במרץ האחרון פורסם דוח של החטיבה המחקרית בבנק ישראל הבוחן את השפעות מגפת הקורונה על הפעילות הכלכלית ועל תחומי חברה ורווחה בישראל. הדוח המקיף כולל שבעה פרקים: המשק בצל נגיף הקורונה; הפעילות המצרפית: התוצר והתעסוקה; המדיניות המוניטרית והאינפלציה; שוק האשראי של המגזר העסקי ומשקי הבית; שוק העבודה בתקופת הקורונה; המגזר הציבורי ומימונו; סוגיות ברווחה. בסקירה זו הושם דגש על שוק העבודה – תחום שאת מרבית ההשפעות בו חוו רבים בגילאי העבודה בישראל.
המשבר הבריאותי שפקד את העולם במהלך שנת 2020 השפיע על שוק העבודה הישראלי, תחילה ע"י צמצום הפעילות הכלכלית החל מחודש מרץ, והשבתת חלק ניכר של הפעילות במשק במהלך שלושת הסגרים. על מנת להתמודד עם השבתת הפעילות הכלכלית, הופעלו מספר כלי סיוע שנועדו לתמוך בעסקים ובעובדים שנפגעו מכך: סיוע ממשלתי בשוק העבודה, ובראשו הפעלת מנגנון החל"ת (חופשה ללא תשלום) והארכת הזכאות לקבלת דמי אבטלה. כלים אלו אפשרו לספוג חלק מהפגיעה של המשבר, אך משכו ועוצמתו של המשבר הם ייחודיים: שיעור התעסוקה בגילאי 15+ צנח מ61.1% בשנת 2019 ל-53%, והאבטלה נסקה משיעור נמוך של 3.8% ל-15.7%. מספר הבלתי מועסקים לא ירד מתחת לכ-500 אלף איש מפרוץ המשבר. האבטלה כוללת את שלושת המרכיבים הבאים: 1) בלתי מועסקים/ות בהגדרה הצרה (מובטלים/ות שמחפשים/ות עבודה); 2) נעדרי/ות קורונה (מועסקים/ות שנעדרו זמנית מעבודתם/ן בשל סיבות שקשורות לקורונה לרבות העובדים/ות שהוצאו לחל"ת); 3) לא-משתתפים/ות בכוח העבודה בשל סיבות שקשורות לקורונה.
המדיניות שננקטה בישראל בשוק העבודה: הממשלה הקלה בקריטריונים לזכאות לדמי אבטלה הן ליוצאים לחל"ת והן למובטלים, העלתה את שיעור דמי האבטלה והאריכה מספר פעמים את משך הזכאות. במסגרת רשת הביטחון שנפרסה בסוף יולי, הוארך משך הזכאות לדמי אבטלה עד לסוף יוני 2021 או עד ששיעור האבטלה במשק יירד מתחת ל-7.5%. כתוצאה מצעדים אלו 79% מסך דורשי העבודה החדשים שנרשמו בשירות התעסוקה בחודשים מרץ-דצמבר היו בגין חל"ת, ולא בשל פיטורין או התפטרות.
כדי לעודד חזרה לעבודה ולהתמודד עם התמריץ השלילי שגלום בדמי האבטלה ננקטו הצעדים הבאים:
1. הסדר של "חזרה גמישה מחל"ת" – כלי זה נועד למקבלי דמי אבטלה שחזרו לעבוד במשרה חלקית בתקופת משבר הקורונה, כולל אצל המעסיק שהוציאם לחל"ת, ואיפשר תשלום דמי אבטלה על חלק השכר שהופחת ביחס לשכר שקיבלו ערב המשבר (עם תקרות). מהלך זה הוסיף גמישות חשובה לשוק העבודה, אך הגיע באיחור (אחרי הסגר השני) והיה כפוף לתנאים מחמירים, שאמנם הקטינו את החשש לניצולו לרעה, אך גם הקטינו את האפקטיביות שלו.
