כאשר מנהלי חברות מתחרות מחליטים לתאם מחירים או לחלק ביניהן את השוק, הענישה ההולמת היא מאסר מאחורי סורג ובריח. כך נפסק בבית המשפט העליון בערעור על חומרת העונש שהגישה נאשמת כבת 56 ללא עבר פלילי, לאחר הורשעה בעשיית הסדר כובל במשך שש שנים בתחום המסעות לפולין להנצחת זיכרון השואה. המערערת נידונה לחמישה חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 45,000 ₪. פסק הדין מסמן כיוון מחמיר למדיניות ענישה בעבירות לפי חוק התחרות כלכלית, התשמ"ח-1988 (ע"פ 4475/24 איילת יונגסטר נ' מדינת ישראל (מיום 1.9.2025).
ארבע החברות שהואשמו הן אקדמי טרוול, טיולי הגשר לעולם, י. הלל ושות' וטרמינל 1 נסיעות ותיירות (לשעבר דיזנהאוז). חלק מנושאי המשרה הורשעו במסגרת הסדרי טיעון ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל. הפרשה חשפה מערך של הסדרים כובלים ממושכים ושיטתיים שפעלו בין השנים 2010-2016. ההסדר הכובל המרכזי גובש במחצית הראשונה של שנת 2010, לאחר פרסום תוצאות מכרז משרד החינוך, ויושם באמצעות מגעים שוטפים בין טיולי הגשר, הלל ואקדמי טרוול, לרבות פגישות, הודעות ושיחות טלפוניות. במסגרת ההסדר התחייבו החברות להימנע מהתמודדות על מוסדות חינוך שנקשרו בעבר עם אחת החברות, באופן שכל מוסד חינוכי "שויך" לחברה מסוימת והאחרות נמנעו מהגשת הצעות מתחרות. ביישום ההסדר תואמו גם הצעות "גיבוי" לבתי ספר, במטרה ליצור מראית עין של תחרות. ההסדר פעל מאמצע 2010 עד ינואר 2016, כאשר שלוש החברות שלטו יחד על למעלה מ-70% משוק המשלחות. במהלך התקופה השתתפו במשלחות כ-150,000 תלמידים, וכ-90,000 מתוכם יצאו עם שלוש החברות שהיו צד להסדר.
הסדר כובל נוסף פעל משנת 2010 ועד ינואר 2016 בין דיזנהאוז (טרמינל 1) לבין הלל, ויושם באמצעות מגעים שוטפים בין מנהלי המחלקות בחברות. במסגרת ההסדר הסכימו שתי החברות להימנע מתחרות על לקוחות קיימים, תוך חלוקה של מוסדות החינוך ביניהן. הסדר כובל שלישי גובש החל משנת 2010 בין דיזנהאוז לבין אקדמי טרוול ובגדרו התחייבו החברות להימנע מתחרות על לקוחות קיימים, תוך שמירה על חלוקת השוק הקיימת.
בנוסף, במכרז של שירות בתי הסוהר מיולי 2010 לארגון משלחת לפולין, הגיעו מנהלי הלל וטיולי הגשר להסכמה לפיה טיולי הגשר תגיש הצעה בלתי תחרותית, על מנת לאפשר להלל לזכות במכרז. שתי החברות הציגו מצג כוזב לשירות בתי הסוהר, כאילו הצעות המחיר הוגשו באופן עצמאי, ללא תיאום. שווי המכרז היה כ-300,000 שקלים. הסדר נוסף בין הלל לאקדמי התייחס למכרז של משרד החינוך משנת 2014: בתמורה להסכמת אקדמי שהלל תזכה במכרז, התחייבה הלל להימנע מלהתחרות על משלחות שאקדמי ארגנה בעבר. הסדר זה יושם עד ינואר 2016.
