בהחלת סמכות שיפוט גם על נתבעים שמחוץ למדינה.
בית המשפט העליון בחן את טיב הקשר, משך הקשר ותחומי הקשר שבין מיקרוסופט ישראל לבין מיקרוסופט הזרה. נמצא כי מיקרוסופט ישראל עוסקת בתחומים נושאי התביעה, ביניהם סיווג פרטיות ושיווק, ולכן נחשבת כנציגה של מיקרוסופט הזרה ב"אותו עניין" לפי תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. נפסק כי המצאת התביעה היא תקינה והדיון הוחזר לבית המשפט קמא בכדי שידון בתובענה לגופה.
ראו: רע"א 7165/23 חברת FAST CROPORATE LTD נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ (מיום 14.12.2023). https://www-nevo-co-il.ezproxy.colman.ac.il/search/Highlighter2.aspx?id=f93f33b9-0749-442a-9f32-85708b3cc726#0
דומה כי בית המשפט העליון בישראל מציג גישה עקבית המכירה בסמכות שיפוט כלפי חברות זרות הפועלות בארץ באופן וירטואלי, וזאת על רקע השפעתן הרבה על תושבי המדינה. בהלכה מנחה ברע"א 5860/16 Facebook Inc נ' בן חמו (מיום 25.8.2021), בית המשפט העליון (מפי כב' הנשיאה א' חיות), דן בתביעה של כתב החדשות אוהד בן חמו נגד חברת פייסבוק בטענה לפרסום פוגעני. חברת פייסבוק טענה כי לבית משפט בישראל אין סמכות שיפוט כלפיה משום שהיא חברה זרה חסרת מושב פיסי בישראל. בית המשפט דן בשאלה אם לבתי המשפט בישראל יש סמכות שיפוט כלפי חברה זרה כמו פייסבוק, בנוגע לפעילות המשפיעה על תושבי ישראל. נפסק כי קיימת סמכות שיפוט בינלאומית, והותוו מבחנים לקביעת הסמכות: אם קיים קשר משמעותי בין החברה הזרה לבין ישראל, ומהי השפעת פעילותה של החברה על צרכנים בישראל. כאשר חברה זרה פועלת בישראל באופן וירטואלי, עליה להביא בחשבון את האפשרות שתצטרך להתדיין בישראל: "חברה המנהלת עסקים בהיקף ניכר במדינה מסוימת צריכה להיות ערוכה להתדיין על פי הדינים של אותה מדינה". בדומה, גם בעניין מיקרוסופט, בית המשפט העליון הדגיש שכאשר מדובר בחברה זרה הפועלת בהיקף נרחב בישראל, עליה להיות ערוכה להתדיין בישראל ולפי דיני ישראל.
ראו; רע"א 5860/16 Facebook Inc נ' אוהד בן חמו (ניתן ביום 31.5.2018)
