דו"ח בנק ישראל מתפרסם אחת לשנה משנת 1954. הדו"ח מוגש לוועדת הכספים של הכנסת בסוף מרץ מדי שנה, כקבוע בסעיף 54 לחוק בנק ישראל התש"ע-2010, והוא כולל דיווח על מגוון נושאים כלכליים וחברתיים המתייחסים לשנה החולפת. הדו"ח האחרון פורסם ביום 29 במרץ 2022, ומתייחס לשנת 2021. מטבע הדברים, הדו"ח התמקד בהיבטים של היציאה ממשבר הקורונה והשפעות המשבר על ענפים שונים במשק.
להלן נסקור בתמצית: דו"ח בנק ישראל 2021, פרק א (חלקים א ו-ב) – המשק והמדיניות הכלכלית בצד הקורונה ובהשפעתה; פרק ה – סוגיות בשוק העבודה (חלק א) ; פרק ח – סוגיות ברווחה (חלק 1).
פרק א בדו"ח עוסק בשינויים העיקריים במשק עקב המשבר. שנת 2021 התאפיינה בשלושה גלי תחלואה עיקריים: הגל השלישי של משבר הקורונה (ינואר-פברואר), הגל הרביעי (אוגוסט-ספטמבר) והגל החמישי (החל מדצמבר, אם כי עיקר התחלואה בו היה בינואר-פברואר 2022). הגלים היוו שיאים של חוסר וודאות והפרעה לפעילות הכלכלית, אם כי היו שונים זה מזה במידת חומרת ההגבלות, תגובות הציבור וכן ברמת ההתחסנות.
למרות ההשפעה הניכרת של משבר הקורונה על הכלכלה, צמח התוצר ב- 8.2% (לאחר ירידתו ב-2.2% עקב המשבר ב-2020) והתוצר לנפש צמח ב-6.4% (לאחר ירידה של 4% ב-2020). למעשה, הצמיחה במהלך השנה הייתה רחבת היקף: ייצוא הסחורות והשירותים גדל (10.8%), הצריכה הפרטית גדלה (11.7%) וההשקעה בנכסים קבועים גדלה (11.4%). יצוא הסחורות של מגזר ההייטק, המהווה למעלה ממחצית סך יצוא הסחורות והשירותים של ישראל, היה דומיננטי מאוד בשנתיים האחרונות, כנראה הודות לכך שחלק ניכר מיצוא שירותי ההייטק המתקדמים מבוצע באופן אלקטרוני ללא תלות במערכת ההובלה הבינלאומית. יצוא השירותים, שהמשיך מגמת עליה שהחלה עוד לפני שנת 2021, הושפע השנה במיוחד מהביקושים הגבוהים לשירותי הטכנולוגיה שמייצא המשק הישראלי, אשר צמחו מאוד בתקופת הקורונה.
צריכת השירותים על ידי ציבור הצרכנים השנה הייתה בהתאם להתרופפות המגבלות על פעילות המשק: הפגיעה העיקרית הייתה בצריכת "שירותי הקרבה": תחבורה, תיירות, מסעדות, בתי מלון ואמנות, בידור ופנאי. הצרכנים צמצמו פעילויות המצריכות קרבה פיזית ולכן צריכת שירותים הייתה נמוכה ב13% ב-2021 מאשר ערב פרוץ המשבר. עם זאת, בשל החלפת צריכת חלק מהשירותים במוצרים והתפתחות סחר מקוון, פוצתה הירידה באופן חלקי בצריכת שירותים אלה.
הצמיחה במשק אפשרה את צמצום המדיניות שהונהגה על ידי הממשלה ב-2020 לתמיכה בפעילות שוק האשראי, עסקים, הכנסות משקי הבית, ואת החזרה לתקציב שעוסק בין השאר בנושאים מבניים ארוכי טווח. עם זאת, ההוצאות על בריאות הציבור נותרו גבוהות (מימון מבצעי החיסונים ומתחמי הבדיקות וכן תגבור תקציבי למערכת הבריאות להתמודדות עם עומס). בשל אי הוודאות שעדיין נותרה בשל המגיפה, התקציב שאושר כלל גם הקצאות רזרבה להוצאות קורונה. הודות לצמצום בהוצאות והגידול בהכנסות (ההכנסות ממסים גדלו השנה), הצטמצם בשנת 2021 גם הגירעון התקציבי.
