ריבית הליבור, או London Interbank Offered Rate – LIBOR, היא שיעור הריבית המוערך על ידי מספר בנקים מובילים, ולפיה הבנקים מלווים כספים זה לזה לטווח קצר. הבנקים המובילים הקובעים את שיעורי הריבית עלולים לבצע מניפולציה ולהעריך ביתר את שיעור הריבית אם נמצאים בצד המקבל הלוואה בהתאם לשיעור הריבית הגבוה. בדומה, אם אותו בנק נמצא דווקא מהצד המשלם תשלום הנגזר מריבית הליבור הוא יעדיף שהיא תהיה נמוכה ככל הניתן.
ביוני 2012 נחשפה פרשת מניפולציה על ריבית הליבור בארצות הברית ובאירופה, מניפולציות שנעשו בידיעתם של נושאי המשרה בבנקים המובילים. המבקשת, הצלחת התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, טענה כי גופים ישראלים ניזוקו במישרין מהמניפולציה שבוצעה בהם אף בנק ישראל וממשלת ישראל. נוסף לכך, נפגעו המשקיעים שהשקיעו את כספם במוסדות פיננסיים שביצעו עסקאות בהתבסס על ריבית הליבור עבור משקיעיהם. הטענה המרכזית היא להסדר כובל בינלאומי אשר השפיע גם על המשק בישראל בעקבות מניפולציית הליבור שנעשתה בארצות הברית ובאירופה.
המשיבים מצדם סברו שיש לדחות את התביעה על הסף מכמה סיבות. האחת, היא כי אם ניזוקו הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל בהם בנק ישראל וממשלת ישראל בסכומי עתק, אין דינה של תביעה זו להתברר כתביעה ייצוגית אלא כתביעה אישית. כמו כן, תביעת המשקיעים היתה צריכה להתנהל מול הגופים הפיננסיים שהשקיעו את כספם ולא מול הבנקים שביצעו מניפולציה בריבית הליבור. השנייה, נוגעת לאי תחולתו של הדין הישראלי מפני שהמעשה או המחדל נעשה מחוץ לגבולות המדינה. עוד נטען כי הדין הישראלי אינו הפורום הנאות לבירור התביעה, כי התביעה התיישנה וכי השיהוי בהגשתה הוא שיהוי ניכר. אשר ל"דוקטרינת ההשפעות" נטען על ידי המשיבים כי היא תאומץ רק אם ישנן השלכות מהותיות על התחרות המקומית.
כב' השופטת אסתר נחליאלי חיאט מבית המשפט המחוזי בתל אביב החליטה לסלק את התביעה על הסף מפני ש"נשמטה" הקרקע מתחת בקשת האישור. ראשית מפני שהניזוקים, המשקיעים שהשקיעו את כספם בגופים פיננסיים אינם לקוחות ישירים של המשיבים:
"… אין החוסכים מודעים למכשירים הפיננסים המדויקים שגופי ההשקעה רוכשים לטובתם, אלא בוחרים רק את המתווה הכללי של ההשקעה, קרי, האם ההשקעה מבוססת מניות, איגרות חוב, שערי מטבע וכיו"ב ועל כן ספק, אם בכלל, היתה קבוצת הניזוקים העקיפים משנה התנהלותה ולא היתה מפקידה כספים בקופות גמל, או בקרנות השקעה או במכשירי השקעה דומים אם היתה יודעת את הדרך לקביעת ריבית הליבור".[1]
שנית, בשל העובדה שארגון הצלחת התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת אינו יכול להיות ארגון מייצג שכן לא מתעורר בעניין זה כל קושי להגיש את התביעה בידי אדם, כקבוע בסעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006. לא זו אף זו, הנפגעים הישירים הם גופים פיננסיים גדולים "עתירי ממון, ידע ומשאבים מקצועיים ואחרים … שחזקה עליהם שיפעלו למימוש זכויות האזרחים במדינה ככל שהם סבורים כי יש סיבה ראויה לכך או ערך מוסף בין שערך כלכלי ובין שערך ציבורי אחר".[2]
אשר לדוקטרינת ההשפעות, בית המשפט נסמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעניין ת"צ 31367-09-16 ר.ל.פ.י. חקלאות בע"מ נ' MAN TRUCK & BUS AG ואח' (ניתן ביום 8.9.2019).[3] שם, כב' השופטת עובדיה קבעה כי רק כאשר ישנה "השפעה מהותית, ישירה ומכוונת של ההסדר הכובל על הפגיעה בתחרות בישראל, נכון לאמץ את דוקטרינת ההשפעות ולהחיל את דיני התחרות הישראלים בתחולה אקס-טריטוריאלית גם על הסדר כובל שנערך בין חברות זרות מחוץ לישראל, זאת באמצעות פרשנות חוק התחרות על רקע תכליתו: מניעת פגיעה בתחרות בישראל".[4] יצוין כי הדיון בדוקטרינת ההשפעות נעשה למעלה מן הצורך מבלי שתהיינה לה השלכות על המקרה שבנדון. עם זאת, קביעתה של השופטת נחליאלי חיאט כי "דוקטרינת ההשפעות עניינה בברירת הדין החל על התובענה ולא בקניית סמכות שיפוט בינלאומית".[5]
"התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה:
(1) אדם השולט בתאגיד;
(2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);
(3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2);"
בדברי ההסבר לתיקון הוצע "…להוסיף את תקנה 500(7א) שתכלול את האפשרות להגיש בישראל תביעה בגין נזק שארע בתחום המדינה גם כאשר המעשה או המחדל שגרמו לו, נעשו מחוצה לה. יש ליצור מסלול שיאפשר לתובע שנפגע מהתנהגות חברה בינלאומית, שירותיה או מוצריה להגיש תביעה בישראל".[6] כלומר, קיים פתח להגיש נגד חברות בינלאומיות תביעה בישראל.
אלא שבתי המשפט בישראל, לפי קביעתה של כב' השופטת נחליאלי חיאט ולפי קביעתה של השופטת עובדיה, אינם אכסניה מתאימה לדיונים הנוגעים להחלטות אשר נדונו בערכאות זרות ואשר הטילו הוצאות, סנקציות פליליות או מנהליות על הנוגעים בדבר.[7] יש להיזהר שגישה מצמצמת זו תהווה הרתעת יתר מפני הגשת תביעות נגד חברות בינלאומיות המשפיעות על רווחת האזרחים בישראל.
[1] פס' 58 לפסק הדין. פסק הדין זמין ב: www-nevo-co-il.ezproxy.colman.ac.il/psika_html/mechozi/ME-18-02-65546-44.htm.
[2] פס' 68 לפסק הדין.
[3] העניין מצוי כעת בדיון בבית המשפט העליון.
[4] עניין ר.ל.פ.י, בפס' 46 להחלטה. ההחלטה זמינה ב: www-nevo-co-il.ezproxy.colman.ac.il/psika_html/mechozi/ME-16-09-31367-22.htm.
[5] פס' 77 לפסק הדין.
[6] תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשע"ט–2018, זמין ב: www.nevo.co.il/law_word/Law11/44753.doc.
[7] פס' 77 לפסק דינה של השופטת נחליאלי חיאט; פס' 49 לפסק דינה של השופטת עובדיה.
