סכסוכי קורונה

תקופה זו של מגפה מתמשכת ומגבלות סגר חוזרות הולידה סכסוכים משפטיים הנובעים מקושי של חייבים לבצע חיובים. ככלל, נראה שבתי המשפט עומדים על קיום החיובים ונמנעים מהחלה רחבה של דוקטרינת הסיכול. סוג רווח של סכסוכים נוגע ליחסי שכירות. כך למשל חדל"ת 26076-02-20 עמודי שלמה אחים ידגרוב סחר בע"מ נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שותפויות ואח' … להמשך קריאה

איזון עבודה-בית בעידן הקורונה

בעולם המודרני, לאור התפתחות שיטות העסקה מגוונות וצמצום פערי הזמן (בעיקר הודות לטכנולוגיה ולתופעות אחרות הקשורות לגלובליזציה) – העבודה תופסת יותר ויותר מקום בחיי הפרט. כתוצאה מכך נוצר פער בין הרצון לגמישות במספר שעות העבודה והרצון להתפתח ולהתקדם תעסוקתית לבין חיי המשפחה ושעות הפנאי. יש הסבורים שהפער הוא נחלתן של נשים בלבד, מפני שהתפיסה היא … להמשך קריאה

רגולציה בשעת חירום

וירוס הקורונה נפל לתוך עולמנו בבת אחת, פנדמי וגלובלי. הנגיף המדבק – הגורם לתחלואה נשימתית קשה – זוהה לראשונה בדצמבר 2019;[1] בחודשים שחלפו מאז, המגיפה התפשטה באוכלוסיות העולם, ובכלל זה בישראל. ממשלת ישראל התמודדה עם המגפה, בין השאר, באמצעות איסורי התקהלות, הטלת חובות של סגר ובידוד, והגבלות ממשיות על התנועה והפעילות. אלה יצרו מציאות של … להמשך קריאה

error

אהבתם את הפוסט? הרשמו לעדכונים וקבלו את הפוסט הבא, ישר למייל שלכם