רשות התחרות הבריטית (Competition and Markets Authority) הודיעה כי הקשר העיסקי נשוא חקירתה, בין מיקרוסופט לבין חב' OpenAI, בחשד שמיקרוסופט הגדילה את שליטתה בחברה לשליטה בפועל, אינו עולה כדי "מיזוג חברות" המצריך אישור רגולטורי. מיקרוסופט, לפי המתואר בהחלטה היא חברת טכנולוגיה גלובלית שנוסדה בשנת 1975 ונסחרת בבורסת הנאסד"ק. הכנסותיה בשנת 2024 הסתכמו בכ- 245 מיליארד דולר. היא פועלת בשוק הבינה המלאכותית, מפתחת מודלים בסיסיים שונים ומשלבת אותם בשירותי הענן שלה ובמנוע החיפוש Bing. OpenAI נוסדה בשנת 2015 כחברה ללא כוונת רווח, למחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית. מטרתה המוצהרת של החברה היא להבטיח שבינה מלאכותית תשרת את טובת כלל האנושות. לצורך כך הקימה חברה בת שפיתחה את הצ'טבוט המוכרGPT . הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2024 בכ- 3.5 מיליארד דולר.
בין השנים 2019 ו-2023 מייקרוסופט ו- OpenAI חתמו על שורת הסכמים. מיקרוסופט הפכה למשקיעה הגדולה ביותר ב- .OpenAI בתמורה להשקעה, מיקרוסופט קיבלה זכויות הצבעה בנושאים שונים אך ללא זכות למנות דירקטורים או חברי הנהלה וללא בעלות בחברה. הוסכם ש- OpenAI תרכוש מחשבים רק ממיקרוסופט בדגש על מחשבי על. בנוסף, מיקרוסופט הפכה לספקית שירותי הענן הבלעדית של החברה ונהנית מזכויות בקניין הרוחני של של OpenAI ומשלבת את החידושים בתוכנות שלה.
החקירה נפתחה ביוזמת הרשות על רקע פיטוריו של סם אלטמן מתפקידו כמנכ"ל OpenAI על ידי דירקטוריון החברה, בנובמבר 2023, ומינויו מחדש בסמוך לפיטורין בעקבות איומים מצד עובדים בחברה שיעברו לעבוד במיקרוסופט, והודעה של מיקרוסופט שתגייס את אלטמן על מנת להקים מחלקת בינה מלאכותית משל עצמה. הרשות סברה שהחקירה נדרשת על מנת לבדוק אם מיקרוסופט הגדילה את שליטתה בחברה, בניגוד לחוק המיזוגים הבריטי ( Enterprise Act 2002 c. 40 UK Public General Acts:) באופן שעלול להשפיע לרעה על התחרות בשוק מערכות הבינה המלאכותיות.
הרשות ציינה ששוק הבינה המלאכותית נמצא בהתפתחות מהירה. הטכנולוגיה הפכה לפורצת דרך ובעלת פוטנציאל להשפיע על תחומים רבים במשק, להביא לצמיחה ולחדשנות, וליצירת מוצרים ושירותים חדשים תוך ייעול השירותים הקיימים. לפי הרשות, השותפות בין שתי החברות השתנתה לאורך הזמן, ולכן היא נדרשת לבחון לעומק את המציאות המסחרית, ולא להסתפק בתנאי ההסכמים הפורמליים. החשש של הרשות הוא שהשותפות בין שתי חברות הענק תביא לדיכוי התחרות בשוק.
על פי ה- Enterprise act ישנן שלוש רמות של "שליטה" לצורך הגדרת מיזוג. שליטה פורמלית: באמצעות רוב מזכויות ההצבעה; שליטה בפועל: כוח ממשי המאפשר להשפיע על מדיניות החברה על ידי אחזקה של מניות הצבעה באסיפה וייצוג בדירקטוריון; והשפעה מהותית: היכולת להשפיע באופן מהותי על מדיניות החברה ללא כוח פורמלי וזאת באמצעות הסכמים שונים. הרשות ציינה שלאורך הזמן ועם התפתחותה של מערכת יחסים מסחרית בין החברות, עשויה להתבצע העלאה ברמת השליטה מהשפעה מהותית לשליטה בפועל. הרשות מנתה רשימה לא ממצה של שלוש יכולות שלדעתה מקנות שליטה בפועל, ומאיימות על התחרות:
היכולת להשפיע או לשלוט במדיניות החברה באמצעות הצבעה באסיפת בעלי המניות – הרשות ציינה שאחזקה של מעל 25% מזכויות ההצבעה מספיקה על מנת לחסום ולקדם החלטות מסוימות באסיפה ולכן מהווה השפעה מהותית ברורה. אפילו אחזקה קטנה יותר של 15% עלולה להקנות יכולת השפעה מהותית בשילוב עם גורמים אחרים כמו חברה שהבעלות בה מבוזרת או שלגורם הנבחן יש זכויות וטו מיוחדות.