שוק העבודה התאושש גם הוא והתעסוקה גדלה באופן מרשים תוך סגירת מרבית הפער שנוצר במהלך המשבר (להלן בסקירת פרק ה). כמו כן, בחודש נובמבר נקבע כי שכר המינימום יועלה בהדרגה ל-6000 ש"ח עד לשנת 2026.
גם האפשרויות לגיוס אשראי חזרו לרמות שאפיינו את השוק ערב המשבר. עסקאות בשוק הדיור הואצו בשנת 2021, מחירי הדירות עלו (ב13%) וכן עלה שכר הדירה.
בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 2.8%, הגבוה ביותר בעשור האחרון: עם זאת האינפלציה נותרה בתחום היעד ומשקפת תהליכים מקומיים ובינלאומיים הקשורים להתאוששות הכלכלה ממשבר הקורונה.
אחת האינדיקציות העיקריות לחותם שהשאירה תקופת הקורונה בשנת 2021 היא השימוש הנרחב בטכנולוגיות המקוונות. לא רק שהשימוש באמצעים הטכנולוגיים מיתן את הפגיעה בחלק מענפי המשק, באפשרו להמשיך את הפעילות הכלכלית והחברתית למרות המגבלות על ההתקהלות והתנועה, אלא שהוא גם קידם ועודו מקדם את החדשנות, הרווחה והצמיחה. למעשה, השימוש בטכנולוגיות מקוונות כבר היה רווח לפני המגיפה בתחומים מסויימים, אך המשבר האיץ את השימוש בתחומים נוספים: העבודה מרחוק; הרפואה מרחוק; וכן תחום השימוש הטכנולוגי מרחוק בכרטיסי אשראי ותחום הבנקאות.
פרק ה בדו"ח עוסק בחלקו הראשון בהתאוששות המהירה של שוק התעסוקה בישראל ממשבר הקורונה.
משבר הקורונה גרם לזעזוע עמוק בשוק העבודה ולעליה מיידית ומשמעותית בשיעור האבטלה ולירידה של שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במגזר העסקי. עם זאת, ובניגוד לחששות כי יגרמו שינויים בהרכב הביקושים לעובדים (דבר אשר מניסיון העבר מתרחש עקב משברים גדולים) וכן להמשך עליה מתונה בהיקף האבטלה, בסוף 2021 ניכר כי שוק העבודה התאפיין בביקוש גבוה לעובדים: גידול ניכר של התעסוקה ומספר גבוה של משרות פנויות תוך ששיעור האבטלה חזר לשיעורו בזמני שגרה. התאוששות שוק העבודה היתה מהירה במיוחד לקראת סיומו של הגל השלישי ותחילת השפעתו של מבצע החיסונים. השוק אף התאפיין בשיעור קליטה[1] גבוה של בלתי מועסקים מאשר לפני המשבר.
אחד הגורמים שנמצאו כבעלי השפעה רבה על שיעור הקליטה הגבוה בתום השנה הוא הפסקת ההארכה המיוחדת של דמי אבטלה לצעירים מתחת לגיל 45. הפסקת התשלום למובטלים מתחת לגיל 45 (שהתקבלה במהלך חודש יוני) היוותה זרז משמעותי לחזרתם לתעסוקה ויחד עם הביטחון הבריאותי שסיפקו החיסונים, תרמה להתאוששות המהירה של שוק התעסוקה.
על פי תיאורית החיפוש וההתאמה בשוק העבודה וכן הרחבות למודלים הנסקרות בדו"ח (התאוריה והרחבותיה מהווים כלים נוספים לבדיקת התאוששות שוק העבודה), תהליך התאמה בין מעסיקים לעובדים כרוך בעלות אשר גדלה ככל שהחיפוש מתארך. לפיכך, ככל שהחיפוש מתארך, גם קטנה כדאיות המעסיקים לפתוח משרות חדשות וגם התמריץ של הבלתי מועסקים לחפש עבודה פוחת. הרחבות לתיאוריה מוסיפות התייחסות גם להטרוגניות של מחפשי העבודה (למשל משלחי יד שונים, שונות בין מחפשי העבודה עצמם כגון גיל, מקום מגורים ורמת השכלה) ומידת התאמתם למשרות פנויות. מספר שינויים הקשורים להטרוגניות מחפשי העבודה חלו במהלך השנה האחרונה. לדוגמא: חל גידול ביחס שבין מספר המשרות הפנויות לבין מספר מחפשי העבודה בעיקר בענפים בהם השכר נמוך, כמו כן היחס בין המשרות הפנויות לבין מספר מחפשי עבודה בענף ההיי טק היה גבוה יותר ובמידה רבה מאשר בשאר המשק, יחס אשר המשיך לעלות וגרר עימו עליות שכר ניכרות במהלך המשבר. בנוסף צויינו שינויים במאפייני הבלתי מועסקים במהלך המשבר- בסוף שנת 2021 יש יותר בלתי מועסקים מבוגרים, נשואים והורים לילדים צעירים מאשר בתקופה שלפני המשבר.