2. הגדלת מענק העבודה לשנת 2020 ב-62% כדי לתמרץ את היצע העבודה והעברת תשלום מיידי של מקדמה בגין מענק העבודה עבור שנת 2020 שאמור להיות משולם רק במחצית השנייה של 2021 – לאור התובנות שהופקו ממענק התעסוקה בסוף הסגר הראשון. על בסיס השיפור בזמינות המידע, החליטה הממשלה, עם הכניסה לסגר השני, לצמצם הוצאת עובדים לחל"ת באמצעות מענק לשימור עובדים בסכום של 5,000 ש"ח. המענק שולם בגין כל עובד (מעל סף מסוים) שהעסקתו נמשכה בחודשים ספטמבר-אוקטובר. הזכאות של המעסיק למענק נקבעה בהתאם לפגיעה בפדיון שלו ולאחוז העובדים ששימר במהלך התקופה.
3. מענק למעסיקים שפעלו לקליטת עובדים – המענק שולם למעסיקים שבמהלך החודשים אפריל-ספטמבר קלטו עובדים שעמדו במספר תנאים, ביניהם קבלת דמי אבטלה לאחר הסגר. מענק התעסוקה שאושר במאי נתן מענה מהיר לצורך להחזיר עובדים לאחר הסגר, כדי להימנע מאבטלה מתמשכת וגם לצמצם את תשלומי דמי האבטלה, חסרונו היה שהפיצוי התבסס על עצם ההחזרה של עובדים מחל"ת/אבטלה, בלי להתחשב במידת הפגיעה בעסק ובמספר המועסקים בפועל.
כמו ישראל, מדינות מפותחות רבות התאימו בתחילת המשבר מנגנוני סיוע קיימים לעובדים שהצורך בהם פחת, תוך הגמשת הקריטריונים לזכאות לסיוע, שיפור התנאים והארכת משך הזכאות.
שלא כמו בישראל, במרבית המדינות המפותחות, מדיניות הסיוע לעובדים התבססה על אפשרות להמשך העסקה חלקית, כאשר המעסיק משלם את השכר והממשלה משתתפת בתשלום חלקי או מלא עבור שעות העבודה שהופחתו:
– תוכנית ה-Kurzarbeit הוותיקה של גרמניה ("המודל הגרמני") – המודל תומך בשימור עובדים בעת פגיעה בהכנסות בשל ירידה זמנית של הביקושים. במסגרת התוכנית, מעסיקים שהצורך שלהם בתשומת עבודה פחת יכלו לצמצם את מספר שעות ההעסקה של עובדיהם תוך תשלום שכר מלא על שעות העבודה בפועל ותשלום של 60% עד 87% משכר העובד על שעות העבודה שהופחתו ביחס להיקף תעסוקתו לפני המשבר. התשלום על השעות שהופחתו כוסה באופן מלא על ידי המדינה (כולל ויתור על תשלום דמי ביטוח לאומי בגין שעות אלו), כך שהמעסיק לא נשא בעלויות נוספות מעבר לתשלום עבור שעות העבודה שלהן נזקק בפועל.
– מנגנונים דומים הופעלו בצרפת (תוכנית ה-Time Work ,(Short בבריטניה Coronavirus Job Retention) (Scheme , באיטליה, בספרד, בקנדה, בשבדיה ובצ'כיה. בכל המדינות המוזכרות, המדינה משלמת, באמצעות המעסיקים, עבור שעות עבודה שהופחתו.
מעבר לתוכניות התמיכה בהכנסה ובהעסקה- שנסקרו לעיל, הפעילו המדינות תוכניות משלימות, שנועדו לעודד שימור והחזרה של עובדים למעגל העבודה. בבריטניה הוכרזה התוכנית scheme ,Kickstart המסבסדת העסקה של עובדים צעירים, וקנדה סבסדה את שכר העובדים המועסקים בשיעור התלוי במידת הירידה של הכנסות החברה.
מהסקירה עולה שרוב המדינות התבססו במהלך המשבר על תוכניות סיוע ותמיכה בהכנסות העובדים שהיו קיימות לפניו, עם התאמות והרחבות. חלק מהן הוסיפו תוכניות חדשות, אך אלה לא החליפו את כלי המדיניות שנהגו לפני המשבר. ממצא זה מצביע על החשיבות של יצירת מנגנונים בישראל המספקים מענה בעת משבר מבעוד מועד – בתקופות השגרה.
בנק ישראל ממליץ לבנות בישראל את התשתית שתאפשר ליישם כלי תמיכה מגוונים וממוקדים, כדי להרחיב את האופציות שיעמדו לרשות הממשלה לניהול משברים בשוק העבודה.
לדוח המלא ראו: דוח בנק ישראל, דין וחשבון 2020, ניסן התשפ"א מרץ 2021
