לרשות התחרות הוגשה בקשה לאישור מיזוג בין "הראל השקעות בביטוח ושירותים פיננסים בע"מ" לבין "ישראכרט בע"מ". הממונה על התחרות סברה שהמיזוג מקים חשש לפגיעה משמעותית בציבור ובתחרות בתחום ביטוחי הבריאות אשר לא ניתן להפיג בתנאים. לכן, מכוח סעיף 21 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, הממונה התנגדה למיזוג. לעיון בפרטי העסקה ראו: https://www.harel-group.co.il/about/harel-group/doclib/public-publications/2023/pdf.
נתוני הצדדים: הראל היא חברה ציבורית אשר כ-48% ממנה מוחזק בידי בני משפחת המבורגר. הראל היא השחקנית המובילה בישראל בתחומי הביטוח והפיננסים מבחינת נתח השוק והמוניטין. ישראכרט היא חברה ציבורית ללא גרעין שליטה המוחזקת בעיקרה בידי הציבור. החזקתה בנתח שוק של כ-40% בענף ביטוחי הפרט הופכת את ישראכרט לחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל. עיקר עיסוקה הוא מתן שירותים פיננסים ותיווך מוצרי ביטוח.
ניתוח שוק: התחרות בין חברות הביטוח נסבה בעיקרה על ההתקשרויות בינן לבין סוכני ביטוח. מערכת היחסים בין הסוכנים לבין חברות הביטוח משפיעה על התמריצים הכלכליים של הסוכנים המשווקים את מוצרי הביטוח, ואלה משליכים על האופן בו הסוכנים מכוונים את בחירת הלקוחות. בתוך כך, ביטוחי בריאות נחשבים ל"מוצרי דחיפה", הדורשים מאמץ משמעותי מצד הסוכנים להסברת חשיבותם לצורך מכירתם. מרכזיות עבודת הסוכנים משתקפת, בין היתר, בשיעור עמלותיהם הגבוה ביחס לתחומי ביטוח אחרים, במבנה העמלות הגדלות בהתאמה לרווחים הנצמחים לחברת הביטוח, ובנתח השוק הנמוך יחסית של חברות הביטוח הישירות שלא מפעילות סוכנים לשיווק ביטוחי הבריאות. הגורמים העיקריים המשפיעים על הרווח של חברת הביטוח מפעילות הסוכן הם היקף מכירותיו, איכות החיתום ושיעור ביטולי הפוליסות. מבנה העמלות מעודד את הסוכן לרכז את פעילותו בחברה אחת עיקרית, שכן ככל שהיקף מכירותיו גדל, העמלה תגדל בהתאמה. נתון נוסף המקבע את הסוכן לחברה אחת הוא עלויות המעבר בין החברות, לאור הצורך בלימוד המוצרים והמערכת בה עובדת כל חברה.
החשש התחרותי: המיזוג המבוקש יאפשר להראל להשתמש במידע שיש לישראכרט על לקוחותיה לשם ביצוע אפליית מחירים בתחום ביטוחי הבריאות. חברות הביטוח המתחרות יתקשו לבנות וליישם מודל תמחור מפלה, לאור היעדר גישה למידע על הלקוחות בהיקף ובאיכות דומה. פוטנציאל המידע הפיננסי הקיים בידי ישראכרט הוא בעל ערך רב לרוכשת; זאת, משום שהמידע שברשות חברות כרטיסי האשראי מאפשר אפיון דפוסי צריכה של לקוחות, ואת רגישותם למחיר. בשל גודלה של ישראכרט, המידע המצוי בידה רב יותר בהשוואה לחברות כרטיסי האשראי האחרות.
המיזוג עלול לייצר פערי מידע בין חברות הביטוח המתחרות בשוק ולהעניק להראל מידע ייחודי שמקורו בלקוחות ישראכרט. הראל תוכל להבחין בין לקוחות בהתאם למידת נכונותם לשלם עבור שירותי ביטוח, ולאתר לקוחות שהסיכון הביטוחי הנשקף מהם הוא נמוך יחסית. באמצעות היכולת לגרוף נתח גדול יותר מעודף הצרכן, על ידי שימוש במודל תמחור מפלה, הראל תוכל להציע ללקוחות הצעות מותאמות-אישית, להגדיל את היקף מכירותיה ואת הרווח שתפיק מבסיס לקוחות נתון. מודל תמחור אישי יאפשר להראל להציע לסוכנים העובדים עמה הצעת ערך טובה יותר ממתחרותיה מבלי לפגוע ברווחיה ואף להגדילם. בטווח הארוך, חברות הביטוח המתחרות עלולות להידחק מתחום ביטוחי הבריאות נוכח הסטת הסוכנים לכיוון הראל ושחיקת רווחיהן. הדבר צפוי לגרום להעלאת מחיר על ידי החברות המתחרות או לדחיקתן מהשוק ובכך יקטן הרסן התחרותי שהן מפעילות על הראל.
