הטלת חובה להמשיך היריון היא אלימות

בפסק-דין תקדימי ומרחיק לכת מחודש יוני 2022, בעניין Dobbs v. Jackson, בית המשפט העליון בארצות-הברית ביטל את ההגנה החוקתית על זכות האישה להחליט על המשך הריונה, והתיר לרגולטורים לקבוע אם ובאילו נסיבות תוכל להפסיק היריון. פירוש הדבר הוא שמותר למדינות להטיל איסור על הפלות, גם אם מדובר בקטינה שהרתה, או שמקור ההיריון הוא אונס או גילוי … להמשך קריאה

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם..?

פליטים אינם תיירים או מהגרי עבודה. פליטים הם עקורים המצויים תחת איום קיומי, משום שבמולדתם פרצה מלחמה ובתיהם נחרבו, או שהם נרדפים על רקע מוצא, גזע או דת. כך ארע עם פליטים מאפריקה שהתדפקו על שערי ישראל מדרום בעשור הקודם, וכך מתרחש עתה, עם התמשכות המלחמה של רוסיה באוקראינה. המלחמה נמשכת חדשים, זורעת חורבן, ופליטים … להמשך קריאה

על הזכות להפסיק היריון

שנת 1973 נחשבת לשנה היסטורית בארה"ב. אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בחברה האמריקאית – הזכות לבצע הפלות – הוכרע בפסק הדין המונומנטלי בענין Roe v. Wade בו נפסק כי מדובר בזכות חוקתית המוגנת ברמה הפדרלית, וכל חוק מדינתי האוסר על כך – סותר את חוקת ארה"ב. כיובל שנים חלף מאז, והשאלה עומדת כיום לעיון מחודש … להמשך קריאה

סרבני החיסונים מרגיזים אותנו. אך זוהי זכותם

על רקע האומיקרון, שבה ועולה השאלה אם יש להטיל חובת חיסון על תושבי המדינה. מדינות העולם, וישראל בתוכן, מתמודדות עתה עם גל חמישי. המגפה, שחדרה אל עולמנו לפני כשנתיים, חוזרת ומרימה ראש במוטציות שונות. החיסונים כנגד קורונה נמצאים אתנו מאז ינואר 2021, ועד כה הם סייעו למיתון המגפה. הנתונים הם ברורים: במדינות בהן פרישת החיסונים … להמשך קריאה

פירמידה של רגולטורים לא תשביח את החוקים של ישראל

אחד הפרקים המעניינים בהצעת-חוק התוכנית הכלכלית השנתית, המונחת עתה על שולחן הכנסת, נוגע לרגולציה — ובשמה העברי המעודכן: אסדרה. מוצע לחוקק חוק תקדימי שיטפל בדרך שבה עושים אסדרה בישראל, כלומר: איך מחוקקים כאן חוקים? הצעת-החוק מבקשת להכפיף את מחוללי האסדרה לעקרונות יסוד שיקדמו אסדרה איכותית. "אסדרה" מתייחסת למכלול ההוראות השלטוניות האכיפות, אשר נועדו להסדיר פעילות … להמשך קריאה

הרגולטור ובית המשפט

רגולטורים – מאסדרים – נושאים תפקיד ציבורי חשוב. הם מהווים נקודת ממשק מתווכת בין החוק לבין האזרח. הם מפרשים את החוק המסור לסמכותם, דואגים להתקנת תקנות ומוציאים הנחיות לביצוע, ומקבלים החלטות שדרכן מיושמים חוקי הכנסת הלכה למעשה. רשות התחרות, למשל, מופקדת על נושאיו של חוק התחרות הכלכלית ומתווה מדיניות משפטית בקשר לנושאים המסורים לסמכותה, כגון … להמשך קריאה

דרושה רגולציה אסרטיבית לקידום שוק תחרותי

ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, אמר בקול רם וצלול אמירה שצריכה להנחות גם את רשות התחרות בישראל: שוק ללא תחרות איננו שוק חופשי. הצו הנשיאותי שהוציא תחת ידו עתה, ביולי 2021, נועד להתוות מדיניות ולהנחות את הרגולטורים לפעול באופן נמרץ לכינון שוק חופשי והפחתת חסמי כניסה. זהו צו חשוב בהיבט ההצהרתי: סעיף המדיניות בצו מציין … להמשך קריאה

דרוש משטר חדש לייצור חיסוני קורונה

ארגון הבריאות העולמי קרא לאחרונה להסיר את הגנות הקניין-הרוחני הניתנות לחברות הפרמצבטיקה על חיסונים שפיתחו כנגד הקורונה. המטרה היא למנוע צווארי בקבוק וחסמי כניסה לייצור המוני של חיסונים שאין חולק בדבר חשיבותם הגלובלית. אינטרס ציבורי הוא לאפשר ייצור מסיבי ובו-זמני של חיסונים במפעלים ייעודיים המתאימים לכך ברחבי העולם, כדי להרחיב את מעגלי ההתחסנות בזמן אפקטיבי. … להמשך קריאה

גלות בלתי חוקית

מדינת ישראל פרסמה הנחיה, לפיה כניסה של אזרחים ישראליים המבקשים לחזור לישראל תוגבל בתקופת הסגר השלישי וכפופה לאישור וועדת חריגים. לפי ההנחיה, וועדת החריגים עשויה לזכות אזרח ישראלי בהיתר לחזור לביתו רק במקרים נדירים: אם מדובר בטיפול רפואי חיוני ביותר שאינו סובל דיחוי; לוויה של בן-משפחה מדרגה ראשונה; תאונה פתאומית של קרוב משפחה מדרגה ראשונה … להמשך קריאה

אכיפת חוק לא מוסרית

התמונות של אלפי חרדים המצטופפים כל- כך בהלוויות המוניות, כפי שנראו כאן בימים האחרונים, הן מראה מקומם. ציבור ישראלי גדול נאנק תחת מגבלות קורונה קיצוניות, הנוגסות ללא רחם בחופש העיסוק ובזכות לתנועה, ביכולות הפרנסה ובאפשרויות הביטוי האישי והאנושי. אמרו לנו: עד עשרה אנשים במרחב הסגור, ובמרחב הפתוח – לא יותר מעשרים, והנה במרחב החרדי החוק מופר במופגן ובפראות, בכיכר העיר, ללא עכבות או התנצלות. אין ספק: קשה וכואב הוא מותו של מנהיג דתי רוחני, אך האם לא ניתן לספוד לו בחוג מצומצם, בכתובים ובאמצעים אלקטרוניים, כפי שכולנו למדנו לעשות בימים אלה, גם באבלנו? האמנם נכון לסכן את בריאותם של אנשים כה רבים, אשר בהתקהלותם ההמונית והבלתי אחראית פוגעים במעגלים ההולכים ומתרחבים סביבם: המשפחות של הגברים שהצטופפו ברחובות הצרים (נשים לא נצפו בהלוויות); המעגלים החברתיים של מי שפוגש באותם מתקהלים באקראי במתחמים ציבוריים שונים כמו בתי-כנסת, חנויות מכולת וקופות חולים; העומס ההולך ומקשה על מחלקות הקורונה בבתי החולים. דומה שמעולם לא היה הפער בין חרדים לחילונים במדינת ישראל חריף וחד כל-כך. הפעם אין מדובר בחוק שהוא כביכול בבחינת "מותרות": לא השתתפות בנטל המס או בשירות צבאי, וגם … להמשך קריאה

error

אהבתם את הפוסט? הרשמו לעדכונים וקבלו את הפוסט הבא, ישר למייל שלכם