עם זאת ניתן לומר כי כאשר בודקים את השפעת המשתנים הקשורים להטרוגניות (כגון ההבדל בין ענפי המשק השונים, חוסר התאמה בין כישורי הבלתי מועסקים לכישורים הנדרשים לאיוש המשרות המוצעות, הרכב המשרות, מאפייני הבלתי מועסקים וכו') מגלים כי הם השפיעו באופן שלילי אך זניח על קצב ההתאוששות של שוק התעסוקה. באופן כללי נמצא כי יעילות החיפוש של בלתי מועסקים עלתה במהלך הגל הראשון של הקורונה ולאחר שוך הגל (וחזרה של מועסקים רבים לעבודה, לרוב לאותו מעסיק במסגרת הסדר החל"ת) ירדה באופן משמעותי. אותה דינמיקה נמצאה גם בגל השני והשלישי, אם כי בעוצמה פחותה. ממצא נוסף הוא כי בסוף השנה נוצר "מלאי" משמעותי של בלתי מועסקים, שתכונותיהם תרמו ליעילות חיפוש נמוכה ויחד עם תקופת אבטלה ממושכת בשל משבר הקורונה, נחלשה זיקתם לשוק העבודה עוד יותר. עם זאת לא נמצאה פגיעה משמעותית אשר צפויה, לטענת כותבי הדו"ח, להיות מתמשכת בתעסוקה ופער יעילות החיפוש במהלך המשבר לעומת היעילות הממוצעת לפני המשבר הצטמצם עם תהליך ההתאוששות.
יצויין בנוסף, כי שיעור הקליטה של עובדים מושפע בין היתר גם מיעילות של טכנולוגיות התאמה – יעילות החיפוש אחר מועמדים מתאימים והתאמתם למשרות פנויות במשק. ממצא מעניין הוא שלמרות שמשבר הקורונה פגע במידה מסויימת ביעילות התהליך (בשל סיבות אפידמיולוגיות), נראה כי הפגיעה היתה זמנית בלבד ולמעשה המשבר האיץ הטמעה של פיתוחים טכנולוגיים שישפרו את היעילות בעתיד, כגון קיום ראיונות ותהליכי מיונים למשרות באופן מקוון.
פרק ח בדו"ח עוסק בשלוש סוגיות שונות בנושא רווחה. הסעיף הראשון בדוח סוקר את שינוי דפוסי התעסוקה והפגיעה במשקי הבית עקב משבר הקורונה.
משבר הקורונה בשנת 2021 זעזע את השוק העבודה כשהחשש העיקרי היה לפגיעה ברווחת משקי בית בגילאי העבודה. הבדיקה של כותבי הדוח התמקדה בבדיקה, בכמה משקי בית הצטמצם מספר המפרנסים במהלך המשבר ובפרט בכמה משקי בית נותר מספר המפרנסים נמוך או אף אפסי. הממצאים מראים כי ברוב משקי הבית חזרה התעסוקה לממדיה לפני המשבר, למעט בחברה הערבית, בה במהלך התקופה עלה במידה ניכרת (ב-25% יותר גבוה מ-2019) שיעור משקי הבית ללא מפרנסים כלל (דבר שהושפע מכך שגם לפני המשבר שיעור גבוה של משקי בית בחברה הערבית נסמכו על מפרנס יחיד) וגם שיעור משקי הבית בעלי מפרנס יחיד. בחברה החרדית לעומת זאת חל שינוי חיובי – ירידה של שיעור משקי בית ללא מפרנסים ועליה של שיעור משקי הבית עם מפרנס יחיד.
הדו"ח בכללו מראה את מגמת ההתאוששות של המשק הישראלי. עם זאת יש לציין כי ההתאוששות לא הייתה אחידה בכל ענפי המשק וקיימים ענפים שהפגיעה בהם נותרה משמעותית (למשל ענף התחבורה, התיירות, האירוח ועוד).
[1] שיעור הקליטה הוא אינדיקטור המבטא את שיעור מחפשי העבודה הנקלטים בתעסוקה מסך המחפשים בזמן נתון. אינדיקטור זה מסייע לכמת את קצב התאוששות המשק.