הפגת החשש התחרותי: הממונה בחנה מגבלות רגולטוריות וחוזיות החלות על החברות המתמזגות, אשר לכאורה מגבילות את יכולתן להשתמש במידע הנאסף על לקוחותיהן. לעניין זה, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 מציע הגנה חלקית בלבד, שכן ניתן להתנות על הוראותיו. לפי מדיניות הפרטיות של ישראכרט הקיימת כיום, שימוש בשירותי החברה מותנה בהסכמת הלקוח הכוללת העברת מידע של הלקוח לשם שיווק מוצרי ביטוח. לפיכך, הממונה מצאה שלא ניתן להסתמך על מגבלות להגנת הפרטיות, שכן הן ברות התנאה. הצדדים הוסיפו שממילא ניתן לאסוף מידע על לקוחות לצורך תמחור אישי מכוח חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021. במסגרת החוק אומצה רפורמת הבנקאות הפתוחה, המאפשרת לחברות כרטיסי האשראי לשתף צדדים שלישיים במידע פיננסי אודות הלקוחות, בכפוף להסכמת הלקוח, וכדי להציע ללקוח שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו. אך מבדיקת הרשות עלה שקיים שוני מהותי בהיקף התצפיות, היסטורית המידע והיקף ההרשאה, המעמיד את איכות המידע שמכוח החוק בצד הנמוך ביחס למידע שיש לישראכרט. בנוסף נדחתה טענת הצדדים לפיה יש ללמיזוג תועלות פרו-תחרותיות, שעיקרן עידוד תחרות בין הבנקים בישראל והורדת יוקר המחייה. הצדדים סברו כי הרכישה תאפשר את כניסתה של הראל לשוק האשראי הצרכני באמצעות חברה פיננסית ותיקה עם תשתית תפעולית. אך הממונה ציינה שתועלות המיזוג בשוק האשראי הצרכני אינן מצדיקות פגיעה בתחרות ובציבור הצרכנים בשוק ביטוחי הפרט.
הממונה בחנה את האפשרות לאישור המיזוג בכפוף לתנאים שיאסרו להעביר מידע בין החברות, כמו גם איסור שימוש במידע שלא בהתאם לחוק שירות מידע פיננסי. נבחן גם מינוי בקר חיצוני שיפקח על העברת המידע בין החברות המתמזגות וכן הטלת סנקציות במקרה של הפרת האיסור. אך נמצא שתנאים אלה לא מנטרלים את התמריץ הכלכלי של הצדדים להשתמש במידע מסחרי על אודות לקוחות. הם גם מחייבים ניטור ובקרה רגולטוריים תוך השקעת משאבים רבים. לפיכך, הממונה בדעה שלא ניתן להפיג את החששות התחרותיים שבמיזוג באמצעות תנאים מגבילים.
נציין כי המיזוג בין הראל לישראכרט ניתן לסיווג כקונגלומרטי, קרי: בין פירמות הפועלות בשווקים שונים ללא השקה אופקית או אנכית. מיזוג כזה נחשב למורכב שכן השלכותיו התחרותיות אינן מובהקות )ראו למשל: ע"א 2082/09 יורוקום די.בי.אס בע"מ נ' בזק חברת התקשורת הישראלית בע"מ, מיום 20.8.2009). מעניינת בהקשר זה היא עבודה של ה-OECD ממאי 2020 העוסקת בהשפעות מיזוגים קונגלומרטיים [OECD, Roundtable on Conglomerate Effects of Mergers – Background Note (May 24, 2020), https://one.oecd.org/document/DAF/COMP(2020)2/en/pdf]. החשש המרכזי במיזוגים מסוג זה הוא שחברה ממוזגת שיש לה כוח שוק בשוק אחד תנצל את המיזוג כדי לדחוק מתחרים בשוק האחר, בין השאר באמצעות קשירה בין מוצרים שונים. החשש גדל במקרים בהם לחברה הממוזגת יש כוח שוק גבוה באחד מהשווקים. לפיכך, בבחינת מיזוגים קונגלומרטיים יש לבחון את הסיכונים הגלומים בקשירה פוטנציאלית בין מוצרים לאחר המיזוג ולאמוד את תמריץ הקשירה של החברה הממוזגת, את מבנה השווקים הרלוונטיים ואת ההשפעה התחרותית הצפויה. ככל שהחשש התחרותי גבוה יותר, כך עשויים להידרש צעדים משמעותיים יותר למניעת קשירה לא ראויה. גם במקרה של ישראכרט והראל דובר בהשפעה רב-ענפית של המיזוג, המבוטאת בהעברת מידע פיננסי (ישראכרט) לטובת חיזוק יכולותיה של הראל בענף ביטוחי הבריאות. חיזוק כזה נראה רווחי להראל, אך פוגעני לתחרות בענף הביטוח ולכן מזיק לציבור.
להחלטת הממונה על התחרות ראו: "נימוקי התנגדות הממונה על התחרות למיזוג בין הראל השקעות בביטוח ושירותים פיננסים בע"מ לבין ישראכרט בע"מ רשות התחרות (מיום 7.2.2024): https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/cases2023-008372.
