בספטמבר האחרון פרסמה רשות התחרות טיוטת דו״ח להערות הציבור שכותרתו "חברות הפינטק וקשיים בפעילותן מול המערכת הבנקאית". הרשות החלה בבחינת הנושא בעקבות פניות שקיבלה מחברות בענף הפינטק אודות הקשיים שמציבה בפניהן המערכת הבנקאית. הדו״ח מתמקד בבחינת הממשק בין חברות הפינטק והמערכת הבנקאית, סוקר את הרגולציה הרלוונטית הקיימת בתחום ואת האופן בו מיישמים אותה הבנקים כלפי חברות הפינטק.
שוק השירותים הפיננסיים בישראל מתאפיין בריכוזיות גבוהה, ונשלט על ידי הבנקים. למרות ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות בתודעה הצרכנית בישראל, הצרכן הישראלי עדיין נוטה לרכוש את כל המוצרים והשירותים הפיננסיים להם הוא נזקק מהבנק בו מתנהל חשבון העובר ושב שלו. אחת הדרכים החשובות לקידום התחרות במערכת הפיננסית היא באמצעות הכנסת שחקנים חדשים שיספקו שירותים ומוצרים פיננסיים חדשים, יהוו חלופות לבנקים ויתחרו בהם.
בקֶרב שחקנים אלו, בולטות חברות הפינטק (FinTech – Financial Technologies), העושות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות לצורך מתן מוצרים ושירותים פיננסיים, כגון: סליקה והעברת תשלומים, תיווך במתן הלוואות, אספקת כלי ניהול פיננסיים לעסקים, פעילות בשווקי ההון והביטוח ועוד. ענף הפינטק, המשלב את עולם הטכנולוגיה המהיר והדינמי אל תוך העולם הפיננסי הקיים, מייצר אתגרים ומתחים בקרב הגורמים השונים במערכת הפיננסית. הבנקים רואים בחברות הפינטק כמתחרות פוטנציאליות, ומצד שני, קיים בקרבם חשש להחמיץ את "הרכבת הטכנולוגית". הרגולטור רואה בחברות הפינטק כגורם מעורר שזקוק לקידום, ומצד שני, מתקשה להתאים את הרגולציה הרלוונטית לקצב בו פועלות חברות אלו. התוצאה היא אקלים רגולטורי ותחרותי המקשה על חברות הפינטק לפעול, להתפתח ולקדם את התחרות בענף.
הבעיה היסודית בפניה ניצבות חברות הפינטק היא שלצורך פעילותן בזירה הפיננסית עליהן להיות בעלות חשבון בנק. הבנקים מצידם, נוקטים בפרשנות מרחיבה למושג "סירוב סביר" כעילה לסירובם לפתוח חשבונות לחברות הפינטק ובכך אינם מאפשרים את פעילותן. הבנקים טוענים שהחברות אינן עומדות בקריטריונים הנדרשים, ולחלופין מעמידים בפניהן דרישות שחלקן בלתי ישימות. הבנקים מתייחסים לחברות הפינטק בחשדנות, וחוששים כי פעילות עסקית מולן תחשוף אותם לסיכוני ציות, סיכונים משפטיים, סיכוני מוניטין ועוד.
נוסף על כך, במסגרת השיח המתנהל בין הבנקים וחברות הפינטק, נדרשות האחרונות לחשוף בפני הבנקים מידע פיננסי ועסקי רגיש. הדבר חותר תחת קיומה של התחרות בין שני המגזרים, ולמצער מעניק לבנקים יתרון משמעותי. שכן מצד אחד, הבנקים רואים בחברות הפינטק איום תחרותי הקיים כבר היום ואשר עתיד להתעצם בשנים הקרובות, ומצד שני, חברות הפינטק תלויות בבנקים לצורך פעילותן.
לצד החשש מהתחרות, חשדנות הבנקים כלפי חברות הפינטק נובעת גם מחֶסֶר רגולטורי. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, מחייב את חברות הפינטק לקבל רישיון לפעילותן מרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. קצב מתן הרישיונות על ידי רשות שוק ההון הוא איטי, ובמקביל פועלות חברות פינטק רבות מכוח "אישור המשך עיסוק", הנחשב כנחות ביחס לרישיון, מכיוון שאינו מעיד על בדיקה מעמיקה מצד הרגולטור. בנוסף, טרם הוסדרו ביחס לחברות הפינטק כלל הדרישות הרלוונטיות מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, החלות באופן רוחבי וכולל על גופים פיננסיים. ברקע, טרם אושרה בכנסת הצעת החוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל, התש"פ-2020 ("חוק ה-sandbox"), הכוללת הקמת סביבת ניסוי רגולטורית מפוקחת (Regulatory Sandbox) המותאמת לחברות הפינטק ופעילותן.
בסיכום הדברים, בדיקת רשות התחרות לא העלתה אינדיקציות לכך שמדיניות הבנקים ונהליהם גובשו במטרה להקשות באופן ספציפי על חברות הפינטק. עם זאת, הרשות הצביעה על התמריץ השלילי המובנה של הבנקים לפתיחתם וניהולם של חשבונות הבנק הדרושים לפעילות חברות הפינטק. הרשות הצביעה על הדרישות המכבידות אותן מציבים הבנקים בפני חברות הפינטק, באופן המעכב, ואף מונע, את כניסתן לפעילות בישראל ואת קידום התחרות במתן שירותים פיננסיים.
לאור ממצאיה, רשות התחרות ממליצה על צעדים לקידום הנושא ביניהם: הקמת צוות בין-משרדי (בהשתתפות הפיקוח על הבנקים, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות התחרות), לגיבוש פרקטיקות מעשיות להקלת הממשק בין חברות הפינטק למערבת הבנקאית, ובפרט: הקטנת התלות של חברות הפינטק בבנקים; קידום מהיר של הליך מתן הרישיונות על ידי רשות שוק ההון; וכן קידום והשלמת הליכי החקיקה והרגולציה שפורטו לעיל שנמצאים כבר בעיצומם.
לקישור לטיוטת הדו"ח לחצו כאן.