במהלך התקופה הרלוונטית הציגו החברות למשרד החינוך ולשירות בתי הסוהר מצגים כוזבים, שלפיהם הצעות המחיר הוגשו באופן עצמאי וללא תיאום מוקדם ביניהן, בעוד שבפועל תואמה כל הצעה מראש. כך, המכרזים, שנועדו לשמש מנגנון ליצירת תחרות, שימשו למעשה כלי לביצוע ההסדר הכובל ולהסתרתו מפני הרשויות. בית המשפט המחוזי בת"א קבע מתחם ענישה הולם של 5 עד 15 חודשי מאסר, ומיקם את עונשה של המערערת בתחתית המתחם. בגזר הדין ניתן משקל לנסיבותיה האישיות הקשות כסבתא לנכדים עם מצב נפשי קשה וסיפור חיים מורכב ת"פ (מחוזי מרכז) 9625-07-18 מדינת ישראל – רשות התחרות נ' צבי סער (מיום 15.4.2024).
הערעור על חומרת העונש – נדחה. בפסק דין של כב' השופטים כבוב, וילנר וגרוסקופף, נקבעו קווים מנחים למדיניות ענישה בעבירות לפי חוק התחרות הכלכלית. עיקרון מרכזי הוא שבעבירות של הסדר כובל אופקי, בין מתחרים בשוק, תחתית מתחם הענישה חייבת לכלול עונש מאסר בפועל שאינו ניתן להמרה בעבודות שירות. גם כאשר מדובר בעונש מאסר קצר יחסית, יש להעדיף ריצוי מאחורי סורג ובריח. בית המשפט ביסס גישה זו על מאפייני העבירות הכלכליות: מבצעיהן פועלים בדרך כלל מתוך בצע כסף. ברגיל, הם אינם מורתעים מקנסות כספיים, העשויים להיתפס כעלות עסקית מחושבת, אלא דווקא מהתיוג החברתי ומהכליאה הממשית. איום של מאסר בפועל יוצר הרתעה אפקטיבית במיוחד בקרב אנשים נורמטיביים, שעבורם הניתוק מהחיים הרגילים, מהעסק ומהמשפחה הוא בעל משמעות מכרעת. בית המשפט דחה את הטענה כי העבירות לא הובילו לנזק קונקרטי. הנזק הוא משולש: פגיעה כלכלית בהורים שנאלצו לשלם מחירים מנופחים ולא תחרותיים; פגיעה בנגישות למסעות עצמם, במיוחד עבור בני נוער במעמד סוציו אקונומי מוחלש; וכן פגיעה בערך החינוכי של מסעות להנצחת השואה. בית המשפט התמודד גם עם המלצות ועדת דורנר משנת 2015 להמעיט במאסרים קצרים ולהעדיף עבודות שירות. השופט כבוב הבהיר כי המלצות אלה נכונות ביחס לעבריינים משולי החברה, ולא ביחס לעבירות כלכליות.
נראה שפסק הדין משתלב במגמת החמרה עקבית בענישה בעבירות כלכליות שהתגבשה בשנים האחרונות. כך, בע"פ 2919/02 יצחק אלוני (בן חיים) נ' מדינת ישראל (מיום 1.10.2002), ציינה כב' השופטת דורנר כי "בעקרון, העונש ההולם בעבירות כלכליות הוא מאסר בפועל". בע"פ 1408/18 מדינת ישראל נ' אברהם (ויקטור) בן דרור (מיום 21.8.2018) הבהיר כב' השופט גרוסקופף כי פיצול תקופת מאסר בין כליאה לעבודות שירות אינו דרך המלך בעבירות של הסדר כובל. נציין כי בפרשת הקרטל הנ"ל אושרה בקשה להגשת תובענה ייצוגית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וזו אושרה (ת"צ (מחוזי ת"א) 59088-09-19 סיגל אשר נ' י. הלל ושות' בע"מ, מיום 19.10.2022). התיק עודו תלוי ועומד.
לפסק הדין ראו ע"פ 4475/24 איילת יונגסטר נ' מדינת ישראל (מיום 1.9.2025).
