הומוסקסואלים זכאים לאמץ ילדים

בג"צ הכריע פה אחד כי בני-זוג הומוסקסואלים כשירים לאמץ ילדים לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981  (בג"צ 5158/21 גורטלר נ' שר הרווחה, מיום 28.12.2023). העותרים הם שני זוגות הומוסקסואלים המבקשים לאמץ ילד בישראל. אליהם הצטרפו עותרים ציבוריים: המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עמותת אבות גאים, האגודה למען הלהט"ב בישראל והבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות. המשיבים הם שר הרווחה, שר המשפטים והיועמ"שית לממשלה. הוראת החוק הרלבנטית לדיון היא סעיף 3 רישא לחוק אימוץ ילדים הקובע לאמור: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד". על הפרק עמדה השאלה, מה פירוש הביטוי "איש ואשתו", ואם הוא יכול להכיל בני-זוג מאותו מין.

המצב המשפטי ערב פסק-הדין בוטא בהנחיית היועמ"ש משנת 2008, מני מזוז, שקבעה כי הומוסקסואלים יוכלו לאמץ במסלול של הורות יחידנית, לפי סעיפים 3(2) ו- 25(2). סעיף 3(2) קובע: "… רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד: (2)  אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי"; וסעיף 25(2) קובע: "נוכח בית המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה: (2) פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי סעיף 3(2)". מדיניות היועמ"ש פתחה דלת (צרה) לאימוץ בידי מאמץ הומוסקסואל יחיד; ואולם בני זוג הומוסקסואלים – לא הורשו לאמץ.

בעתירה, העותרים דורשים כי חוק האימוץ יפורש באופן שוויוני שיאפשר לבני זוג הומוסקסואלים לאמץ ילדים בדרך המלך ולא כחריג. העותרים טענו כי על בית המשפט ליתן משמעות עדכנית ללשון החוק בהתאם למציאות המשתנה; פרשנות כזו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק, שהיא בראש ובראשונה קידום טובת הילד. נטען כי הפרשנות שאומצה ע"י המדינה פוגעת בזכותם החוקתית של זוגות חד מיניים לשוויון וכי אין בסיס לטענה שנטייתו המינית של הורה היא בעלת השפעה על טיב ההורות וטובת הילד. נוסף לכך נטען כי פרשנות מפלה מובילה להעדפה בלתי צודקת של הורים הטרוסקסואלים נשואים.

עתירה דומה נמחקה בשנת 2017, לאור התחייבות המדינה לפעול לשינוי חוק האימוץ, במטרה לבטל את היתרון הניתן לזוגות הטרוסקסואלים לעומת זוגות מאותו מין. ואולם גם לאחר שחלפו שנים רבות, הליך החקיקה לא הושלם, והמדינה הודיעה עתה כי אין צפי לחקיקה שתסדיר את הסוגייה. בנסיבות אלה, בית המשפט החליט שבשלה העת להכריע בשאלת הפרשנות של סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים. היועצת המשפטית לממשלה הביעה דעתה כי פרשנות הגורסת שבני זוג מאותו מין כשירים לאמץ – היא פרשנות לגיטימית.

בג"צ, מפי ממלא מקום הנשיאה כב' ע' פוגלמן, בהסכמת כב' השופטים א' שטיין וג' כנפי-שטייניץ קיבל את העתירה, תוך שסמך פסיקתו על פרשנות תכליתית לחוק האימוץ. בג"צ הבחין בין שני חלקיו של סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים: הרישא קובעת כי אימוץ ייעשה על ידי "איש ואשתו יחד"; לעומת זאת, בסיפא של הסעיף נכתב כי בתנאים מסוימים, בית המשפט רשאי לאפשר אימוץ גם על ידי "מאמץ יחיד". לשון הסעיף מציבה את חלופת "איש ואשתו יחד" ואת חלופת "מאמץ יחיד" כשתי אפשרויות נפרדות ושונות זו מזו. מכאן עולה שהסעיף מבחין בין שתי קטגוריות של מבקשי אימוץ: מי שמשתייך לתא משפחתי הכולל שני הורים, ומי שרוצה לאמץ כהורה יחיד. המבנה הלשוני של הסעיף מניח שקיים הבדל בין אימוץ על ידי בני זוג לבין אימוץ על ידי אדם אחד, כאשר הראשון מוצב כברירת מחדל מועדפת, והשני כאפשרות חריגה.

בג"צ עיין בהיסטוריה החקיקתית של חוק האימוץ ומצא כי שאלת כשירותם של בני זוג חד מיניים לא ניצבה לפני המחוקק בעת חקיקת החוק בשנת 1981. לכן, לא מדובר במצב בו המחוקק הכריע פוזיטיבית למנוע אימוץ מבני זוג חד מיניים. בנוסף, לאורך הליכי החקיקה, חברי כנסת רבים הביעו דעתם כי תא משפחתי זוגי בעל יציבות וקשר ארוך טווח עדיף על תא משפחתי יחידני, משום ההנחה שהוא מעניק תנאים ראויים יותר להתפתחות תקינה ובית חם לילד המאומץ. בג"צ פסק כי התכלית הסובייקטיבית שראה המחוקק היא טובת הילד בראי התפיסה שנהגה באותה עת. לפיכך, החלת ההסדר על הורים חד מיניים אינה סותרת את כוונת המחוקק.

