במרס 2021 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021. התיקון נועד להתמודד עם חובות שנוצרו בתקופת החירום כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. תכליתו היא להעניק הקלות לחייבים, יחידים ותאגידים, ולעגן כללים חדשים שיעודדו הגעה להסדרי חוב תוך זמן קצר. המטרה היא להחזיר חייבים לפעילות כלכלית וכן לייתר הליכים משפטיים ממושכים. היתרונות הגלומים בעריכת הסדרים בין חייבים לנושים ברורים לכל: חסכון במשאבי ציבור הנדרשים להליכי גבייה ארוכים, המשכיות יחסים כלכלים בעתיד, שמירה על תמריצי יזמות ומוטיבציה לפרוע חובות, כמו גם מניעת פגיעה בדירוג אשראי.
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי שימוש באשראי מהווה נדבך מרכזי בכלכלה המודרנית ובפעילות המשקית היום-יומית. בהתממש הסיכון לאי תשלום חובות, הלווה צפוי להיקלע למצב של חדלות פירעון. על רקע משבר הקורונה והמגבלות הממשלתיות על העסקים, צפויה עלייה בבקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון. מדובר באירוע כלכלי בעל השלכות רחבות המצדיק רגולציה שתאזן בין האינטרסים השונים המעורבים בו. עיקרו של התיקון לחוק הוא במתן הזדמנות לחייבים לפנות למסלול של עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב. בין החייבים נמנים יחידים ותאגידים שיוכלו לפעול לגיבוש הסדר בליווי מנהל שימונה ע״י ביהמ״ש (ס׳ 319יג). החוק מהגדיר את תפקידו, סמכויותיו ושכרו. בתקופת עיכוב ההליכים, ניתנת הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה למשך שלושה חודשים. החוק מבקש להמריץ חייבים להסדיר את חובותיהם בשלב מוקדם, מתוך הנחה שהקפאת ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה תסייע להשבתם לפעילות כלכלית.
בקשה לעיכוב הליכים תוגש לבית המשפט ותפורסם, לצורך מתן הזדמנות להגיש התנגדות. התיקון לחוק מחייב את הצדדים להתחיל בניהול משא ומתן מיד עם קבלת החלטה לעיכוב ההליכים. בית המשפט יגדיר שלבים ולוחות זמנים ויורה לחייבים לפעול במתווה שאישר . תאגיד שניתנה לגביו החלטה לעיכוב הליכים יציין בכל פרסום לציבור שהוא מצוי ״בעיכוב הליכים בתקופת מצב חירום בשל נגיף קורונה״ (ס׳319יא(7)).ככל שבית המשפט שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב ואישורו, הוא יורה על הפסקת עיכוב ההליכים.
ההסדר החקיקתי החדש נועד להתמודד עם מצוקת החייבים בעת הקורונה והמגבלות השלטוניות החמורות שהוטלו בקשר עם הפעלת עסקים. יש כמובן להבטיח כי המנגנון לא ינוצל לרעה בידי עסקים חסרי פוטנציאל המשכיות, באופן העלול להרע את מצב הנושים ללא הצדקה. התמריץ שהחוק החדש יוצר – להגיע להסדרי חוב – עולה בקנה אחד עם מדיניות משפטית כללית, המעודדת צדדים לסכסוך חוזי לשאת ולתת ביניהם למציאת פתרונות מאוזנים. ראו בהקשר זה את נייר העמדה שגיבש משרד המשפטים בסוגיה של סכסוכים חוזיים בעת קורונה: מסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת השפעות משבר הקורונה על קיום חוזים מיולי 2020.
למסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת השפעות משבר הקורונה על קיום חוזים מיום 07/07/2020 ראו:
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021, ראו:
להצעת החוק ראו:
