בדצמבר 2025 פרסם בנק ישראל מחקר בנושא "הרכב ההון האנושי ופרמיית השכר במגזר ההייטק בישראל". המחקר מהווה חלק מסדרת "ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות". נרשם בו כי הוא נולד מתוך הצורך לבחון את אופיו החריג של מגזר ההייטק הישראלי בהשוואה בינלאומית ואת ביצועיו ביחס ליתר ענפי המשק, במיוחד בתחום השכר. שלושת הממצאים המרכזיים העולים מהמחקר:
- שיעור התעסוקה הגבוה בהייטק בישראל – 11% מהשכירים, חריג ביחס ל- OECD שם שיעור התעסוקה בהייטק הוא 4.4%.
- פערי השכר בין ענף ההייטק ליתר מגזרי המשק התרחבו בעשור האחרון, והם נחשבים לחריגים גם בהשוואה למדינות ה-OECD. במדינות הארגון השכר החציוני בהייטק גבוה פי 1.8 מהממוצע בשאר המשק, ובישראל הפער עומד על פי 2.7.
- הגידול בפרמיית ההייטק – פער השכר שבין ההייטק לבין יתר המשק, בניכוי הבדלים במאפייני העובדים, נובע במידה רבה משינויים בטיב החברות והסטה של התעסוקה בהייטק לעבר חברות גדולות עם פריון ושכר גבוהים במיוחד ("חברות על").
המחקר מזהה תופעה מעניינת במשק התעסוקה הישראלי: מגזר ההייטק נהנה מצמחיה מואצת, פריון גבוה מאוד ורמות שכר מהגבוהות במשק. מגזר זה אחראי לכ- 18% מהתמ"ג ו -60% מהייצוא. תשלומי המס של מגזר זה מהווים כ-24% מכלל תשלומי המס במדינה וכשליש מתשלומי מס ההכנסה. בד בבד, מרבית המגזר העסקי בישראל מתאפיין בפריון נמוך בהשוואה בין-לאומית. פערים אלו התעצמו כאשר בין השנים 2018 ל-2024 גדל מספר העובדים בהייטק ב- 35% לעומת גידול של 10% בעובדים ביתר המשק.
המחקר בוחן כיצד ההון האנושי בישראל התפתח על פני זמן וסוקר את פערי השכר בין מגזר ההייטק ליתר ענפי המשק ואת מקורותיהם. החלק הראשון עוסק בהשוואה בינלאומית של הרכב כוח האדם במגזר ההייטק, תוך בחינת התפתחותו לאורך זמן, על בסיס סקר מיומנויות בינלאומי שנערך בשנים 2022-2023. סקר זה מציג ממצא מרכזי לפיו פערי השכר בין מגזר ההייטק ליתר ענפי המשק בישראל התרחבו לעומת העשור הקודם וישראל בולטת בפערים אלו גם בהשוואה בינלאומית. החלק השני של המחקר עוסק בניתוח עומק של המשק הישראלי, בהסתמך על נתונים של רשות המיסים לשנים 2010-2022 הכוללים מעקב אחר הכנסות כלל העובדים והחברות במשק. חלק זה בוחן את התרחבות פערי השכר בין עובדי ההייטק ליתר המגזר העסקי, תוך פירוק הפערים לרכיביהם: עד כמה הם נובעים מהבדלים במאפייני העובדים (כישורים, השכלה) לעומת מאפייני החברות.
נמצא ששיעור המועסקים בהייטק הוא פי שניים וחצי מהממוצע במדינות ה- OECD. המחקר מציג את מגזר ההייטק הישראלי כמצטיין מבחינת הון אנושי, אך חושף חריג במשק: מצד אחד מגזר ההייטק נהנה מצמיחה מואצת, פריון גבוה בקנה מידה בין-לאומי ורמות שכר מהגבוהות במשק, ומצד שני מרבית המגזר העסקי מתאפיין בפריון נמוך בהשוואה בין-לאומית. שיעור התעסוקה בהייטק בישראל, העומד על 11% מהמועסקים, הוא הגבוה ביותר מבין המדינות שנבדקו והוא פי שניים וחצי מהממוצע במדינות OECD (38 מדינות), העומד על כ-4.4% בלבד.