היכולת להשפיע או לשלוט בדירקטוריון באמצעות ייצוג בדירקטוריון – הרשות ציינה שייצוג בדירקטוריון מהווה אינדיקציה חזקה ליכולת לכוון את מדיניות החברה, ובתוך זה היכולת למנות דירקטורים. לענין זה אין די לבחון מה כתוב בהסכם בין הצדדים אלא בבדיקה של מה שמתרחש בפועל.
מקורות השפעה או שליטה אחרים – כמו הסכמים פיננסיים כמו הסכמי בלעדיות במסגרת הקשר בין ספק ללקוח המאפשרים לספק להגן על השקעתו. הרשות ציינה שהסכמים יכולים להקנות השפעה מהותית באמצעות הענקת בלעדיות, הסכמים פיננסיים כמו הלוואות הכוללות תנאים מגבילים. תלות כלכלית יוצרת יכולת שליטה בפועל.
לפי סעיף 26 לחוק Enterprise act הבריטי, על מנת להוכיח שהתקיים מיזוג בפועל, יש להראות שאין נפרדות בין החברות, והן הופכות לישות משפטית אחת. החוק קובע שהפסקת הנפרדות בין החברות יכולה להתקיים בצורה של שליטה בפועל, ולאו דווקא העברת הזכויות בצורה פורמלית; כלומר אין דרישה לקיום רוב בזכויות ההצבעה בחברה אלא שניתן להסתפק ביכולת בפועל לכוון את מדיניות החברה.
מיקרוסופט הודתה במסגרת ההליך שיש לה יכולת השפעה מהותית על החלטות המתקבלות ב- OpenAI אך הכחישה את היכולת לשלוט בפועל. נטען ש- OpenAI חתמה באופן עצמאי על הסכמים עם חב' Apple שהפחיתו את התלות של החברה במיקרוסופט, בין היתר על ידי גיוס הון ממשקיעים נוספים והודעה על כך שהחברה תעבור לפעול כחברה לתועלת הציבור, דבר שיאפשר לה לגייס הון בתנאים טובים יותר. הרשות מצאה שהיו מקרים בהם מיקרוסופט השפיעה על מדיניות המסחר של OpenAI, אך מנגד לא מנעה ממנה להיכנס לשיתופי פעולה עם חברות נוספות, בין היתר עם חב' Apple. בנוסף, נמצא שמיקרוסופט לא הייתה הגורם הבלעדי להחזרתו של סם אלטמן לתפקיד המנכ"ל, אלא שעצומה עליה חתמו מרבית העובדים, בכירים וזוטרים, היא זו שהביאה להחזרתו לתפקיד.
הרשות קבעה שמתקיימת השפעה מהותית מצד מיקרוסופט על חב' OpenAI, אך אין מדובר בשליטה כפי שהחוק דורש; משכך החליטה לסיים את החקירה ללא פעולה אקטיבית. הרשות הדגישה שאין זה מתפקידה לקבוע מדיניות, אלא לבחון מצב קיים, לכן המשמעות של ההחלטה אינה כי שיתוף הפעולה נקי מחששות תחרותיים, אלא שמבחינה משפטית לא התקיים "מיזוג" כהגדרתו בחוק. הרשות תמשיך לעקוב אחרי שיתופי פעולה בענף הבינה המלאכותית, ותשתמש בסמכויותיה בכל מקרה שבו ייווצר מיזוג בפועל שצפויות לו השלכות מרחיקות לכת על מבנה השוק.
מעניין בהקשר זה לעיין בדו"ח של רשות הסחר הפדרלית של ארצות הברית (FTC) מיום 17 לינואר 2025, שעסק בשלוש שותפויות בין חברות דומיננטיות בתחום שירותי הענן לבין חברות מובילות בפיתוח הבינה המלאכותית. השותפות הראשונה: בין מיקרוסופט ל- OpenAI; מיקרוסופט היא חברה טכנולוגית מהמובילות בשוק שירותי הענן ו- OpenAI היא חברה המפתחת מודלים של בינה מלאכותית. השותפות השנייה: בין אמזון לחב' אנת'רופיק. אמזון היא חברת מסחר מקוון המובילה בעולם, ובין היתר פועלת בתחום שירותי הענן. אנת'רופיק היא חברת בינה מלאכותית המפתחת מודלי שיח בטוחים כדוגמת Claude המוכר. השותפות השלישית: בין גוגל לחב' Cohere. גוגל היא חברה מובילה בתחום החיפוש האינטרנטי, הפרסום והתשתיות הדיגיטליות, ומפעילה בין היתר את שירותי הענן שלה Google cloud. חברת Cohere הינה חברת בינה מלאכותית קנדית המתמחה בפיתוח מודלים לעסקים.