בג"צ קבע כי סעיף 3 לחוק האימוץ שואף להגן על עיקרון טובת הילד המעוגן בסעיף 1(ב) לחוק: "צו אימוץ וכל החלטה אחרת בהליכי אימוץ יינתנו אם נוכח בית-המשפט שהם לטובת המאומץ". בהתאם לעיקרון זה, רשויות הרווחה ובתי המשפט שואפים להבטיח כי הילד יימסר להורים בעלי מסוגלות הורית שיוכלו לדאוג לצרכיו הפיזיים והנפשיים, שכן הקשר בין אדם להוריו הוא מהקשרים המשמעותיים ביותר בחייו של אדם. בג"צ מצא כי עמדתו של שר הרווחה לפיה אימוץ ע"י הורים חד מיניים משפיעה באופן שלילי על רווחת הילד לא עוגנה בתשתית עובדתית. יתרה מכך, עמדות מקצועיות שהוצגו על-ידי השירות למען הילד הגיעו למסקנה הפוכה, לפיה אין לנטייה המינית של ההורים השפעה שלילית על טובת הילד. עמדה זו עולה בקנה אחד עם ממצאים מחקריים, לפיהם גידול ילדים במשפחות חד מיניות אינו מזיק לבריאות הנפש של הילד או להתפתחותו הרגשית.

בג"צ נתלה בפרשנותו גם בזכות החוקתית לשוויון. מבלי להכריע בשאלה אם שאלת השוויון באימוץ היא נגזרת של הזכות לכבוד האדם לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בג"צ ציין כי הפליה בתחום רגיש זה נוגעת לכמיהה העמוקה של אדם להפוך להורה וכי הדרת זוגות חד מיניים מהמסלול הראשי לאימוץ פוגעת פגיעה קשה בכבודם. יישום עקרונות של פרשנות תכליתית הוביל את בג"צ למסקנה כי זוגות חד מיניים באים בגדרי הנוסח "איש ואשתו יחד" לפי סעיף 3 לחוק האימוץ. זו החלופה הפרשנית המיטיבה להגשים את תכליות החוק, החל מתכליתו הפנימית לתת בכורה לעיקרון טובת הילד, ועד לתכליתו הכללית של כל דבר חקיקה לקיים את הזכויות שזכו למעמד חוקתי, לרבות הזכות לשוויון. בנוסף, יש להתאים את הפרשנות לתמורות שחלו בחברה הישראלית בכל הנוגע לתפיסת התא המשפחתי, אשר שונתה בחלוף העשורים הארוכים מאז חקיקת חוק האימוץ.

ראו; בג"צ 5158/21 גורטלר נ' שר הרווחה (מיום 28.12.2023) https://www.nevo.co.il/search/Highlighter2.aspx?id=4f89df77-e5e1-47d4-b165-d6ae0e9c8b56#0

באופן טבעי, השאלה של אימוץ ילדים בידי זוגות חד-מיניים התעוררה גם מעבר לים. בשנת 2002 נכנס לתוקף באנגליה חוק אימוץ וילדים (Adoption and Children Act 2002), שהביא לרפורמה משמעותית בתחום האימוץ. אחד השינויים המרכזיים היה מתן אפשרות מפורשת לזוגות מאותו מין לאמץ ילדים במשותף, בדומה לזוגות הטרוסקסואלים. עד אז, אימוץ משותף היה אפשרי רק לזוגות נשואים. החוק האנגלי החדש הרחיב את הזכאות לאמץ גם לזוגות לא נשואים וגם לבני זוג מאותו מין, תוך קביעה כי טובת הילד מהווה שיקול עיקרי, ללא הפליה על רקע נטייה מינית של ההורים המאמצים. החוק הקל גם על אימוץ ע"י הורה יחיד, ללא תלות בנטייתו המינית. ההוראות המאפשרות אימוץ ע"י זוגות חד-מיניים מעוגנות בסעיף 144(4) לחוק, המגדיר "זוג" ככולל גם שני אנשים מאותו מין החיים יחד בקשר זוגי מתמשך, ללא נישואין. סעיף 50 לחוק מעגן את עקרון טובת הילד, מבלי שהנטייה המינית של ההורים תהווה שיקול.

ראו: Adoption and Children Act 2002, c. 38, §§ 50, 144(4) https://www.legislation.gov.uk/ukpga/2002/38/contents;

לסקירת הרפורמה באנגליה ראו: Brian Sloan, Primacy, Paramountcy, and Adoption in England and Scotland, Legal studies research paper series, University Of Cambridge (2016).

https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2888399

שתפו את הכתבה: