השבעתה של הממשלה ה-36 והגידול במספר הנשים המכהנות התפקידי שרות בממשלה – כשליש משרי הממשלה הן נשים – העלתה שוב לשיח ייצוגן של נשים בעמדות בכירות. אציין גם כי שיעור הנשים בכנסת ה-24 עומד על 25% מכלל חברי הכנסת.[1] אף על פי שמספר הנשים בממשלה הוא מהגבוהים בתולדות מדינת ישראל אנו נמצאים עוד רחוק מהשגת שוויון מגדרי.
כך, למשל, מספר הנשים אשר עמדו בראש רשימות שרצו בין הכנסת ה-16 לכנסת ה-24, למעט בכנסת ה-19, היתה לכל היותר מפלגה אחת שבראשה עמדה אישה.[2] כמו כן, לאורך הזמן אישה אחת בלבד שימשה בתפקיד יו"ר הכנסת.[3] יתרה מכך, ישנן ועדות בכנסת שמעולם לא כיהנה בראשן אישה.[4]
לפי נתונים של ה-IPU (International Parliamentary Union) שהוא גוף המדרג את הפרלמנטים בעולם על פי שיעור הנשים המכהנות בהם עולה שישראל נכון לינואר 2021 הייתה מדורגת במקום ה-72 מתוך 188 מדינות. נתוני ה-OECD מלמדים שמיקומה של ישראל היה 27 מתוך 37 המדינות החברות בארגון.[5]
דו"ח מצב שפרסם משרד המשפטים לשנים 2019–2020 אך בחודש מאי 2021 מצביע על כך ש-70% מהעובדים במשרד הן למעשה עובדות, ובדרג הבכיר ניתן למצוא 58% נשים. בהשוואה למשרד המשפטים, בשירות המדינה אפשר למצוא בקרב כלל העובדים עובדות 63% נשים ובדרגים הבכירים ניתן למצוא 43% נשים.[6] גם מדו"ח רשות התחרות שעסק בהעסקה שוויונית ורבגונית כולה שברשות התחרות עובדות 67 נשים מתוך 142, אשר מהוות כ-47% מכלל העובדים.[7]
נתונים על המגזר העסקי מלמדים שנכון לשנת 2020 בקרב עסקים בינוניים בישראל שיעור הנשים בתפקידי ניהול בכירים עמד על 31%, ושיעור המנכ"ליות על 26%. בקרב חברות הייטק שיעור הנשים צנח והגיע ל-10% בלבד של נשים בתפקידים בכירים.[8] כמו כן, מתוך 125 החברות המובילות בישראל רק בשלוש מהן מכהנות נשים כמנכ"ליות.[9] בקרב דירקטוריונים, ככל שיעורן של הנשים עמד על 27% בלבד נכון לשנת 2019.[10] ומה באשר לחינוך? – אמנם כניסתה של שרת החינוך לתפקידה מצביעה על מגמה חיובית, אולם שיעורן של הנשים מכלל עובדי החינוך עומד על 73%,[11] אך מה ביחס לשיעור מנהלות בתי הספר? ובאקדמיה?
יתרה מכך, וכפי שכבר כתבנו, נשים נעדרו בתקופת הקורונה ממוקדי קבלת ההחלטות והיו הנפגעות העיקריות מהמשבר הכלכלי.[12] נשים גם פנו יותר לקבלת תמיכה נפשית בתקופה זו והוצאו יותר לחל"ת.[13] לפיכך, עוד ארוכה דרכנו לקראת השגת שוויון מגדרי בתחומי החיים השונים, וכולי תקווה שנצעד – כאשר גם בממשלה מספר הנשים האמיר – לעבר כך.
[1] עדו אבגר ואיתי פידלמן נשים בכנסת: ריכוז נתונים לאחר הבחירות לכנסת ה-24 ומבט על פרלמנט רגיש מגדר 1 (הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2021).
[2] שם, בעמ' 10.
[3] שם, בעמ' 13.
[4] שם, בעמ' 17.
[5] שם, שם.
[6] משרד המשפטים "העסקה שוויונית ורבגונית במשרד המשפטים: דו"ח מצב 2019–2020" 9 (מאי 2021) זמין ב: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/diversity-employment-reports/he/diversity-employment-2019-2020.pdf.
[7] רשות התחרות "דו"ח מצב 2020: העסקה שוויונית ורבגונית ברשות התחרות" (מאי 2021) זמין ב: https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/report-occupationaldiversity.
[8] מעין מנלה "קל להגיד שצריך יותר נשים בעמדות מפתח, אבל איך גורמים לזה לקרות?" כלכליסט 8.3.2021 https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3897334,00.html.
[9] שקד אילת "רק 3 מנכ"ליות ב-125 החברות המובילות: 'צריך לצעוק שנשים הן מנהלות העתיד'" Ynet 2.1.2021 https://www.ynet.co.il/economy/article/ByygC4iTw.
[10] עדו אבגר נשים בדירקטוריונים של תאגידים: מבט על החברות המובילות בהיקף ההתקשרויות עם המדינה בשנת 2019 (הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2021).
[11] עדו אבגר נשים בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים לקראת יום האישה 2021 10 (הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2021).
[12] להרחבה ראו איריס סורוקר וענבר גוטליב ריבקין "על תעסוקה ומגדר: דבר המערכת" מחקרי רגולציה ג 9, 14 (2020) זמין ב: https://www.colman.ac.il/sites/default/files/locations/shaar18.2.pdf.
[13] אבגר, לעיל ה"ש 11, בעמ' 7.