בדו"ח האמריקאי צוין שההסכמים בין חברות שירותי הענן לחברות הבינה המלאכותית כוללים הסכמי בלעדיות המגבילים את חברות הבינה המלאכותית מלהציע את הפיתוחים שלהם למשתמשים אחרים, או להציע אותם בתנאים טובים יותר ממה שהוצע לחברות שירותי הענן. ההסכמים מחייבים את חברות הבינה המלאכותית להשיק מודלים חדשים בפלטפורמות של חברות שירותי הענן, דבר המפחית את חופש הפעולה של חברות הבינה המלאכותית ומגביל את התחרות בשוק. צוין שחברות שירותי הענן מעניקות לחברות הבינה המלאכותית גישה מוזלת למשאבי מחשוב רבי עוצמה הכוללים גם מחשבי על ייעודיים הנחוצים להכשרה והפעלה של מודלים מתקדמים. חברות הענן אף נהנות מגישה לידע טכנולוגי, שיטות פיתוח והכשרה של מודלים ונעזרת במהנדסים ועובדים בצוותי עבודה משותפים על מנת לפתח טכנולוגיות יחד. חברות הענן אף מקבלות גישה למידע פיננסי וביצועי של חברות הבינה המלאכותית, כולל מידע הנוגע לביצועי המודלים, נתוני לקוחות, הכנסות, כך מתאפשר לחברות שירותי הענן לבצע תכנון אסטרטגי לאורך זמן.
השותפויות בין חברות שירותי הענן (מיקרוסופט, גוגל, אמזון) לבין חברות הבינה המלאכותית (אנת'רופיק, OpenAI, Cohere), משפיעות על התחרות בשוק במספר דרכים: ראשית, הן משפיעות על הגישה למשאבי מחשוב הנחוצים לפיתוח מודלים, ומונעות מחברות אחרות לקבל גישה למשאבים הללו ופוגעות בתחרות. שנית, ההסכמים מחייבים את חברות הבינה המלאכותית להשתמש רק בשירותי הענן של חברת הענן עמה הן בהתקשרות, דבר המקשה על שינוי ספק ועבודה עם ספקים שונים. הרשות ציינה כי קיים פוטנציאל ששותפויות אלה ישפיעו על כיוון התפתחות הטכנולוגיה, על רווחת העובדים ועל רווחת הצרכנים.
יש לשים לב שגם בדו"ח האמריקאי נבחנה השותפות שבין מיקרוסופט לבין OpenAI. צוין כי מיקרוסופט קיבלה רווחים של כ-92 מיליון דולר מ- OpenAI ועד שנת 2024 החזיקה דירקטור משקיף בדירקטוריון החברה, וגם היום מקבלת דיווח מהנעשה באספת בעלי המניות. צוין שמיקרוסופט היא הספקית הבלעדית של שירותי הענן ל- OpenAI, ושהיא מפתחת ומייצרת מחשבי על לטובת החברה בלבד. בדו"ח צוטט מנכ"ל מיקרוסופט שאמר שאם יום אחד OpenAI תחדל מלהתקיים, יש להם את כל הזכויות על מנת להמשיך את הפעילות של החברה. הרשות ציינה כי המסקנה שלה היא שההתפתחות הטכנולוגית מספקת יתרונות עצומים לחברה בכלל ולארצות הברית להפוך למובילה בתחום בפרט. הבינה המלאכותית מהווה הבטחה גדולה לעסקים אך טמונים בה סיכונים פוטנציאליים לפגיעה בתחרות ובצרכנים על ידי ניסיונות של חברות טכנולוגיות גדולות לשמר את הדומיננטיות שלהן. הרשות הוסיפה שבינה מלאכותית דורשת משאבים נרחבים ומימון על מנת לפתח את המודלים, לשפר אותם, ולהאיץ את הפיתוח, ומסיבה הזו חלק מהחברות בחרו לכרות הסכמים עם חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. אך קיימת חשיבות רבה שהרשות והציבור בכללותו יבין את ההשפעה שיש לשותפויות מעין אלה על התחרות. הרשות סיימה בכך, שבאמצעות ההליך הממוקד בו פתחה הצליחה להשיג מידע מהותי הנוגע לתנאי השותפויות ולזהות תחומים בהם יש לעקוב על מנת למנוע פגיעה בתחרות.
להחלטת רשות התחרות הבריטית: Microsoft Corporation’s partnership with OpenAI, Inc.
להחלטת רשות הסחר הפדרלית של ארצות הברית: FTC Staff Report on AI Partnerships & investments 6(b) Study
