בפסק דין ממרץ 2026 דחה בית המשפט העליון ערעור של יבואן כלי רכב על החלטת משרד התחבורה שלא לחדש לו רישיון יבוא לכלי רכב מתוצרת מסויימת, משיקולים של תחרות.
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 נועד לפי מטרותיו המוצהרות לקדם את התחרות בענף הרכב ואת האינטרס שבהגנת הצרכן. במסגרת החוק שולבו המלצות הוועדה הציבורית להגברת התחרותיות בענף הרכב מפברואר 2012, לפעול להורדת מחירים ולשיפור רמת השירות. בתוך כך, סעיף 45 קובע כי על מתן רישיון יבוא, קביעת תנאים בו וחידושו, יחולו הוראות סימן ג' לפרק ב' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 – הוראות העוסקות בשיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות. פרשנותה של הוראת חוק זו עמדv במרכז פסק הדין.
מטרו מוטור היא חברת ייבוא המחזיקה ברישיונות יבוא ישיר בענף הדו-גלגלי מזה למעלה מארבעים שנה. בשנת 2022 פנתה לחידוש רישיונותיה ביחס לקטנועים ואופנועים מתוצרת ימאהה ואופנועים ורכבי שטח מתוצרת קוואסאקי. בפברואר 2023 התבקשה הממונה על התחרות לגבש חוות דעת ביחס לבקשת החברה, ומצאה כי נתח השוק המשולב של שני המותגים המוחזק בידי מטרו עמד על כ-40% בשנים 2020 עד 2022. בעקבות כך המליצה להורות למטרו לוותר על אחד מהמותגים, בהיותם מתחרים. באפריל 2024 הודיע משרד התחבורה, בהתבסס על חוות הדעת, כי רישיון לייבא קטנועים מתוצרת סאן יאנג יחודש ללא תנאים מגבילים בהיבט התחרותי. ביחס לימאהה ולקוואסאקי – על החברה לבחור אחד מהם בלבד. מטרו מוטור עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים, שדחה את עתירתה, והחברה ערערה לבית המשפט העליון.
מוקד המחלוקת המשפטית היה פרשנותו של סעיף 45 בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. מטרו מוטור טענה כי החוק מונה רשימה סגורה של עילות שבגינן רשאי המנהל לסרב לחדש רישיון, ובכלל זה עבירה פלילית, הפרת תנאי הרישיון והסדר כובל שנקבע על ידי הממונה על התחרות, כמפורט בסעיפים 8 ו-10(א) לחוק. לשיטתה, "קידום תחרותיות ענפית" אינו מנוי ברשימה זו, ולפיכך לא ניתן לסרב לחדש רישיון מטעם תחרותי בלבד. המדינה, מנגד, טענה כי סעיף 45 לחוק מפנה מפורשות לחוק הריכוזיות ומחייב את משרד התחבורה לשקול שיקולי תחרות גם בעת חידוש רישיון.
כבוד השופט ד' מינץ ציין את הכלל הידוע לפיו המחוקק אינו משחית את מילותיו לריק. סעיף 45 לחוק קובע כי "על מתן רישיון לפי סימן זה, קביעת תנאים בו או חידושו יחולו הוראות סימן ג' לפרק ב' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013, בשינויים המחויבים". משמע, שיקולי תחרות ענפית הם מחייבים בעת חידוש הרישיון. אם שיקולים אלה אינם יכולים להוביל לסירוב לחדש רישיון, הרי שהפנייה לחוק הריכוזיות מרוקנת מתוכן. גם הגבלת משך הרישיון לשש שנים תאבד את משמעותה, שכן ממילא ניתן לבטל רישיון קיים בהתקיים העילות שבסעיף 10(א).