מגזר ההייטק מעסיק כ-11% מכלל העובדים במשק. המחקר בחן את התפלגות העובדים לפי רמת יכולותיהם הקוגניטיביות, לא לפי תארים או מקצועות, אלא לפי שליטה ביכולות קריאה והבנה ויכולות מתמטיות וחישוביות, כפי שנמדדו במבחן סטנדרטי בינלאומי. הממצא המרכזי: 26% מהעובדים עם היכולות הגבוהות ביותר במשק (החמישון העליון) מועסקים בהייטק, שיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ההשוואה. ריכוזיות זו עלתה בעשור האחרון מ-20% ל-26%. החריגות אינה בעצם העובדה שההייטק מעסיק אנשים מיומנים, אלא בעוצמת הריכוז: למרות שההייטק מהווה רק 11% מהמשק, הוא מושך אליו יותר מרבע מכלל העובדים בעלי היכולות הגבוהות ביותר, ריכוזיות חריגה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. הפער ביכולות בין עובדי ההייטק לבין יתר העובדים בישראל הוא הגדול ביותר בהשוואה בינלאומית, כסטיית תקן מלאה, והוא משקף ריכוזיות יוצאת דופן של הון אנושי איכותי במגזר אחד.
השכר החציוני בהייטק גבוה פי 2.7 מהשכר החציוני בשאר ענפי המשק. בהשוואה בינלאומית מדובר בפער חריג, שכן במדינות מפותחות אחרות ממוצע היחס עומד על 1.8 בלבד. הפער הולך ומתרחב: בשנת 2014-2015 עמד היחס על 2.3, וכיום עלה ל-2.7. מגמה זו מעמיקה את הפערים של המשק הישראלי, כלומר את הפער בין מגזר ההייטק שנהנה מצמיחה מואצת, פריון גבוה ורמות שכר גבוהות, לבין מרבית המגזר העסקי שמתאפיין בפריון נמוך בהשוואה בינלאומית. המחקר מצא שהפער בשכר נשאר גבוה גם כאשר משווים עובדים בעלי השכלה, גיל ומיומנויות קוגניטיביות דומות. כלומר, הפער אינו רק תוצאה של יכולות גבוהות יותר אצל עובדי ההייטק, אלא גם של פריון גבוה יותר בחברות ההייטק, המאפשר להן לשלם שכר גבוה יותר.
המחקר מזהה קבוצת חברות הייטק שמשלמות שכר גבוה במיוחד, המכונות "חברות על". חברות אלו מהוות כ-20% ממגזר ההייטק, ורבות מהן הן חברות בינלאומיות. הן מושכות את העובדים המיומנים ביותר במשק, ואחראיות לרוב הגידול בתעסוקה בהייטק בעשור האחרון. תופעה זו מחדדת בעיה כפולה: לא רק שההייטק מרכז את ההון האנושי המיומן ביותר בישראל, אלא שבתוכו עצמו מיעוט החברות שולט ברוב ההזדמנויות והשכר הגבוה.
על רקע פערים אלו ממליץ המחקר על מדיניות המתמקדת בהגדלת היצע כוח האדם המיומן בכל שלבי מערכת החינוך, בדגש על כישורי אנגלית, מתמטיקה, מדעי המחשב ובינה מלאכותית, לצד הכשרות לשיפור מיומנויות לאורך הקריירה.
למחקר ראו:
"הרכב ההון האנושי ופרמיית השכר במגזר ההייטק בישראל", כתבו: גלעד ברנד, יותם פטרפרוינד ואלעד דה־מלאך), (דצמבר 2025). בנק ישראל, חטיבת המחקר, נייר מספר: 2025.07
