אתגרי האיגוד המקצועי בסקטור הפיננסי בעידן הניהול הדיגיטלי / הדרה בר מור ומאיר אסרף

מאמר חדש של פרופ' הדרה בר מור ועו"ד דין מאיר אסרף עוסק בהשפעת הבינה המלאכותית והניהול האלגוריתמי על יחסי העבודה במגזר הפיננסי, ובמיוחד בתפקידם המשתנה של ארגוני העובדים. המאמר מתמקד באתגרים החדשים הנובעים מהמעבר לשימוש בבינה מלאכותית במוסדות פיננסיים, ובהשלכותיהם על זכויות העובדים, תנאי עבודתם ודרכי הייצוג שלהם. המגזר הפיננסי נהנה מיתרון טבעי בהטמעת מערכות … להמשך קריאה

פרופיל מקוון אנונימי

פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 3766/24 מדינת ישראל נ' פלונית ממרס 2025 עוסק באתגר עכשווי בעידן הדיגיטלי: כיצד ניתן להוכיח ברמה הנדרשת במשפט הפלילי את זהותו של גורם עוין הפועל מאחורי פרופיל מקוון אנונימי? המקרה נסב על אודות נאשמת אזרחית ישראלית דוברת פרסית, שניהלה לאורך שנים קשר מתמשך עם דמות וירטואלית בשם "ראמבוד". … להמשך קריאה

OpenAI ומיקרוסופט תחת עין רגולטורית

רשות התחרות הבריטית (Competition and Markets Authority) הודיעה כי הקשר העיסקי נשוא חקירתה, בין מיקרוסופט לבין חב' OpenAI, בחשד שמיקרוסופט הגדילה את שליטתה בחברה לשליטה בפועל, אינו עולה כדי "מיזוג חברות" המצריך אישור רגולטורי. מיקרוסופט, לפי המתואר בהחלטה היא חברת טכנולוגיה גלובלית שנוסדה בשנת 1975 ונסחרת בבורסת הנאסד"ק. הכנסותיה בשנת 2024 הסתכמו בכ- 245 מיליארד … להמשך קריאה

חוק הטיקטוק

בינואר האחרון נדרש בית המשפט העליון האמריקאי להכריע בשאלת חוקתיות החוק להגנה על אמריקאים מפני יישומונים אינטרנטיים (אפליקציות) הנשלטים על ידי יריב זר, שזכה לכינוי "חוק הטיקטוק":Protecting Americans from Foreign Adversary Controlled Applications Act. החוק נחקק באפריל 2024 ולפי פסיקת בית המשפט, נועד להגן על הביטחון הלאומי של ארצות הברית מפני האיום שבשליטת מדינות יריבות … להמשך קריאה

הרהור בדבר מעמדם של דיני השטרות במאה ה-21/ דניאלה אסרף

בעשורים האחרונים גוברת הביקורת על המשך קיומם של דיני השטרות כתחום משפט עצמאי. מבקרים טוענים כי מדובר בדין מיושן, פורמליסטי, שאינו מותאם למציאות הכלכלית והחברתית המשתנה. נטען כי יש לראות בתחום  השטרות מוסד שחל עליו הדין הכללי של דיני החוזים, ולא תחום נפרד. המאמר מבקש לבחון את תוקפן של טענות אלה לאור ניתוח תיאורטי לצד … להמשך קריאה

רגולציה של ביטוח ככלי להתמודדות עם משבר האקלים/ יעל יוסילביץ'

בשנים האחרונות משבר האקלים הפך לאתגר גלובלי המאיים על יציבות כלכלית, סביבתית וחברתית. תדירותם ועוצמתם של אירועי האקלים הולכת וגוברת, ועמן גם הנזקים הכלכליים והאנושיים הנגרמים לאוכלוסיות שונות ברחבי העולם. אף שהשפעתם של אירועים אלו מורגשת בכל מדינה, הפערים בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות בולטים. המדינות המתפתחות נאלצות להתמודד עם ההשלכות הקשות ביותר למרות תרומתן … להמשך קריאה

טיפול נפשי בעקבות המלחמה

בפברואר 2025 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת העוסק בהיערכות המדינה לטיפול באוכלוסייה בעקבות אירועי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל. הביקורת מתמקדת בפעילות מערכות המדינה השונות במתן מענה טיפולי-נפשי ושיקומי לנפגעים, בהפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות, בהסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה ובתפקוד צוותי החירום היישוביים. הדו"ח כולל נתונים על היקף הנפגעים, זמני המתנה לטיפול, … להמשך קריאה

כינון מערכת פיננסית מבוססת בנק בהובלת המדינה: המקרה הישראלי, 1948–1973 – ד"ר אולג קומליק

מחקר חדש מאת ד"ר אולג קומליק בוחן את הדרך שבה עוצבה מערכת הבנקאות בישראל לא כתולדה של שוק חופשי, אלא כתוצאה של תהליך מוסדי פוליטי מובהק. בניגוד לדימוי של מערכת בנקאית שמתפתחת מעצמה לפי כוחות השוק, המחבר מציג את המערכת הפיננסית ככזאת שנוצרה "מלמעלה", במסגרת מדיניות לאומית רגולטורית של המדינה, בהתאם למודל המכונה "המדינה המפתחת". … להמשך קריאה

טרנסג'נדרית – אישה?

באפריל האחרון פסק בית המשפט העליון של בריטניה בשאלת פרשנות המונחים "גבר", "אישה" ו"מין" בחוק השוויון הבריטי משנת 2010 (Equality Act 2010). שאלה זו התעוררה בקשר עם יישום חוק סקוטי (Gender Representation on Public Boards (Scotland) Act 2018), שמבטיח ייצוג נשי בשיעור 50% במועצות ציבוריות. בהליכים משפטיים קודמים, נפסלה הגדרת המונח "אישה" ככולל טרנסג'נדריות, בנימוק … להמשך קריאה

ים המלח

דוח מבקר המדינה המיוחד שפורסם במרץ 2025 מציג ממצאים בדבר ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו, בדגש על היבטי סביבה ומקרקעין. ים המלח, המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם, מהווה נכס לאומי בעל חשיבות עליונה ומאופיין בערכי טבע ייחודיים, תכונות מרפא ואתרי מורשת. בשנת 1961 העניקה המדינה לחברת מפעלי ים המלח (מי"ה) זכויות בלעדיות להפקה וניצול … להמשך קריאה