בית המשפט הוסיף כי שני הסעיפים מטפלים במישורים שונים בתכלית: סעיף 10(א)(8) עוסק בהתנהלות הפסולה של בעל הרישיון עצמו, ומסמיך את המנהל לפעול כאשר "הממונה על התחרות קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק". לעומתו, סעיף 45 מופנה אל מבנה השוק כולו, ומחייב לשקול את השפעת ההחלטה על התחרות הענפית בעת חידוש הרישיון. האחד תלוי בקביעה ספציפית של הממונה כלפי בעל הרישיון, והאחר מהווה עילה עצמאית המושתתת על שיקולי מדיניות תחרותית רחבים.
כבוד המשנה לנשיא נ' סולברג סבר כי אי-חידוש רישיון, להבדיל מביטולו, אינו מהווה פגיעה בזכות לקניין, שכן הרישיון טרם הוקצה מחדש. תכלית ההגנה החוקתית על הקניין היא מניעת שלילה של מה שיש לאדם, ואין מדובר בשלילה כאשר מדובר אך בציפייה לחידוש, וזו לא מומשה. השופט הכיר בכך שמדובר בפגיעה מסוימת בחופש העיסוק, אך זו נמצאה עומדת בדרישות פסקת ההגבלה. כב' השופט י' כשר, בהערה עצמאית, העדיף שלא להכריע בשאלה הקניינית, אך הדגיש שכאשר מדובר ברישיון עסקי בעל ערך כלכלי ניכר שהחברה הקימה וטיפחה במשך שנים, הפגיעה הנגרמת מאי חידושו היא ממשית ומצדיקה טעמים כבדי משקל. בנסיבות שלפנינו, כך קבע, ההחלטה של משרד התחבורה עמדה גם בדרישה זו.
הערעור נדחה פה אחד, ופסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים אושר. נקבע כי משרד התחבורה היה מוסמך שלא לחדש את רישיונות הייבוא מטעמים של תחרותיות בענף הרלבנטי. על מטרו מוטור להיפרד אפוא מסוכנויות הבלעדיות שהחזיקה בהן במשך שנים, ולפנות את מקומן ליבואנים מתחרים שייכנסו לשוק.
החלטה זו היא תקדימית: בית המשפט העליון אישר שסעיף 45 לחוק הרישוי מקנה למשרד התחבורה סמכות עצמאית לסרב לחדש רישיון יבוא מטעמי תחרות ענפית בלבד, מבלי שנפל פגם כלשהו בהתנהלות בעל הרישיון. המשמעות היא שיבואני רכב המחזיקים בנתחי שוק גבוהים עשויים למצוא עצמם, בתום תקופת הרישיון, בפני סירוב לחידושו, גם אם פעלו כדין לאורך הדרך. פסיקה זו מציבה את השיקול התחרותי במרכז הליך הרישוי, ומבהירה כי טובת הצרכן והגברת התחרות בענף הן ערכים שהרשות המנהלית מחויבת לשקול בכובד ראש, גם כאשר הדבר כרוך בפגיעה בבעלי עסקים.
ראוי לציין כי סוגיית התחרות בענף הטרקטורונים כבר עלתה לדיון ברשות התחרות. ביום 11 במאי 2021 קבעה הממונה על התחרות כי ההסכם לפיו מטרו מוטור תייבא בבלעדיות טרקטורוני ימאהה מהווה הסדר כובל, בשל החשש שריכוז שני מותגים מתחרים בידי יבואן אחד, ימאהה וארקטיק קאט, יחליש את התחרות. הממונה דרשה כי מטרו מוטור תסיים למכור את מלאי טרקטורוני ארקטיק קאט שברשותה לפני שתחל לשווק טרקטורוני ימאהה. בענין זה, הממונה הטילה על מטרו מוטור עיצום כספי בסך 20,808,971 שקלים, ועיצום אישי נוסף של 621,286 שקלים על מנכ"ל החברה, משום שמצאה שהפרו את התנאי שהציבה. ראו: קביעה לפי סעיף 43(א)(1) ודרישת תשלום לפי סעיף 50ח(ב)(1) לחוק התחרות הכלכלית.
לפסק הדין ראו: עע"מ 23432-11-24 מטרו מוטור שיווק (1981) בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (מיום 12.3.2026)
