ברשימה זו אציג את מאמרם של פרופ' הדרה בר-מור וד"ר גיל שרוני שעוסק בנושא השפעת תיקון 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996 על תשואת המניות של חברות ציבוריות.
שוויון מלא בין נשים וגברים הוא עקרון בסיסי המודגש במגילת העצמאות ואף הוגדר בפסיקה. פגיעה בעקרון זה זוהתה כבעלת השלכות הרסניות על הכלל ועל הכוחות המאחדים את החברה, וכן על הפרט. בעולם העבודה, תופעת פערי השכר המגדריים הינם תופעה אוניברסלית בעלת השלכות כלכליות וחברתיות פוגעניות, הן על הנשים המופלות והן על הכלכלה הלאומית. למרות מגמת הצמצום, בישראל בשנת 2021 פערי השכר בין גברים לנשים נאמדו בשיעור ממוצע של 24.3%, כפול משיעור הפער הממוצע במדינות ה-OECD העומד על 11.9%.
במדינות רבות נעשה שימוש בחקיקה על מנת להתגבר על תופעה זו בשוק העבודה. המחוקק הישראלי ניסה להתמודד עם הבעיה באמצעות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996, אשר תוקן מספר פעמים. אך עד לאחרונה, אפקטיביות החוק התבררה כמזערית מאחר ונטל הוכחת פערי השכר הושת על העובדות ולא על מעסיקיהן. תיקון 6 לחוק בא לתקן את העיוות, בכך שחייב מעסיקים המעסיקים מעל 518 עובדים לפרסם דו"חות שנתיים המציגים את פערי השכר בתוך קבוצות עיסוק שונות, לשם יצירת שקיפות ולאפשר לעובדות לתבוע את זכויותיהן במידה ונמצאה הוכחה לצדקתן. החוק מחייב מעסיקים לערוך דו"ח פנימי מפורט, למסור לכל עובד מידע על פערי השכר בקבוצת הפילוח שלו, ולפרסם באופן פומבי דו"ח אודות פערי השכר בארגון.
במחקר זה, פרופ' בר-מור וד"ר שרוני בוחנים את תגובת המשקיעים בבורסה לחשיפת המידע על פערי שכר המגדריים שפורסמו לראשונה ביוני 2022 בעקבות יישום התיקון לחוק, ובוחנים האם תגובת השוק למחירי המניות תהיה חיובית או שלילית לפרסום המידע אודות פערי השכר, בראי משקיעים ואנליסטים. על בסיס מחקרים קודמים ותחת עקרונות הניהול ESC נבנו שתי השערות: האחת גורסת כי בחברות שיחשפו פערים משמעותיים, תגובת המשקיעים תהיה שלילית, והשנייה צופה תגובה חיובית דווקא כלפי חברות שידווחו על פערים מזעריים או אפסיים.
הבדיקה האמפירית נערכה על 55 חברות ציבוריות שדיווחי פערי השכר שלהן פורסמו לציבור בחודש יוני 2022. הממצאים האמפיריים היו הפוכים מהשערות המחקר. בחברות שחשפו פערים משמעותיים נמצאה תשואה עודפת חיובית, ובחברות שלא הציגו פערים נמצאה תשואה עודפת שלילית. הממצאים מעלים תהיות לגבי תפיסות המשקיעים, אפקטיביות מנגנוני האכיפה ומוכנות המעסיקים לשיתוף פעולה בחשיפת נתוני אמת. ראשית, הפער מעלה כי יתכן שהמשקיעים רואים בשקיפות ובחשיפה צעד חיובי שמבטא מחויבות ניהולית לצמצום פערים ויישום עקרונות ESG, גם אם המצב הנוכחי אינו אידיאלי. שנית, עמימות המידע המפורסם בדו"חות ואי בהירות של חלק מהדיווחים עשויות ליצור אצל המשקיעים תחושה שהפערים אינם חד משמעיים, לכן פחות מדאיגים. מעבר לכך, דיווח על היעדר פערים מעורר ספקנות באשר למידת הרצון לשתף פעולה מצד הארגונים ביישום החוקר ואפקטיביות מנגנוני הבקרה והאכיפה הציבוריים.
לסיכום, המאמר מעלה שאלות מהותיות לגבי יעילותן של רגולציות בתחום השקיפות והשוויון המגדרי על יכולת צמצום פערי השכר המגדרי, ומאתגר את הרציונל באשר לקשר בין חשיפת פערי שכר מגדריים בארגון לבין תגובת המשקיעים למידע המפורסם. הממצאים מדגישים את מורכבות הסוגייה ואת הצורך בבחינה מתמשכת של מדיניות והתערבות רגולטורית בתחום, הן באשר לאופן חלוקת העובדים לקבוצות עיסוק והן באשר לפיקוח על יישום מדיניות לצמצום פערים בשכר בארגונים. המאמר פותח פתח למחקרי המשך שיבחנו לעומק את המניעים והשיקולים של בעלי עניין שונים באימוץ ויישום התיקון לחוק שכר שווה לעובד ועובדת מזוויות שונות.
