בחודש ספטמבר האחרון, ועדת הפיקוח החיצונית של פייסבוק דרשה מפייסבוק לספק מידע ביחס למערכת הXCheck, בה משתמשת החברה.[1] לפי ההחלטה שפורסמה, דרישה זו באה בעקבות תחקיר רחב שפורסם לאחרונה בוול-סטריט ג'ורנל[2], בו עלה כי חברת פייסבוק, שהינה הרשת החברתית הגדולה בעולם, מאפשרת לחשבונות השייכים למפורסמים, פוליטיקאים ואנשי ציבור אחרים, להפר את מדיניותה של החברה אשר חלה על כל המשתמשים ברשת החברתית. בכך, עולה כי למעשה מפלה החברה בין משתמשיה. על פי התחקיר שפורסם, אותם חשבונות בעלי פרופיל למעשה גבוה מנצלים לרעה את המערכת הפנימית של החברה –הנקראת XCheck, ומפרסמים תכנים בעיתיים, הכוללים בין השאר הסתה לאלימות.
ועדת הפיקוח למעשה דורשת מפייסבוק להסביר כיצד פועלת המערכת ולספק תשובות בנושא, במטרה לפרסם זאת בדו"ח השקיפות הרבעוני, אשר עתיד לראות אור בחודש אוקטובר הקרוב. במקביל לדרישתה, בוחנת הועדה כיצד מועצת המנהלים של החברה יכולה להמשיך ולחקור סוגיות נוספות הקשורות למערכת הפנימית של החברה. כזכור, זאת אינה ההסתבכות הראשונה של חברת פייסבוק, שידעה לא מעט פרשיות במהלך השנים האחרונות – ביניהן קיימברידג' אנליטיקה המפורסמת.
בהחלטה שפורסמה, הועדה מתייחסת לעניין השקיפות שהיא מנחה את החברה לאמץ בצורה משמעותית יותר ומציינת כי הוגשו על ידה עד כה כ-70 המלצות לשיפור מדיניות, אשר עוסקות בשקיפות. כמו-כן, מציינת הועדה את חשיבות ההשלכות של מדיניות החברה על חופש הביטוי של המשתמשים ברשת החברתית.
כאמור, ועדת הפיקוח של פייסבוק הינה גוף פרטי, אשר הוקם בעיצומה של מגפת הקורונה – בחודש אוקטובר 2020. מלבד היותה גוף מפקח, היא גם מהווה "ערכאת ערעור" על החלטות שהתקבלו בנוגע להסרת פוסטים ברשת החברתית. הועדה מורכבת מאנשי משפט, זכויות אדם ומדינאים שונים מרחבי העולם, ביניהן מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור. אך גם על הועדה נשמעה ביקורת, בטענה שאינה באמת "גוף ביקורת עצמאי", אלא גוף שנועד למקסם את רווחיה של הרשת החברתית. מאחר שמדובר בגוף שפעיל פחות משנה, נותר לנו רק לחכות ולראות האם באמת יצליח לטפל בביקורת החיצונית הנשמעת – ולבצע את עבודתו באופן שיכול להטיב עם כל הצדדים.
בתקופה האחרונה, נחשפנו יותר מתמיד לכוחה של חברת "פייסבוק" ברשת האינטרנט. החברה מחזיקה גם באפליקציות נוספות, כמו "ווטסאפ" ו"אינסטגרם", ומהווה גורם משמעותי בתקשורת העולמית, שכן מרבית התקשורת שנעשית כיום בין אנשים, נעשית באפליקציות הנ"ל. לצד זה, עקב כוחה הרב של החברה, למרות היותה פרטית, רצוי לבחון אם ניתן להתייחס אליה כגוף דו-מהותי, ולהחיל עליה לפחות את חלק מהכללים, זאת עקב היותה ציר מרכזי להפצת מסרים ותקשורת. באם תקבל מעמד כזה, בתפקודה כרשת חברתית, חברת "פייסבוק" למעשה תאלץ לנהל הליכים הוגנים בקרב משתמשיה הרבים ולאפשר שוויון בין המשתמשים, בניגוד למה שקורה כרגע. החלטה תקדימית שכזו, יכולה להביא לכך שרשתות חברתיות אחרות יחששו לנצל את כוחן לרעה כלפי המשתמשים.
[1] קישור להחלטה שפורסמה על ידי הועדה: https://oversightboard.com/news/3056753157930994-to-treat-users-fairly-facebook-must-commit-to-transparency
[2] קישור לתחקיר שפורסם בוול-סטריט ג'ורנל: https://www.wsj.com/articles/the-facebook-files-11631713039
